ארצות הברית בוחרת נשיא

אחרי מערכת בחירות ארוכה, מתישה, ויש אומרים מלוכלכת מהרגיל, יילכו היום כ-92 מיליון אמריקאים (על פי ההערכה) לקלפיות כדי לבחור להם נשיא חדש. אלה יתווספו לכ-23 מיליון שכבר הצביעו בהצבעה מוקדמת והצבעת נעדרים בדואר.

באמריקה, דמוקרטים ורפובליקאים מאוחדים בתקווה אחת: שבניגוד לבחירות הקודמות בשנת 2000, כבר ביום רביעי בבוקר תדע ארה"ב מי יהיה נשיאה למשך ארבע השנים הבאות – הנשיא המכהן, ג'ורג' וו. בוש, או המועמד הדמוקרטי, ג'ון פ. קרי. כל המשקיפים והבוחרים מאוחדים בדעה שעוד ערפול ממושך באשר לתוצאות, כולל ערעורים והמשך העוינות ההדדית יסבו נזק חמור לחוסנה של המערכת הפוליטית.

המירוץ, על פי כל הסקרים והפרשנים, צמוד ביותר, למרות שמכל צד נשמעות הערכות שאם רק יתמלאו תנאים מסוימים – הצבעה מוגברת של צעירים ומצביעים חדשים לדמוקרטים, דגש על ענייני ביטחון ו"נחישות" מצד המצביעים לרפובליקאים – תושג הכרעה ברורה.

הכנות שני הצדדים ליום האחרון מצביעות על ביטחון, אולי מוגזם, בצד הדמוקרטי. בעוד שג'ון קרי יסתפק בהופעת בוקר בוויסקונסין ולאחר מכן יחזור לעיר מגוריו בוסטון לחכות לתוצאות, יבלה בוש את רוב שעות היום בהופעות של הרגע האחרון, בהתאם להצהרה שהשמיע לכל אורך הקמפיין – "למדתי שאם אתה רוצה את הקול של אנשים, אתה צריך לבקש אותו".

חדשות מהרגע האחרון: הניו יורק פוסט (צהובון שמרני ביותר) מביא, במדור הרכילות שלו, ציטוט שמיוחס לכריס היינץ, הבן של תרזה (מה שהופך אותו לבן החורג של ג'ון קרי). כריס זעם על כך שתומכים מסוימים של הרפובליקאים (כמו מאט דראדג', מהאתר דראדג' ריפורט) ניסו בשבועות האחרונים להפיץ שמועה לפיה יש לאמא שלו בעיית שתייה. אז באירוע בחירות מול קהל של סטודנטים במכללה היוקרתית וורטון אמר היינץ: "אנחנו לא התחלנו עם מודעות הכפשה שקוראות לג'ורג' בוש "קוק-הד" (יעני מסניף קוקאין)", ואז הוסיף: "אני אעשה את זה עכשיו". לאחר מכן, כשנשאל על כך, אמר היינץ "אין לי הוכחות. הוא מעולם לא מכר לי שום דבר". מה שיעניין יותר את קוראי וואלה! הוא הציטוט הבא: "דבר אחד שבו הבחנתי הוא הלובי הישראלי – היחס לישראל כאל המדינה ה-51, כאל מדינת מפתח בבחירות".

שופטת באוהיו אסר על מתנדבים לערער על כשרותם של מצביעים חדשים בקלפיות. השופטת הפדרלית המחוזית סוזן דלוט מצאה שנוכחותם של מתנדבים חסרי ניסיון שיתחקרו את המצביעים בנוגע לפרטיהם האישיים מהווה מכשול למימוש זכות ההצבעה. לשם כך, אמרה, קיימים משקיפים רשמיים ושופטי בחירות.

מדד ההוצאה על מוצרי צריכה עלה ב-0.6% בחודש ספטמבר, לאחר שירד ב-0.1% באוגוסט. עיקר התוספת מיוחסת לרכישת מכוניות חדשות, לאחר שהיצרנים יצאו במבצעים אטרקטיביים כדי להיפטר מדגמי השנה שעברה לקראת צאת החדשים. מדובר בחדשות טובות לכלכלה, לאחר האכזבה ממספר מקומות העבודה החדשים (96 אלף בספטמבר, לעומת ציפייה ל-150 אלף לפחות, וההערכות לאוקטובר מדברות על 20 אלף בלבד). ההערכות הרשמיות מדברות על כך שהמשק האמריקאי צמח בספטמבר בקצב שנתי של 3.7 אחוז, שיפור מנתוני אוגוסט (3.3) אבל עדיין פחות מהתחזיות הרשמיות של 4.3.

