נושאים חמים

הרוגי הפיגועים בסיני

13 ישראלים נהרגו במתקפת הטרור בסיני, בהם אם ושני ילדיה מהגליל, בני זוג מבת ים, ילד מיפו ושני חברים שנכנסו לרגע לבית המלון

עינת נאור, בת 28 מקיבוץ זיקים; מיכל אלכסנדר, בת 29 מגני תקווה

עינת נאור, בת 28 מקיבוץ זיקים שליד אשקלון, נהרגה בפיגוע באתר הנופש ראס א-שטן.

עינת תכננה לשוב לישראל בסוף השבוע, ולהתחיל ללמוד תקשורת במכללת 'ספיר' שליד שדרות אלא שהפיגוע בסיני גדע את התוכניות: "זה היה ביקור ראשון ואחרון שלה בסיני", אמר האב מוטי שגם הוא ביקר בעבר פעמים רבות בסיני.

הוא הוסיף כי "עינת וחברותיה ידעו על האזהרות אבל הן אמרו שיש שם עוד 40 אלף ישראלים. היה ברור לי שאני לא אוכל לעצור את עינת. אין טעם בכך. היא נסעה לשם בכיף, לא חששה בכלל".

מיכל אלכסנדר, בת 29 מגני תקווה, שנהרגה בפיגוע בראס אל שטן, עבדה כעוזרת למזכיר ראש הממשלה מזה ארבע שנים. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בינלאומיים וביפנית.

מיכל גדלה בשכונת קרית קריניצי הסמוכה לתל השומר. היא למדה בבית הספר היסודי "וייצמן" באזור מגוריה ואת לימודיה התיכוניים עשתה בבית הספר "בליך" ברמת גן. במקביל היתה חניכה ומדריכה בתנועת הצופים. בצה"ל שירתה כקצינת חינוך.

חליל זיתוניא, בן 10 מיפו

חליל זיתוניא, בן עשר מיפו, נהרג במלון הילטון טאבה מפגיעת גוש בטון שנפל עליו לעיני אימו. משפחתו של חליל כבר סבלה אובדן קשה בעברה. אביו של חליל נהרג לפני עשר שנים בתאונת דרכים באותו תאריך שבו נהרג חליל. האם היתה אז בהריון מתקדם עם חליל וילדה בלידה מוקדמת כתוצאה מהמתח הרב. חליל, שמעולם לא הכיר את אביו, נקרא על שמו.

בתצלומי משפחה שהראו קרובי משפחתו, מתגלה ילד חייכן. סאלם זיתוניא, דודו שנישא לאמו של חליל לאחר מות אביו הביולוגי, סיפר: "הוא היה תלמיד טוב, חכם, אוהב תמיד לשבת עם הגדולים, פיקח". חליל אהב לסוע באופניים, וגם לצוד, "כמו האבא". חליל שלמד בבית הספר הצרפתי ביפו נסע לחופשה בהילטון טאבה עם אמו, אביו החורג ואחיו.

חליל הובא ביום שישי למנוחות לצד הקבר של אביו בבית הקברות תל גיבורים ביפו. אימו השתחררה מבית החולים והגיעה היישר ללווייה.

רועי אביסף, בן 28 מכפר סבא

לא רק חיים גדע הפיגוע בסיני, אלא גם אהבה גדולה: ביום שלישי האחרון יצאו יחדיו רועי אביסף וחברתו, מלווינה, לחוף האהוב עליהם בראס א-שטן. הם הכירו לפני כשלוש שנים בהונגריה, בזמן שרועי הדריך במחנה נוער של ארגון הג'וינט בהונגריה. אהבתם חצתה גבולות: מלווינה, שנולדה בקרואטיה, החליטה לקשור את גורלה בגורל הישראלי. היא שבה עם רועי לישראל, התגיירה והחלה לעבוד בשגרירות הקרואטית בישראל. בשנה האחרונה הם חיו יחד בתל אביב.

מהטיול בסיני חזרה מלווינה לבדה. רועי אביסף, בן ,28 שנולד וגדל רוב חייו בכפר סבא, נפגע כשיצא מהחושה לכיוון המסעדה. ראובן, האב השכול הטרי, סיפר כי לנוכח הדיווחים על הנעשה בסיני, דווקא שמח לראות בליל חמישי את השם "רועי" מופיע על צג הטלפון הנייד שלו. אלא שמעברו של הקו היתה זו מלווינה, שבישרה בקול נכאים: רועי אינו בין החיים יותר.

בדרכי אביו, שהיה קצין בכיר במודיעין, גם רועי בחר במסלול הפיקודי: הוא היה סמ"פ בסיירת הנחל בלבנון. חנן איסרוביץ, מפקדו, סיפר כי מאז שחרורו, לפני כארבע שנים, ביקר רועי "אולי עשרות פעמים" בחוף ראס א-שטן והתאהב במקום. רועי היה על סף לימודי משפטים והחל טרום-סטאג' במשרד עורכי דין. הוא אהב להתנדב ובמקביל היה פעיל בעמותות למען ילדים במצוקה.

רועי הותיר במותו גם את אמו, רחל, את אחותו הגדולה, בשמת (29) ואחיו עומרי (21), שאף הוא קצין קרבי. הוא הבא לקבורה היום בצהריים בבית העלמין בכפר סבא.

