גם ברשויות המס כבר נערכים למיתון

בן-ציון ציטרין

ההאטה במשק כבר מצאה את ביטויה בהערכות של מינהל הכנסות המדינה; לפי ההערכות, תצומצם גביית המס, חרף העובדה שבמארס היתה הגבייה בפועל גבוהה מאשר ב-2000. על רשויות המס להתכונן היטב להשלכות האפשריות של האטה זו. ואולם גם על המגזר העסקי להיות ערוך ומוכן - הן להשפעות של ההאטה על התוצאות הכספיות, והן למחלוקות הצפויות עם רשויות המס על גובה ההכנסה החייבת במס. עו"ד דוד גולדמן ממשרד עוה"ד ד. פוטשבוצקי מנתח את השפעת המצב על חבות המס.

לדברי גולדמן, יש להניח שכתוצאה מההאטה במשק, תוצאותיהם העסקיות של חלק לא מבוטל מהנישומים יורע: בגלל הקטנת הרווחים, בגלל מעבר מרווחים להפסדים, או בגלל מעבר מהפסדים - להפסדים גדולים יותר.

"שינוי מעין זה גורר לעתים מחלוקות עם רשויות המס", אומר גולדמן. "הרשויות עשויות לטעון כי הדיווח בספרי הנישום אינו משקף את המציאות העסקית, וכי לכן יש להגדיל את ההכנסה החייבת במס". לדבריו, חשוב מאד להעלות את כל הטענות הרלוונטיות במחלוקות אלה, בייחוד כשהמחלוקת נמצאת בין כותלי בית המשפט. "היערכותו המוקדמת של הנישום למחלוקת חשובה לא פחות", מוסיף גולדמן.

כדוגמה לכך בוחן גולדמן את ההליכים במס הכנסה: לאחר שהגיש הנישום את הדו"ח לפקיד השומה הרלוונטי, רשאי הפקיד, בתוך שלוש שנים מתום שנת המס שבה נמסר הדו"ח (במקרים מיוחדים ניתן להאריך תקופה זו), להוציא לנישום "שומה לפי מיטב השפיטה". כלומר, פקיד השומה רשאי שלא לקבל את ההכנסות המוצהרות בדו"ח, ולקבוע את ההכנסה החייבת במס של הנישום על פי הערכתו.

הנישום רשאי להשיג על שומה זו בתוך 30 יום, ובמידה שלא הגיע להסכם עם פקיד השומה, רשאי הפקיד לקבוע את המס המחייב בדרך של צו המגדיל את השומה שקבע בשלב הראשון, מפחית אותה או משאיר אותה על כנה. הנישום מצידו רשאי לערער על צו זה לפני בית המשפט המחוזי בתוך 30 יום.

גולדמן מסביר כי מכאן נובעת החשיבות של העלאת כל הטענות - בייחוד העובדתיות - בשלב ההשגה בפני פקיד השומה: "אי הכנת התיק כנדרש בשלב ההשגה, עלולה למנוע העלאת טענות בעת הדיון בבית המשפט המחוזי".

גולדמן מזכיר כי מעבר לכך שחובתו של פקיד השומה לפעול באופן תקין, הרי שבתי המשפט קבעו פעמים אינספור שחובה על הפקיד לפעול בסבירות ובתום לב - ולא לקבל החלטות באופן שרירותי.

אך בכך לא די. פקודת מס הכנסה קובעת (סעיף 155), כי הנישום הוא זה שחייב להראות שהשומה שנקבעה לו מופרזת. אך זהו המצב רק כשספריו של הנישום אינם קבילים. אחרת, אם פקיד השומה לא פסל את ספרי הנישום, מונח הנטל על פקיד השומה לשכנע את בית המשפט, כי השומה שקבע לפי מיטב השפיטה היא הנכונה.

"ניתוח פסקי הדין", אומר גולדמן, "מלמד כי בתי המשפט מקנים חשיבות רבה ביותר לשאלת פסילת הספרים בשומה לפי מיטב השפיטה. במידה שפקיד השומה לא ערך בדיקות נרחבות לפי מיטב השפיטה בספרים קבילים - צפויה התערבותו של בית המשפט, ולעתים אף מבוטלת השומה על ידי השופט".

פקיד השומה עושה לעתים שימוש נרחב בתדריכים ענפיים, המבוססים על מדגמים כלכליים סטטיסטיים בענפים השונים במשק. לדעת גולדמן, ספק אם התוצאות הסטטיסטיות המופיעות בתדריכים מתאימות למשק בתקופה האטה. "יש להניח", הוא מבהיר, "כי בתקופת האטה במשק, התוצאות הסטטיסטיות המופיעות בתדריכים הענפיים ידרשו התאמה".

גולדמן אומר שבתקופת מיתון עשוי להיות גידול בשימוש בהליכי פסילת ספרים של העסק על ידי פקיד השומה: "ניתן לפסול ספרים משני טעמים: האחד - כשנמצאו ליקויים מהותיים בספרי החשבונות של הנישום; והשני - אי רישום תקבול. ואולם גולדמן מזכיר, כי פסילת ספרים תאושר רק אחרי ששיקולי פקיד השומה עמדו במבחנים מחמירים.

גולדמן מציין כי ההאטה מעלה בעיות נוספות הקשורות בחוסר יכולת תשלום: * אי העברת ניכויים לרשויות המס בהיעדר מזומן: קשיים במישור הגבייתי, האזרחי והפלילי. * בעיית חובות אבודים ומסופקים - שאלת התרתם או אי התרתם בניכוי אצל הספק. * בעיית "מלאי איטי" ו"מלאי מת" - ההכרה או אי ההכרה בקיומו של מלאי מעין זה, משפיעה גם היא על גובה ההכנסה החייבת. * סגירת עסקים, פירוקים, כינוסים ומכירת נכסים בהפסד.

גולדמן אומר שכל אלה עלולים לגרור מחלוקות עם רשויות המס: "על הנישומים להיערך היטב לקשיים הצפויים מול הנציבות. ככל שאיש העסקים ימצא לנכון להתכונן אליהם טוב יותר, יש להניח כי יוכל ליישב את המחלוקות מול רשויות המס באופן נאות", הוא מסכם.