מאת סופי שולמן/ הארץ
פועלים השקעות וקונצרן כור מנסים להשתלט על נייס - כך עולה מדיווח שהעבירה אתמול נייס לבורסה, ולפיו שתי החברות הגיעו לאחזקה משותפת של 10% בחברה. השתיים מבקשות לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות בנייס, ולמנות 4 דירקטורים מטעמן.
לפי מקורבים לפועלים השקעות, הדירקטורים בנייס קיבלו הודעה על ניסיון ההשתלטות לפני כשבועיים, וכמה מהם, כולל יו"ר נייס, בני לוין, אינם מתנגדים לצעד זה.
פועלים השקעות, באמצעות החברה הבת קונרס, המנוהלת ע"י רימון בן שאול, מחזיקה עתה 4.6% מנייס. כור, בראשותו של יונתן קולבר, מחזיק כיום 5% ממניות נייס. בכור ובפועלים השקעות סירבו אתמול להתראיין.
נייס עוסקת בפיתוח מערכות להקלטות דיגיטליות לאחזור נתוני וידיאו וקול. סמנכ"ל הכספים בחברה, לורי הנובר, אמרה אתמול כי החברה לא רואה במהלך של כור ופועלים השקעות ניסיון להשתלטות עוינת, אלא צעד של הבעת אמון של שתי חברות מרכזיות בישראל.
מניית נייס זינקה אתמול במהלך המסחר בתל אביב ב-7%, וב-8% במסחר בנאסד"ק ל-14.2 דולר.
נייס מהווה כיום יעד נוח להשתלטות, שכן מבנה האחזקות בחברה מפוזר מאוד ואין בה בעלי שליטה. בחצי שנה האחרונה מצויה נייס בקשיים לאחר שפירסמה אזהרת רווח חמורה לרבעון הרביעי של 2000. כיום נסחרת נייס לפי שווי של 173 מיליון דולר.
להערכת מקורבים לפועלים השקעות, יש קבוצה נוספת של משקיעים, שאחזקתם המשותפת בנייס מגיעה ל-10%, הנוטלים חלק בניסיון ההשתלטות.
מהלך ההשתלטות
במהלך השתלטות זה מבקש רימון בן שאול, מנכ"ל קונרס, להתמנות ליו"ר נייס. פועלים השקעות הציגה שני מועמדים נוספים לכהן כדירקטורים בחברה - יאיר שמיר, מנכ"ל חברת ויקון, הנסחרת בבורסה הצרפתית, ויוסי בן שלום, לשעבר סמנכ"ל הכספים של כור.
הגורם המחבר בין כור לנייס הוא יובל ינאי, שפרש מנייס בספטמבר 2000, וכיהן עד אז כסמנכ"ל הכספים בחברה. כיום הוא ממלא תפקיד זהה בכור, שלא הגיבה אתמול להודעת נייס, ורק ציינה כי אכן רכשה 5% ממניות החברה. גם בן שאול העדיף שלא להתראיין אתמול. התנהגות זו מעלה תהיות, שכן בדרך כלל הן הנהלת כור והן בן שאול, שעד לא מזמן ניהל את כלל תעשיות, שמחים להתראיין.
עם זאת, גורם בכיר בכור אמר אתמול כי המהלך לא היה מתואם עם פועלים השקעות, וכי כור אספה מניות של נייס עקב המחיר הנוח אליו הגיעה המניה. לדבריו, כל המהלך הוצא מהקשרו והחברה כלל אינה מעוניינת להשתלט על נייס, אלא רק רוצה להיות בעלת עניין בה. לדברי אותו בכיר, כור גם נסוגה, מסיבה זו,מכוונתה למנות דירקטור מטעמה בנייס.
להערכת גורמים המקורבים לפועלים השקעות, ישנה קבוצה נוספת של משקיעים, שאחזקתם המשותפת בנייס מגיעה ל-10% ואשר נוטלים חלק בניסיון ההשתלטות. ייתכן שקבוצה זו מורכבת ממשקיעים מוסדיים וייתכן שהיא כוללת את חברת ההשקעות ישאל שבשליטת אהרון דברת. דברת הוא שותפו לשעבר של יצחק שרם בשליטה בפועלים השקעות.
סמנכ"לית הכספים של נייס, לורי הנובר, אמרה אתמול בתגובה כי החברה אינה רואה בהודעתן של כור ופועלים השקעות ניסיון להשתלטות עוינת, אלא הבעת אמון מצד שני גופים עסקיים מרכזיים בישראל. הנובר עדיין אינה יודעת מתי תתקיים האסיפה הכללית של נייס, אך המועד האחרון לכך הוא סוף יולי. מניית נייס בבורסה בתל אביב זינקה אתמול ב-7%. בנאסד"ק ניתרה המניה לקראת סיום המסחר ב-8% למחיר של 14.2 דולר.
לנייס יש כיום 8 חברי דירקטוריון, והיו"ר הנוכחי שלה הוא המנכ"ל לשעבר, בני לוין. לפי חוק החברות, המספר המירבי של דירקטורים בחברה הוא 13. לפני שבוע הודיעה נייס על מינוי שני דירקטורים חדשים בחברה - דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה, ורון גוטלר, המכהן כיום כיו"ר חברת הנדל"ן ויטלגו.
לפי הגורמים המקורבים לפועלים השקעות, הדירקטורים בנייס קיבלו הודעה על ניסיון ההשתלטות לפני כשבועיים, וחלק מהם, כולל לוין עצמו, רואה אותו בעין יפה. לוין סירב להתראיין אתמול וציין כי לדעתו מנכ"ל נייס הוא זה שצריך להגיב בעניין. המנכ"ל הנוכחי של נייס, חיים שני, שוהה כעת בחו"ל. גם גולדשטיין ציין אתמול כי כבר כאשר ניהל מגעים להצטרפות לדירקטוריון נייס, הובא לידיעתו כי ישנם גורמים המתעניינים ברכישת השליטה בחברה.
