מדינת ההלכה של הפייגלינים

תנועת "מנהיגות יהודית" מוכרת כקבוצת חובשי הכיפות, תמהונית משהו, בהנהגת משה פייגלין, שהתפקדה לשורות הליכוד במטרה מוצהרת להחזירו לערכיו האמיתיים, תוך שהיא גורמת לא פעם מבוכה ליו"ר המפלגה, אריאל שרון. ראש הממשלה ואנשיו מזהירים השכם וערב מפני "הגורמים החיצוניים המנסים להשתלט על הליכוד", שם קוד ל"פייגלינים". אלו מצדם מצהירים בגלוי על כוונתם לכבוש את צמרת התנועה.

לא הרבה ידוע על מנהיגות יהודית ומצעה המוצהר, מלבד תמיכתה במדינת הלכה והקמת הבית השלישי, אך כניסה לאתר האינטרנט המפורט של התנועה חושפת ערכים מפתיעים לצד עקרונות מדאיגים ביותר, המוגדרים כעקרונות רעיוניים להצעות חוקי יסוד שירכיבו חוקה עתידית.

כפי שכבר חשף שחר אילן (הארץ) בשבוע שעבר, אחד העקרונות הבעייתיים ביותר של "מנהיגות יהודית" הוא ההצהרה כי "שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל, וכפי שהיא עתידה להתפרש". בהמשך נקבע כי "החוקה יונקת את סמכותה והשראתה, בראש ובראשונה, מעולמן של התורה, של ההלכה, של האגדה ומן המוסר היהודי...".

התנועה קוראת להקים בית דין גבוה "שאינו תלוי בדעת השלטון ונבחר על ידי תלמידי חכמים בשיטה שתיקבע על ידי תלמידי החכמים". מדובר לכאורה במוסד שאמור להיות הסמכות הקובעת רק בתחומים תורניים והלכתיים אך עיון מעמיק מגלה כי "כל חוק מדינה שיש בו, לדעת בית הדין הגבוה, סתירה מהותית לחוקי ההלכה, אינו תקף ויש לתקנו, או לבטלו". מוסד שלטוני חדש נוסף שיוקם בחזון מנהיגות יהודית הוא הסנאט – בית נבחרים עליון שסמכותו גבוהה משל הכנסת, אך נמוכה מזו של בית הדין הגבוה ומאלץ את נבחריו להתייעץ עמו בכל נושא מדיני או לאומי.

אולם מעבר לדברים שכבר פורסמו, מתגלים באתר מספר עקרונות מפתיעים. אחד העקרונות המרכזיים בהם מאמינים אנשי מנהיגות יהודית הוא הקמת הבית השלישי בהר הבית בירושלים, ובו מוסדות דת שונים. למי שחשב לבקר בהר הבית למטרות שופינג מובהר כי ייאסר להגיע לשם למטרות אחרות מלבד תפילה ופולחן. על זרים לא תאסר הכניסה להר הבית, אך הדבר לא יפורסם ברבים, כדי למזער את הגעתם.

בנוגע לישראל וגבולותיה, מודיעים חברי התנועה על ביטול הסכמי אוסלו וכל הצעדים המעשיים שבאו בעקבותיהם, וקובעים נחרצות כי כל שטח שנקנה, נכבש או מוחזק על ידי יהודי בתחומי ארץ ישראל המקראית ייחשב שטח ישראלי.

בנוגע לצבא ההגנה לישראל מציעה התנועה לבטל את ערך "טוהר הנשק", ולשנות את שמו של צה"ל ל"צבא ישראל" (כנראה שזה נשמע יותר אמיץ). עוד בענייני צבא מציעה התנועה כי שירות החובה לנשים יבוטל, ואילו הגברים יוכלו להתגייס בגיל 21 או בתום לימודי התואר הראשון. בנוסף מציעה התנועה כי "מדינת ישראל כמדינת היהודים לא תתפרנס ממכירת נשק, אלא ככל שהוא נדרש להגנתה בלבד".

לגבי זכויות האזרחים הזרים והערבים מציגה התנועה אג'נדה מפתיעה בגישתה "הליברלית", וקובעת כי תינתן להם זכות הצבעה - כל עוד לא ינסו לתבוע הגדרה עצמית. עם זאת, חשוב לציין כי זכות ההצבעה תהיה תקפה ל"בני ישמעאל" רק לבית הנבחרים ערבי, שינהל את כל ענייניהם האזרחיים, במקביל לבית הנבחרים היהודי. סייג קטן: במידה ובית הנבחרים המדובר יגלה עוינות כלפי היהודים הוא יפוזר לאלתר. דמוקרטיה בעירבון מוגבל.

יהודי התפוצות, "שקשרו גורלם בגורל המדינה", יוכלו להצביע בבחירות במדינה האוטופית של פייגלין - במידה והם מבקרים בארץ לפחות פעם בשבע שנים, קונים נדל"ן בארץ, בניהם משרתים בצבא או בשירות לאומי או שהם תורמים באופן סדיר למוסדות בארץ.

לגבי הגויים שמחוץ לישראל קובעות הדיברות הכלכליות של התנועה אמות מידה חמורות בהרבה: אסור בתכלית האיסור להעסיק עובדים זרים או לקבל סיוע כלכלי ממדינות זרות.

בתחום הכלכלי מביאה "מנהיגות יהודית" בשורה פופוליסטית ביותר – גביית מס מעצמאים או שכירים עד 35% בלבד. עוד קובע המצע כי "המדינה תעסוק גם בטיפוח ההשכלה הכללית, המדע, היצירה בכללה, האמנות והתרבות היהודית והכללית ובטיפוח הספורט הציבורי", אך במקום אחר באתר נכתב כי "המדינה אינה רואה בספורט המקצועי ערך אנושי" (האם אריק זאבי וגל פרידמן מוזמנים פשוט להגר?). רעיון מעניין, הוא חובת התייעצות בנושאי הנהגה בזקנים ובקודמים בתפקיד במשרות הציבוריות השונות. עוד מתחייבת התנועה לשמור על ערכי הטבע ואיכות הסביבה, אך לא ממש מפרטת איך ואיפה.

ביחסים בין אדם לחברו מפליגים אנשי מנהיגות יהודית במסרים של קירוב לבבות (רק בין יהודים, רחמנא ליצלן) וחורטים על דגלם אהבת ימין ושמאל, הימנעות מקיצוניות וביטול המושג "אלימות מילולית" שייושם על ידי "הימנעות מדיבור בוטה, מלשון הרע ומרכילות". עוד מעדיפים אנשי פייגלין לרסן את התקשורת ולהגבילה לתפקיד דיווח בלבד, ללא הבעת דעה, הצגת סקרים, או שימוש בכלי העשוי להשפיע על דעת הקהל.