כל ההצעות במכרז לתחרות בבזק הוגשו ללא חיבור לפריפריה

כל החברות המבקשות להתמודד במכרז על תדרי הגישה האלחוטית הגישו את בקשותיהן לפריסת רשתות התקשורת בהיקף המזערי המותר לפי תנאי המכרז - 15 אזורים. התדרים ישמשו את החברות להקמת רשת פנים ארצית שתתחרה בבזק .

במכרז מוגדרים 52 אזורי תקשורת. 12 מהם נחשבים לאזורים בעלי רמת ביקוש גבוהה, ולכן נראה שכל החברות מבקשות לפרוס שם מערכות. כל אחת מהחברות מחויבת לבחור גם בשלושה אזורים "גרועים", המרוחקים ממרכזי הערים, וייתכן שכל אחת מהחברות בחרה אזורים שונים בדירוג זה.

חברת אופק, שקיבלה את רישיון התקשורת שלה בפברואר, הודיעה כי בכוונתה לפרוס רשת ארצית ב-28 אזורים, הכוללים כ-80% מהשטחים המיושבים בישראל. אתמול אישרו מקורות בחברה כי עם הגשת המכרז, במארס 2001, ביקשה החברה לפרוס את המערכת ב-15 אזורים בלבד. "ההחלטה התקבלה בעקבות השינויים בתנאי השוק", הסבירה דוברת החברה.

עלות הקמת רשת התקשורת של אופק נאמדת בחצי מיליארד דולר. לנוכח בעיות המימון בענף התקשורת, כישלון המגעים להקמת שותפות עם סלקום, והעיכוב באיתור שותף חדש, נאלצה אופק לצמצם במידה ניכרת את תוכניותיה. מקורות בחברה העריכו כי האזורים שגרעה אופק ממפת הפריסה שלה מאכלסים כ-100 אלף מנויים פוטנציאליים.

ארבע החברות שהודיעו על כוונתן להתמודד על תדרי הגישה האלחוטית הן סלקום, ברק, קווי זהב ואופק. התדרים יאפשרו לחברות להציע למנויים שירותי טלפון ואינטרנט בפס רחב באמצעות תקשורת אלחוטית בין המנוי למרכזייה האזורית. מערכת התקשורת האלחוטית אפקטיווית מאד באזורים צפופי אוכלוסייה ובניינים גבוהים, ואולם באזורים כפריים היא כרוכה בעלות גבוהה. החברות החדשות מבססות את תוכניותיהן העסקיות על מנויים שישתמשו בשירותי אינטרנט רחב פס, ולכן הן יתמקדו באזורים עם אוכלוסייה ברמה כלכלית גבוהה יחסית.

כניסת החברות החדשות תיצור תחרות חזקה בשירותי תקשורת באזור המרכז, שבו גרים כ-70% מתושבי ישראל. זאת, בעוד שאזורי הפריפריה יזכו לשירותים דלים יותר, ולא ייהנו מפירות התחרות בענף. פתיחת התחרות באזורי הפריפריה תהיה תלויה בעיקר במתן רישיון תקשורת לחברות הכבלים, המכסות חלק ניכר מאזורים אלה.