חאפז חאפי, בן 39 מלוד

חאפז חאפי נסע לטאבה יחד עם בנו, יוסף בן ה-7. אחיו של חאפז, שנהרג במלון בטאבה, הסתובב ביום שישי בין ההריסות במלון. "היינו בשארם א-שייח כששמענו על הפיגוע, התקשרנו הביתה להגיד שאנחנו בסדר ואז אמרו לנו שאחי היה במלון. אני בכלל חשבתי שהוא היה בירדן", סיפר האח. האח לא חזר לישראל ונשאר בטאבה בניסיון לחפש אחר חפצים של אחיו. האח הוסיף כי "רק עכשיו אחי קנה וילה ועוד חמישה ימים הוא היה אמור לעבור אליה".

חאפז עבד כמזכיר מוניות בעירו. הוא הותיר אחריו אשה, שלושה בנים ובת. הוא הובא אתמול למנוחות בבית העלמין בלוד.

צילה, ליאור וגלעד ניב מרקפת

משפחת ניב ממצפה רקפת שבגליל נפשה במלון טאבה. שתי בנותיה הבכורות של צילה ניצלו ובעלה נפצע קשה. למרות פציעתו המשיך לחפש את אשתו, בת 43 ושני ילדיו, ליאור, בן 3 וגלעד, בן 11, עד שפונה מהמקום.

הלוויותיהם של צילה, ליאור וגלעד תתקיים ביום שלישי ב-15:00 בבית העלמין בחולון.

אולג פאיזקוב בן 32 ורעייתו לודמילה בת 30 מבת ים

לודמילה ואולג פאיזקוב הספיקו להתקשר ביום חמישי בערב לשני בניהם בבת ים לאחל להם לילה טוב - לפני שנקברו תחת הריסות מלון הילטון בטאבה. הם התלבטו אם לקחת את הילדים איתם לסיני, אבל הכף הוכרעה על ידי העובדה שלבן הקטן לא היה דרכון. לכן החליטו להשאיר את דניאל בן ה-8 ואת יגאל, שבחודש הבא ימלאו לו שלוש, עם הסבא וסבתא.

הנסיעה לסיני ביום רביעי בבוקר היתה עבור לודמילה פאיזקוב חלום. היא ובעלה, שחגגו באחרונה עשר שנות נישואים, נסעו לפגוש חברת נפש שלמדה איתה מכיתה א' בקזחסטן ולא ראתה מאז עלתה לישראל לפני 11 שנה. החברה שרדה את הפיגוע.

לודמילה ואולג הכירו עוד בקזחסטן, אבל רק משעלו ארצה ב-1993 התפתחה ביניהם אהבה. לודמילה למדה הנהלת חשבונות ועבדה בתחום. הוריה ואחותה עלו בעקבותיה ב-1994 והשתקעו בחולון. הוריו של אולג, שעבד כסניטר בבית החולים וולפסון בחולון, מתגוררים בתל אביב.

אחותה של לודמילה, אולגה יצחקוב אמרה כי מעתה היא לא רק דודה של דניאל ויגאל, היא גם אמא שלהם. בינתיים תעבור להתגורר בדירתם ובעתיד יחליטו בני המשפחה היכן יגדלו הילדים, אמרה.

טרם נקבע מועד הלוויותיהם של לודמילה ואולג פאיזקוב.

רותם מוריה, בן 27 מתל אביב; אסף גרינוולד בן 27 מרמת גן

ביום שלישי בשבוע שעבר הגיעו אסף גרינוולד, רותם מוריה וחבר נוסף לנופש באחד החופים באזור נואייבה. התכנון המקורי היה לנסוע בראש השנה, אולם בסופו של דבר, כאשר משפחתו של גרינוולד ירדה לנופש באילת, החליטו הוא וחבריו להדרים עוד יותר ולהיכנס לתוך סיני. אולם יומיים אחרי שהגיעו לחוף, עלתה ה"חושה" שלהם באש, שכילתה גם את מרבית בגדיהם וחפציהם האחרים. ביום חמישי אחר הצהריים החליטו לפיכך השלושה לחזור בחזרה לישראל, ועשו את דרכם לכיוון מעבר הגבול בטאבה.

כשעה לפני הפיגוע במלון "הילטון טאבה", השאיר גרינוולד הודעת SMS בטלפון של אביו, שבו ביקש ממנו לאסוף אותו ממעבר הגבול כעבור שעה. בינתיים הגיעו השלושה לאזור טאבה, וביקשו להיכנס לשירותים בתוך המלון. בדיוק אז אירע הפיצוץ; גרינוולד ומוריה נהרגו מיד. החבר השלישי, שהמתין ליד המסוף, יצא ללא פגע.

למרות שלבני משפחותיהם של השניים לא היתה מלכתחילה תקווה רבה, שררה עדיין אי-ודאות רבה כל עוד לא זוהו גופותיהם של השניים באופן סופי. בני המשפחות העבירו למכון לרפואה משפטית באבו-כביר דגימות די.אן.אי, והיום התברר סופית שהשניים הם בין קורבנות הפיגוע. אסף גרינוולד עבד כמפיק מודעות בשבועון "רייטינג", ובמקביל היה חבר בלהקת הרוק "קפטן רמזי". מוריה עסק בתחום המחשבים.

הלווייתו של אסף גרינוולד תתקיים מחר ב-15:30 בקריית שאול. טרם נקבע מועד הלווייתו של רותם מוריה.