הסיפור הימי הגדול ביותר שנכתב מאז ומעולם הוא "מובי דיק" (הרמן מלוויל), זאת, כלומר, אם אין מביאים בחשבון את ספר יונה (גם שם, כזכור, מופיע לווייתן). ואמנם, "אדון ומפקד הצד הרחוק של העולם" הוא יצירת קולנוע שמתכתבת ללא הרף עם "מובי דיק" ועם ספר יונה. אם ב"מובי דיק" גולל סיפורו של קפטן אחאב ומסע האובסס הכפייתי שלו אחרי הנמסיס הוותיק שלו - הלווייתן הלבן מובי דיק - הרי שכאן, מביא פיטר וויר (ככל הנראה, בעבודת הבימוי הטובה ביותר שלו עד כה) את סיפורה של ה"סרפרייז" ושל הקפיטן המחורפן שלה - ג'ק אוברי (ראסל קרואו - שהולך ומסתמן כשחקן המשמעותי ביותר בהוליווד בעשור הנוכחי) ומרדפו ללא ליאות אחרי ה"אקרון", פריגטה צרפתית מרושעת.
ואמנם, "אדון ומפקד" עשירה בציטוטים ישירים גם מספר יונה, התנ"ך של הימאים וגם במחוות מפורשות ומתמשכות למובי דיק. גם מובי דיק מתחיל כמסע אל לב המאפליה (מעניין מה היה חושב תומס הארדי על משחק המילים הזה) והימה הגדולה, בתואנה של מסע ציד של מה בכך אחרי לווייתן לבן ומסתיים כאחד ההירהורים המשמעותיים ביותר בתולדות הספרות העולמית על נפשו של האדם. העובדה שהשמות "מובי דיק" וספר יונה נזרקים כאן בשוויון נפש נועדה לרמוז לקורא כי "אדון ומפקד" הוא אמנם יצירה קולנועית מעולה שאינה צריכה להתבייש בהישענה על תרנים אדירים אלה. נהפוך הוא.
מה שעלול להסתמן לצופה המתבונן בכרזת הפרסומת או בטריילר לסרט כסרט פעולה ימי תקופתי הוא למעשה סרט לירי, מעמיק מאוד, מחושב ומפעים לא אחת - העוסק בשאלות הקיומיות הבסיסיות ביותר מבעד לפריזמה של מרדף ימי בין ספינת מלחמה בריטית לאחת צרפתית.
הכל מתחיל כשלאקי ג'ק, קפטן אוברי, מקבל איגרת פקודה מהוד מלכותו לאתר וליירט את ה"אקרון", ספינת קרב צרפתית חמקמקה ומרושעת שמבקשת להעביר את העימות הימי בין הצי של הלורד נלסון לאוניות המלחמה של נפוליאון לאוקיאנוס השקט. מכאן ועד לסוף הסרט המצוין, המלהיב והחכם הזה, נפרשת יריעה מתמשכת של ניסיון האדם לגבור על האימה הפנימית שלו, להכריע בין חברות למשימה, לנסח מחדש נאמנות לאומה מול אחריות אישית ללוחמים, לצעוד על הקו הדק המבדיל בין אובססיה אישית שסופה באסון, לבין שכלתנות במצבים נפשיים קיצוניים.
אם מצפה הצופה למצוא סצינות פעולה עתירות באפקטים, אפשר ש"אדון ומפקד" יאכזב אותו במידת מה - למרות שסצינות הקרב בו מרשימות ועשויות כהלכה. אם הוא מצפה למצוא עצמו מול אפוס ימי הוליוודי בנוסח "טיטאניק" של ג'ימס קמרון, גם כאן: טעות בכתובת. אבל אם חשקה נפשו של הצופה באחת מהאודיסיאות הימיות הטובות שנעשו בקולנוע בעשור האחרון, "אדון ומפקד" יענה על כל זה ועוד. ופרט אנקדוטלי מעניין: אף לא אישה חוצה את המסך ב"אדון ומפקד". סרט על גברים שדווקא נשים, נדמה לי, יעריכו יותר. מכל מקום, אחד הסרטים הטובים שראיתי השנה.
דווקא דיסק הבונוס של התוספות אינו עומד בשורה אחת עם הציפיות שהעלה הסרט. רצועת במאי נעדרת (למרות שיחה עם פיטר וויר על עבודתו בסרט), כמו גם סרטון דה מייקינג אוף מאכזב במידת מה. מה כן יש? מאחורי הקלעים של "אני רובוט" - סרט חדש לבוא עם וויל סמית, סרטונים על עיצוב ואפקטים וסצינות שהוצאו בעריכה.
אדון ומפקד
25.4.2004 / 12:27