דיווח מאוחר - גם הפעם
אם בנייס ידעו כבר לפני שבועיים לפחות על תוכניותיהן של פועלים השקעות וכור, מדוע החברה לא דיווחה על כך לבורסה? הרי מדובר כאן בשינוי מהותי שעשוי לחול בחברה, ובבעלי עניין חדשים בה. ואולם, לנייס כבר יש ניסיון בדיווח מאוחר - עם פרסום אזהרת הרווח לרבעון הרביעי של 2000 נטען נגד החברה כי עיכבה את המידע, כך שהמשקיעים בבורסה בתל אביב קיבלו אותו רק כחצי שעה לפני סגירת המסחר.
גולדשטיין מדגיש כי מינויו לדירקטור בנייס אינו צעד של התגוננות החברה מפני חילופי בעלות וכי אינו נוקט עמדה כלשהי לגבי המהלך של פועלים השקעות וכור. "הצעד שלי היה תמים לחלוטין", אומר גולדשטיין, "ביקשו ממני לסייע לחברה שנמצאת כיום במצב קשה, והסכמתי. אין לי אף מניה בחברה או מניע נסתר", הוא מוסיף.
כמו הנהלת נייס, סבור גולדשטיין כי אין זה ניסיון להשתלטות עוינת, שכן מבנה האחזקות בנייס מפוזר מאוד. בעל המניות הגדול ביותר בה נכון להיום הוא בנק לאומי, המחזיק 7.7% מהון החברה באמצעות קרנות נאמנות וקופות גמל שלו. בעלי מניות "גדולים" נוספים הם בני לוין, שלו 0.8% ממניות נייס, ואילנות דיסקונט המחזיקה 0.5% מהמניות.
מבנה אחזקות זה, שהופך למעשה את נייס לחברה ציבורית גרידא, ללא בעל שליטה, מציב אותה כיעד נוח להשתלטות. הדבר נכון בימים אלה יותר מאי פעם, בעקבות המצב העסקי הקשה אליו נקלעה החברה, שמתמחה בפיתוח מערכות להקלטות וידיאו וקול דיגיטליות.
הבעיות החלו עם שינויים תכופים בהנהלת החברה, לאחר הוספת סעיף חדש בחוק החברות, שלפיו אסור למנכ"ל החברה להיות גם יו"ר הדירקטוריון שלה. על כן נאלץ לוין לחפש לו מחליף בתפקיד המנכ"ל, ומצא את משה רונן, שניהל לפני כן את חברת הטלוויזיה בכבלים ערוצי זהב. אלא שרונן עזב ביוני 2000, לאחר חודש אחד של כהונה בלבד. הוא הסביר כי החלטתו לפרוש נובעת מכך שהחברה מנוהלת באופן ריכוזי מדי, שלא איפשר לו חופש פעולה. לוין נאלץ לחזור ולכהן כמנכ"ל, עד שבאוקטובר הוחלט למנות לתפקיד זה את חיים שני מאפלייד מטיריאלס, שהחל לכהן כמנכ"ל נייס בפברואר 2001.
בסוף דצמבר 2000 פירסמה נייס אזהרת רווח חמורה, ובעקבותיה קרסה המניה ב-%50 ביום אחד. בפברואר 2001 שיגרה החברה למשקיעים הודעה מאכזבת נוספת, בה מסרה כי תצטרך לתקן את דו"חותיה הכספיים ל-99' ו-2000 עקב שינוי השיטה החשבונאית. במקביל הודיעה החברה על פיטורי 20% מעובדיה. מאז נעה מניית נייס במחיר של 15-10 דולר, כך שהחברה, שלפני שנה נסחרה בשווי של מיליארד דולר, שווה כיום 173 מיליון דולר בלבד. בקופת המזומנים של נייס נותרו כיום 53 מיליון דולר.
בנוסף למבנה השליטה המבוזר והמחיר הנמוך, מהווה נייס כיום יעד נוח לחילופי בעלות, מפני שכל מייסדיה פרשו ממנה. דידי ארזי ויואב אבטליון עזבו לפני שנתיים (האחרון עבר לחברת הסטארט-אפ נט2וויירלס, כיום ג'יגמי), ואחרון הפורשים היה בני לוין. בראיון ל"הארץ" בתחילת ינואר אמר אבטליון כי בעיניו נייס זקוקה למיזוג, והיה בעד מיזוג החברה עם חטיבת אינפוסיס של קומברס.
נראה כי בן שאול, שזהו הצעד הראשון עבורו במסגרת תפקידו החדש בקבוצת שרם, מחפש אתגרים. לא מן הנמנע כי הוא יהיה זה שיחפש קונים לחלק מהפעילויות של נייס, ואולי אף יוציא לפועל את רעיון מכירת חטיבת ההקלטות לקומברס אינפוסיס, כל שבנייס תישאר רק פעילות מרכזי CEM לניהול קשרי לקוחות.
מנגד, הדגיש הגורם הבכיר בכור כי לחברה אין כוונה להחליף את הנהלת נייס וכי היא לא תתערב בפיתוח העסקי של החברה. הדבר נראה הגיוני למדי לאור הקשיים בהם שרויה בימים אלה כור, שמנסה להתמודד עם ההשקעות הקודמות שלה ובמרכזן האחזקה באי.סי.איי, שדורשת כיום תשומת לב ניהולית רבה במיוחד.