פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מ' הפנים לזרים: הסגירו קרוביכם תמורת אזרחות

      במשרד דורשים מבני זוג זרים של אזרחי המדינה לדווח על בני משפחתם השוהים בארץ באופן לא חוקי. פעילים: הם לא עובדי משטרת ההגירה

      חוק האזרחות הישראלי מקנה לאזרחים זרים שמתחתנים עם בני זוג ישראלים את הזכות למעמד חוקי, קודם כתושבים ואחר כך כאזרחים. לפי נוהלי משרד הפנים, יכול בן הזוג הזר להתאזרח בהליך מדורג שנמשך כחמש שנים, כדי להוכיח שהשניים באמת מנהלים חיים משותפים ולמנוע כניסה לא חוקית לישראל של אזרחי מדינות העולם השלישי, באמצעות נישואים פיקטיביים.

      ואולם, מתברר שמינהל האוכלוסין אינו מציית להוראות החוק ולנוהלי ההתאזרחות של משרד הפנים ואף מתעלם ממדיניותו של שר הפנים, אברהם פורז, המעוניין להקל את מדיניות ההגירה המחמירה של המדינה. כאילו לא די בקשיים שמערימים ממילא על המבקשים להתאזרח, במקרים מסוימים מינהל האוכלוסין דורש - כתנאי לטיפול בבקשתם - שילשינו על קרובי משפחה שלהם השוהים בארץ באופן לא חוקי ואף יסייעו בגירושם.

      בילאל סאפי, בן 25 מיפו, נישא לפני כחמש שנים לקתרינה גררו-קרדונה, אזרחית קולומביה בת גילו. הם נישאו בבית הדין השיעי ביפו ויש להם תינוקת בת יותר משנה. אף שלפי מדיניות משרד הפנים כבר היה על מינהל האוכלוסין להעניק לגררו-קרדונה תעודת זהות ישראלית, מסרבת לשכת המינהל בתל אביב לטפל בהליכי התאזרחותה. לפני כעשרה חודשים הודיע לה מינהל האוכלוסין בתל אביב שכתנאי לטיפול בבקשתה, עליה להמציא לפקידי הלשכה אישורי יציאה מישראל של אמה ושל אחיה בן ה-13, השוהים בארץ ככל הנראה ללא אשרות, "או הסבר מפורט מתי יצאו מהארץ והיכן הם נמצאים".

      לדברי גררו-קרדונה, "אני לא יכולה לעזור למדינה לגרש את אמא שלי ואת אחי. לפני הנישואים התאסלמתי, ומאז אמי כועסת עלי ואין לי קשר אתה". מאחר שמינהל האוכלוסין אינו מטפל בהסדרת מעמדה האזרחי, גררו-קרדונה, הפכה לשוהה לא-חוקית בישראל. לדברי בעלה, "זה מצב לא נסבל. אנחנו מפחדים שכל דפיקה בדלת פירושה שמשטרת ההגירה באה לגרש את קתרינה מהארץ, ואז הגורל שלי ושל התינוקת שלנו יהיה קשה".

      סאפי מרותק לכיסא גלגלים זה כשנה וחצי, בעקבות תאונת עבודה. "אני תלוי באשתי גם בצורכי היומיום", הוא מסביר. "הליכה למכולת, למשל, הפכה להיות משימה מסובכת כי אנחנו חוששים שקתרינה תיעצר ברחוב". לטענתו, "המדינה מקפחת אותי כי אני ערבי. אני מכיר חברות של אשתי מקולומביה, שהתחתנו עם יהודים, שכבר מזמן יש להן תעודות זהות ישראליות".

      סאפי מספר כי עמד בכל התביעות שהציבה לשכת מינהל האוכלוסין בתל אביב להוכחת רצינות נישואיו. "הגשתי להם אישור חתום מעורך דין שאנחנו גרים בדירה של אמי ביפו, הוכחה שיש לנו חשבון בנק משותף וגם הבאתי אישורים על תשלומי ארנונה וחשבונות חשמל וטלפון. אני לא מבין איזה עוד הוכחות אפשר להביא למדינה ולמה משרד הפנים ממשיך לטרטר אותנו".

      "בריונות וסחטנות לא-חוקיים"

      עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, המטפל בעניינם של בני הזוג, אומר כי מינהל האוכלוסין "מתנהג בבריונות ובסחטנות לא-חוקיים". לדברי פלר, "ההתניה של משרד הפנים, שלפיה מבקשי מעמד בישראל ירחיקו את בני משפחותיהם מהארץ היא דרישה נעדרת סמכות. בן הזוג הזר של האזרח הישראלי אינו עובד בשביל משרד הפנים או משטרת ההגירה, ואינו צריך למסור מידע על בן משפחתו, לבלוש אחריו לעוצרו או לגרשו, כתנאי לקבלת שירות ממינהל האוכלוסין". פלר מוסיף כי כבר לפני כחודש ביקש ממינהל האוכלוסין הבהרות בנוגע לפרשה, אך עד כה לא נענה.

      "ההתנהלות הלא חוקית של מינהל האוכלוסין בעניינו של סאפי ואשתו אינה יוצאת דופן", אומר פלר. "באגודה לזכויות האזרח נצברו בשנה וחצי האחרונות עוד שלושה מקרים דומים. בכל פעם שארגון זכויות אדם הפעיל לחץ על המינהל, הוא נסוג בו מהתניית גירוש בני המשפחה מהארץ כתנאי לקבלת מעמד אזרחי קבוע במדינה".

      כך, לשכת מינהל האוכלוסין הפנתה דרישה מעין זאת לס"ל, ישראלי שביקש להאריך את רשיון השהייה בישראל של בן זוגו, אזרח הפיליפינים. משרד הפנים תבע מהפיליפיני, כתנאי להסדרת מעמדו, "לדאוג ליציאת האחות מן הארץ". אגודת ההומואים והלסביות התקוממה נגד הדרישה, ולפני כשנה המינהל ויתר עליה.

      תביעה דומה הופנתה גם אל בני הזוג ק', תושבי תל אביב, אזרחית ישראלית הנשואה לאזרח קולומביה. לפני כשנה וחצי הודיעה להם הלשכה בתל אביב שכדי להאריך את אשרת השהייה בישראל של הבעל, עליו "להביא דרכון של אמו עם חותמת יציאה מישראל". במקרה זה התערב למענו מוקד סיוע לעובדים זרים, והיתר השהייה שלו חודש.

      לעתים תובע משרד הפנים מבן הזוג הזר של אזרח ישראלי לבצע עבודת בילוש גם אחרי קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה - כמו במקרה של ד' מתל אביב ובן זוגה, אזרח צ'ילה שקיבל ממשרד הפנים אשרת שהייה המאפשרת לו לעבוד. לפני כשנה וחצי הודיעה לו פקידת מינהל האוכלוסין שחידוש האשרה יתאפשר בתנאי שיסגיר את מקום שבתה בישראל של אשתו לשעבר ובתה, "כדי שאפשר יהיה לגרשן מהארץ".