מגעים לצירוף העבודה וש"ס לקואליציה

ראש הממשלה, אריאל שרון, נשא אתמול בערב נאום מדיני בפתח מושב החורף של הכנסת, במהלכו מסר כי יביא את תוכנית ההתנתקות להצבעה בכנסת בעוד כשבועיים, ב-25 באוקטובר, בעוד חוק הפיצויים למתנחלים יובא להצבעה בשבוע הראשון של חודש נובמבר.

בתום דיון ארוך וסוער, דחתה הכנסת את ההודעה המדינית של שרון, ברוב של 53 מול 44 ח"כים. סיעת העבודה הצביעה נגד ההודעה. מבין "המורדים", מתנגדי שרון בליכוד, לא התנגד לבסוף איש להצעה. שבעה מהם נמנעו בהצבעה: אהוד יתום, גלעד ארדן, עוזי לנדאו, יחיאל חזן, נעמי בלומנטל, גילה גמליאל, ויולי אדלשטיין. שני נצי המפדל, אפי איתם ויצחק לוי, הצביעו נגד הודעת שרון. בנוסף, דחתה הכנסת שתי הצעות אי אמון שהגישו העבודה וסיעות השמאל.

ההצבעה היא הצהרתית בלבד, ואין לה משמעות מעשית. עם זאת, מקורבי שרון איימו כי ראש הממשלה יפעל בקרוב להרחבת הקואליציה ולצירוף העבודה, "כי הוכח שאינו יכול לסמוך על חברי סיעתו".

מאוחר יותר דווח כי יו"ר סיעת העבודה, דליה איציק, זומנה לפגישה אישית עם ראש הממשלה, כנראה כדי לדון בסוגיית הקמתה של ממשלת אחדות. לצד זאת, שר הביטחון, שאול מופז, ייפגש היום עם מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף, וידון עמו באפשרות של הצטרפות ש"ס לקואליציה.

בפתח הנאום, אמר שרון כי "המרצחים מבקשים לכבות את לפיד החירות אותו אנו נושאים, אך הוא לא יכבה, כי אנו מסרבים להיכנע לאלימות". לדבריו, "אנו מביסים את המתקפה הנמשכת עלינו".

בהתייחסו לתוכנית ההתנתקות, מסר ראש הממשלה, כי "הבית הזה יידרש לקבל כבר בשבועות הקרובים החלטות קשות ביותר. הממשלה תביא להכרעה דמוקרטית את הסוגיות הקשות שיקבעו את דמותה של המדינה ואת אופי חיינו בה בשנים הקרובות. החלטות כאלה אינן קלות. אנו חייבים לקחת בחשבון גם את המתנגדים להן. את אלה שייפגעו מהן. מוטל עלינו לעשות הכל כדי להבין לליבם ולהקל על כאבם בסיוע ממשי". לדבריו, "בחרתי ביונתן בשיא לעמוד בראש מינהלת ההתנתקות כדי שיהיה מי שיבין את המתיישבים ביהודה ושומרון וינהג בנדיבות כלפיהם".

שרון ציין, כי תוכנית ההתנתקות תובא להצבעה במליאה בעוד שבועיים. לראשונה נקב שרון בתאריך - ה-25 באוקטובר - ואמר כי "זו תהיה ההכרעה הראשונה בשורת הכרעות קשות שהממשלה תציב בפני הכנסת". שרון ציין גם כי חוק "פינוי-פיצוי" יובא לכנסת בשבוע הראשון של חודש נובמבר.

שרון ציין כי ישראל דבקה בתוכנית מפת הדרכים, אך הדגיש כי המו"מ יחודש רק לאחר שהפלסטינים יקיימו את התחייבויותיהם. לדבריו, "האשמה בקיפאון המדיני מוטלת על הפלסטינים. כל עוד אין פרטנר אמיתי לשלום, ועד לזמן שיימצא שותף איתו ניתן יהיה לנהל מו"מ מדיני, נאלצת ישראל ליזום צעדים משלה לביצור מעמדה המדיני והבינלאומי, לשיפור יכולתה לתת ביטחון לאזרחיה ולהילחם בטרור". לדברי שרון, "העולם לא מתרגש יותר מירי טילים ורקטות על ישובים יהודים, ומתעלם ממעשי רצח נגד ישראלים".

בהתייחסו למצב הכלכלי, אמר שרון כי "הממשלה בראשותי מצאה משק בקריסה מוחלטת עקב התנאים הכלכליים המקומיים והעולמיים בשנת 2000... בלמנו את ההתדרדרות והגענו לצמיחה". לדבריו, "לאחר ייצוב המשק, היעד העליון הוא ליצור מקומות עבודה... ב-2005 נתחיל ביעד החשוב מכולם - שיקום מערכת החינוך".

בפתח המושב נאם יו"ר המליאה, שאמר כי "שנים רבות לא עמדנו בפני הכרעות כה גורליות, כה נוראות, כמו אלו שנצטרך לקבל כאן בשבועות ובחודשים הקרובים". רבלין התייחס למה שכינה "התנגשויות אידאולוגיות חריפות" ואמר כי "הפעם מזכירים הצלילים הצורמים את הסזון, אלטלנה וגם את קיץ 1995 (לפני רצח רבין)". רבלין אמר עוד, כי "נעשית דה-לגיטימציה לציבור המתנחלים, שהם החלוצים המסורים ביותר".

אחריו עלה לבמה הנשיא משה קצב, שאמר כי שני נושאים עיקריים יונחו על שולחן הכנסת בחודשים הקרובים - המצוקות החברתיות והטרור הפלסטיני. לדבריו, "הדמוקרטיה הישראלית ניצבת לפני אחד מרגעי המבחן הקשים שלה. אין לבטל את חילוקי הדעות, אך אין לשסע את העם ואת החברה בישראל, ויש להכריע בהליכים דמוקרטיים".

קצב פנה אל המתיישבים ביש"ע, שאת חלקם כינה "אנשי חוק ומוסר", ואמר כי איש אינו רשאי להיות אדיש לכאבם. הנשיא מסר כי הוא רואה בחיוב את סימני ההתאוששות הכלכלית, אך הדגיש, כי "אין להטיל נטל על מי שאינו יכול לשאת בו". לדבריו, היעדים החברתיים אינם נופלים בחשיבותם הכלכלית והמוסרית מן היעדים הכלכליים. בהמשך קרא קצב לפלסטינים לערוך חשבון נפש על דרכם בשנים האחרונות, וציין כי הוא מאמין בשלום.

יו"ר האופוזיציה, שמעון פרס, הגיב לדברי שרון ואמר כי "חד-צדדיות אינה תחליף לדו-צדדיות". הוא תהה "איך תוכנית ההתנתקות תתגבר על הדמוגרפיה?" וציין כי "עלינו להיות רוב בארצנו". לדבריו, "אם מטרת ההתנתקות ליצור קיפאון מדיני - אנחנו לא שותפים לכך... עיצבתם חזון ציוני חדש - להפוך את הפלסטינים לפינלנדים". עוד אמר פרס, כי "לא רק לנו עניין בחיסול הטרור... יש לא מעט פלסטינים הטוענים שהטרור יוריד אותם שאולה, ועמם צריך להיכנס למו"מ".

בהתייחסו למצב הכלכלי, אמר פרס: "לא היתה פגיעה בשכבות החלשות כמו בימי שלטון הליכוד - השקעתם בשטחים ולא השקעתם במדינה".