ויכוח של הרגע האחרון ניטש בין פרשנים לגבי הקלטת של בן לאדן, ולגבי מי הוא בעצם רוצה שינצח. חלק מהפרשנים טוענים שהוא מעוניין שבוש ינצח, וששחרור הקלטת היה ניסיון להפעיל אצל הבוחר האמריקאי את רפלקס הפחד. לפי ההיגיון הזה, בוש טוב לבן לאדן כי הוא מגביר את ההקצנה והשנאה לאמריקה בעולם המוסלמי. מנגד טוענים אחרים שהקלטת תורגמה לא נכון, ושבן לאדן הפנה את דבריו, לפיהן "אם לא תאיימו על ביטחון המוסלמים גם ביטחונכם לא ייפגע" לכל מדינה ומדינה בארה"ב בנפרד. לפי הפרשנות הזו, המדינות שיצביעו לקרי לא ייפגעו, ואילו אלה שיצביעו לבוש כן יהוו מטרה.

פרשנות זו מתבססת על העובדה שבן לאדן השתמש במלה "ווילייאת", שפירושה לא מדינה עצמאית אלא מחוז או חבל במדינה. מצד שני, פירושו של דבר ויתור מראש על פגיעה במטרות כמו ניו יורק, וושינגטון די.סי. ולוס אנג'לס – כולן במדינות דמוקרטיות בטוחות. החתום מעלה לא קונה את זה, וגם לא את טענתם של כמה פרשנים שמרנים, לפיה הקלטת של בן לאדן מהווה בעצם מעין הודעת כניעה, או בקשת פסק זמן.

"וושינגטון פוסט" מדווח מזירת המאבק על הקולות בפלורידה. ההצבעה המוקדמת אמורה לפטור את המצביע המזדרז מתורים, אבל בפלורידה העומס על הקלפיות רב בגלל שנזקי הההוריקנים גרמו לפתיחה מוקדמת של הבחירות. העומס גדול כל-כך, וההמתנה ממושכת כל-כך, עד שיש מצביעים שמזמינים פיצה לקלפי בעוד מחכים לתורם להיכנס אל מאחורי הפרגוד.

"וול סטריט ג'ורנל" מדווח, כפי שפורסם בוואלה! לפני שבוע ויותר, שמנהיגים במדינות כמו יפן, רוסיה, איטליה ואחרות מקווים במידות שונות של בוטות לניצחון של בוש. הסיבה היא בעיקר כלכלית, לדברי הג'ורנל, שמוסיף עוד ומעריך שייתכן כי אפילו נשיא צרפת, ז'אק שיראק, מעדיף שהנשיא המכהן יזכה בכהונה שנייה. הסיבה שנותן הפרשן מעניינת: "עוד ארבע שנים של בוש, ואירופה תהיה הרבה יותר מאוחדת".

הסקר של גאלופ נותן לבוש יתרון 47:49 בקרב "מצביעים סבירים" – כלומר כאלה שסביר להניח שיצביעו, הערכה שמתבססת על הצבעת עבר – אבל מאזן את ההערכה לשוויון 49 אם יתממש "חוק המכהן", שקובע כי תשעה מכל 10 מצביעים מתלבטים יצביע בסופו של דבר למען יריבו של המכהן. בקרב כלל המצביעים הרשומים מעלה גאלופ יתרון של 46-48 דווקא לקרי. שווה לציין שב-2000, סקר המצביעים הרשומים של גאלופ היה קרוב יותר למטרה מסקר המצביעים הסבירים שלו. כמו כן, בסקר שערך גאלופ ב-12 מדינות מפתח מוביל קרי ב-5%.

מכון פיו נותן לבוש יתרון של 3% (49-46) בקרב מצביעים סבירים, אבל יתרון קטן (46-45) לקרי בקרב כלל הרשומים. גם סי.בי.אס-ניו יורק טיימס נותנים לבוש יתרון 49-46 בקרב מצביעים סבירים, ואילו זוגבי זהיר מכולם עם יתרון 48-47 לבוש בקרב אותה קטגוריה. זוגבי מציין גם שבני 18-29 תומכים בקרי בשיעור עצום של 64-35, עם אחוז בודד לניידר.

באוהיו עושה רושם שהמצב צמוד ביותר. סקר של העיתון המקומי "קולומבוס דיספאץ'", שצוטט בניו יורק טיימס, העלה שבסקר בקרב 2,880 מצביעים סבירים במדינה, ניצח קרי בשמונה. לא שמונה אחוז – שמונה מצביעים.

הסקר הטרי של זוגבי נותן את אוהיו לקרי, בעוד שנבאדה חוזרת לבוש וניו מקסיקו נמצאת בשוויון. המפה של אלקטורל ווט נצבעת כעת בכחול עמוק מעט יותר, וקרי מנצח כרגע בתחזית זו 298-231 (לעומת 283-236 עליהם דווח היום בצהריים). בסלייט עדכנו את התחזית שלהם עם סקרים חדשים, שנותנים את אוהיו ואת וויסקונסין ואת אייווה לבוש, וזה יוצר שוויון מוחלט בחבר האלקטורים. במצב כזה, בית הנבחרים בוחר את הנשיא, מה שאומר שבוש יישאר נשיא. אבל כמו שכותבים ב"סלייט" - מי שלא מוצא חן בעיניו שיבדוק שוב עוד מעט