דין המדינה

מהי סמכותם של רבנים בחברה דמוקרטית? האם יכולות החלטות רבניות להנחות את הציבור בעת קבלת החלטות הנוגעות לגורל המדינה? הדעה הרווחת היא כי יש התנגשות מובנת בין הישמעות לדעת הרבנים לבין הדרישה הדמוקרטית כי כל אדם יישמע אך ורק לצו מצפונו. התנגשות זו מוצגת כסיבה לחוסר היכולת של ציבור מאמין וציבור חילוני לחלוק מערכת פוליטית אחת.

האמת מורכבת הרבה יותר. כל עוד מהווים הרבנים מקור לסמכות מוסרית, אין כל מניעה שאלו המאמינים בהם ישאלו ויישמעו לעצתם. גם בציבור החילוני ישנם מוליכי דעת קהל המסיעים לאדם לקבוע את עמדותיו המוסריות. הבעיה אינה בעצם הפניה לרבנים, אפילו לא בפסיקת הרבנים, אלא בשאלה מה עושה אזרח שפנה לרב, פעל על פי הכוונתו, ומצא עצמו במיעוט פוליטי.

החיים הדמוקרטים מבוססים על הנכונות של כל אזרח להפסיד במאבקים פוליטיים, גם אם הם נוגעים לנושאים הקרובים ביותר לליבו. אזרחים דתיים חייבים לקבל על עצמם עמדה זו אחרת יפוררו את מערך החיים הדמוקרטיים, ויפגעו ביכולתה של המדינה להתקיים כמסגרת רציפה ויציבה. המאבק שלנו כמדינה אינו ברבנים, או בפסקי ההלכה שהם מפרסמים, אלא בחוסר הנכונות של האזרחים דתיים להכיר בכך שהם עלולים למצוא עצמם במצב בו הצו הדמוקרטי נוגד את הצו הדתי ועליהם לקבל על עצמם את דעת הרוב.

הממסד הדתי בישראל ייטיב לעשות אם יורה למאמיניו לפעול על פי הכלל של "דינה דמלכותא דינה" כלומר הדין של המדינה הוא קובע. אם לא יעשו זאת הם ימצאו את עצמם כמנודים מכלל האזרחים הדמוקרטיים, וכגורם חתרני הפוגם בחיים הדמוקרטיים. אם יאפשרו לאזרחים הדתיים את חופש הפעולה האזרחי ישמרו את מעמדה של הדת בחיים הציבוריים והאישיים של אזרחי המדינה.

הפילוסוף האמריקאי החשוב ג'והן רולס טוען כי חברה מודרנית המאופיינת על ידי שסעים אידיאולוגיים, אינה יכולה, או צריכה, להגיע להסכמה על יסודות האמונה הפוליטית של חבריה. עליה להתקיים בתנאים של קונסנזוס אידיאולוגי המבוסס על חפיפה (OVERLAPPING CONSENSUS) – כלומר על בסיס קונסנזוס פוליטי המניח כי האזרחים מגיעים להסכמה על דרכי הפעולה הפוליטיים מבלי להגיע על הסכמה על הבסיס האידיאולוגי של פעולתם. ישראל יכולה ליצור קונסנזוס מסוג זה שיאפשר לכל האזרחים לפעול יחד למרות אי ההסכמות העמוקות ביניהם. אם הרבנים לא יאפשרו לאלו המאמינים בהם ללכת במסלול זה ויובילו אותם על מסלול התנגשות עם הרוב הם יהיו אחראיים להחלשתה, אולי אפילו לחורבנה, של הדמוקרטיה הישראלית.