נולדת ברהט? נשרת מבית הספר? תשכח מהעתיד

נערים שנשרו ממערכת החינוך נלכדים בתוך מערבולת שיוצרות מערכות הרווחה, וסיכוייהם לצאת ממנה קלושים. זו התמונה העגומה שעולה מדו"ח מבקר המדינה לגבי שיקומו של נוער במצוקה. הדו"ח מדגיש את האפליה כלפי נערים ערבים.

הדו"ח מזהיר מפני היעדר תקנים לעובדי רווחה, פסיכולוגים וקציני ביקור סדיר ומפני טיפול איטי ומרושל של המשטרה ובתי המשפט. כל אלו גורמים לכך שסיכויי השיקום של נוער שנשר ממערכת החינוך קטנים מאוד.

קשה במיוחד הוא מצבם של בני המיעוטים. הדו"ח מציג תמונה ברורה לפיה נגועים השלטון והחברה בישראל באפליה מגמתית ומובהקת בין ערבים ויהודים. המבקר מדגיש כי "ברשויות המקומיות במגזר הערבי והדרוזי טיב הטיפול היה הנמוך ביותר והיקפו הקטן ביותר".

שיעור הנשירה ממערכת החינוך גבוה כפליים מאשר במגזר היהודי: 6.6 אחוז מול 13 אחוז. לעומת זאת, מספר משרות הקב"סים (קציני ביקור סדיר) במגזר הערבי הוא רבע מזה שבמגזר היהודי, וזאת כבר לאחר עליה משמעותית במספר התקנים בשנים האחרונות. היישוב הבדואי כסייפה הוא דוגמא טובה לכך: ליישוב היו צריכות להיות מוקצות 14 וחצי משרות. בפועל הוקצתה רק חצי משרה. ברהט הוקצתה משרה אחת מול 14 המתחייבות לפי התקן.

מצב הפסיכולוגים בבתי הספר לא שונה: בעוד במגזר היהודי מאויישות מחצית מהמשרות הדרושות, במגזר הערבי מאויישות רק 22 אחוז מהמשרות. רק 24 אחוז מבני הנוער הערבים שנשרו ממערכת החינוך טופלו על ידי מערכת השיקום. במגזר היהודי עומד השיעור על 49 אחוז. בקרב בני הנוער המנותקים – אלה שאינם לומדים ואינם עובדים - טופלו במגזר הלא יהודי 6 אחוז בלבד. המסקנה, על פי הדוח, כי "אלפי בני נוער מנותקים במגזר זה אינם מטופלים".

כמו כן מציין הדו"ח כי אופן טיפול המשטרה בתיקי נוער פליליים מהמגזר הערבי רשלני במידה ניכרת מהטיפול במגזר היהודי: "בתיקים הנוגעים לקטינים ערבים, שיעור התיקים שנמצאו בהם ליקויים ביישום הנחיות... וליקויים בהליכי חקירה, גבוה בהרבה מהשיעור בכלל האוכלוסיה". עוד העלתה הביקורת, כי סיכוייהם של נערים ערביים שהתיקים שנפתחו להם יסתיימו ללא תביעה קטן בהרבה מסיכויי נערים יהודים. הדו"ח אף נוקט במילים "איפה ואיפה" בהתייחסו לתופעות אלו.