תאריך שנחקק לרובנו בזיכרון הוא ה-4 בנובמבר, והוא גם זה המזוהה עם הרצח הנורא שאירע בכיכר. תאריך זה הוא אחד הסמלים שנצרבו לכולנו בזיכרון, יחד עם "הכיכר", "די לאלימות - כן לשלום", "ילדי הנרות", "שלום חבר" ואחרים.
סמלים אלו מייצגים בעיקר את מה שאירע, ואת מה שהוביל לאותו רצח טראומטי כל כך, ואינם חייבים בהכרח להכתיב את תאריך יום הזיכרון, בעיקר לא בהיבט הממלכתי שלו. עם חקיקת החוק הקובע את יום הזיכרון בכנסת ישראל וחוק הקמת מרכז יצחק רבין, האמון על קיום חוק יום הזיכרון, מתחייב קיומו בתאריך העברי, כמו כל ימי הזיכרון הממלכתיים האחרים בלוח השנה העברי, וזאת על מנת לקבעו בזיכרון הקולקטיבי היהודי כמסורת שתימשך לדורות.
יום זיכרון ממלכתי, שבו מחויבים כל מוסדות המדינה ובתוכם בעיקר מוסדות החינוך לזכור, להזכיר, ללמד ולהנחיל את הלקחים שאנו כחברה אמורים להסיק מהרצח הנורא, על מנת שלא יקרה שנית, הוא חשוב מאוד בהנצחת זיכרון הרצח, ומסייע למרכז יצחק רבין למלא את יעודו ותפקידו הציבורי.
קיומם של שני תאריכים, אכן יוצר "הנצחה מפוצלת", ועלול לחדד את קיומם של מחנות שונים של "מזדהים" ו"לא מזדהים". אך זיהוי אינו שיקול מכריע היכול להטות את הכף לכיוון של "ויתור" על יום הזיכרון הממלכתי, ובלבד שהתאריך שיצוין יהיה ה-4 בנובמבר.
גם העצרת השנתית המתקיימת בכיכר מדי שנה (ולא על ידי המדינה), אינה מתקיימת בתאריך ה-4 בנובמבר. במקרה זה נבחר דווקא "מוצאי שבת" כסממן הזיכרון המוביל על פני ה- 4.11, ואין בכך כדי לפגוע בזיכרון הקולקטיבי של מאות האלפים המתכנסים בכיכר מדי שנה בשנה.
כאמור, חשיבות התאריך הלועזי של הרצח היא רבה ומשמעותית, אך בהחלט אינה בלעדית, והיא חייבת להיות עטופה בפעילות חינוך מסיבית ומתמשכת. את זה אנו עושים במרכז יצחק רבין סביב יום הזיכרון ובמהלך כל ימות השנה.
את רבין אפשר וכדאי לזכור כל השנה
יוסי לחמני, מיוחד לוואלה!
27.10.2004 / 12:29