מה נשתנה השרון הזה?

בפסח תשס"ד נוספה קושיה נוספת לאלה המסורתיות: מה נשתנה השרון הזה מאריק שהיה?

שבכל השנים אריק בנה, השנה הזאת שרון הורס, גם את מעשה ידיו: לפני 30 שנה אריק פשט את מדיו והקים את הליכוד – השנה הזאת שרון פושט את רגלו והורס את הליכוד, קורע את מצעו ומשסע בין חבריו; במשך 30 שנה אריק בנה את הארץ – השנה הזאת שרון מאיים להרוס את מפעל חייו וחיינו; במשך 50 שנה אריק בנה תורת לחימה יוזמת ומרתיעה – זרוע נטויה - השנה הזאת שרון נגרר ובורח; במשך שנות דור אריק בנה את המחנה הלאומי – השנה הזאת שרון מחזיר את השמאל לשלטון, תחילה כסוס טרויאני בממשלה שבכוונתו להקים, ובהמשך כאשר אדריכל מלחמת אוסלו יקבל לידיו את הממשלה כולה.

המהפך שחל אצל ראש הממשלה הוא מדהים. גם אם היו סימנים מקדימים לסערה הצפויה, איש לא חזה את עוצמתה ואת נזקה. נכון אמנם שאפילו שרון לא יצליח להרוס את מעשה ידיו של אריק, אבל גם המלים מסוכנות. וכך, גם כאשר ייאלץ שרון לפנות את כסאו, יריביו מהעבר הסולחים לו על הכל בהווה - ראו כיצד התקשורת מתגייסת למען הצלחתו במשאל - ימשיכו לצטט מדבריו בגלגולו הנוכחי, והדברים - כשהם מושמעים בקולו - יהדהדו באוזנינו ויפלחו את לבותינו. מבחינה זאת למלים יש משקל רב יותר מאשר לאיש, ופגיעתן תימשך גם כאשר שרון יפרוש ויסתגר בחוות השקמים.

לאותם פוליטיקאים ופרשנים המאיצים בשרון להיות דה-גול ישראלי, יש לומר: ההתנחלות ביש"ע איננה קולוניאליזם. איסור על יהודים לחיות ביהודה כמוהו כאיסור על צרפתים לחיות בצרפת, לא באלג'יריה. אסור שיהודי יסכים לפגיעה כזו בזכותו, כבודו וחירותו. יש להזכיר להם את שעתו היפה של דה-גול, כאשר צרפת הובסה על-ידי הכובש הגרמני: באותה עת דרך כוכבו של הגנרל דה-גול, שהתריע מפני המפלה הצפויה, ואשר מיד לאחר התבוסה הקים את תנועת השחרור הצרפתית מעול הכיבוש הנאצי. בפנייתו הנרגשת לעם הצרפתי, אמר: "צרפת הפסידה בקרב, אולם צרפת לא הפסידה במלחמה. אמנם שליטים שזכו לשלטון נכנעו בהיתפסם לבהלה, שכחו את צו-הכבוד והסגירו את הארץ לעבדות, אולם שום דבר אינו אבוד". עצוב ששרון נמנה כיום על אותם שליטים שזכו לשלטון אבל נכנעו בהיתפסם לבהלה ובחרו להסגיר את הארץ.

המשאל המתוכנן הוא תרגיל שנועד לעקוף את הממשלה, הכנסת, סיעת הליכוד ומרכז הליכוד – גופים ומוסדות שאמורים לקבל החלטות – במטרה לכפות עליהם מדיניות שראש הממשלה אינו מצליח להסביר את ההיגיון שלה ולקבל את תמיכתם בה בדרכים דמוקרטיות ותקינות. המשאל המתוכנן הוא תרגיל לריסוק הליכוד ולהפיכתו לאיבר חלוש בממשלה שבה התלמיד עלה על רבו, ופרס ב' מאגף את פרס א' משמאל: פרס הבטיח שטחים תמורת "שלום"; שרון מציע שטחים תמורת טרור. כך מקריב שרון 2004 הן את מפעל ההתיישבות והן את הליכוד על מזבח המזרח התיכון החדש של יריבו-שותפו. האם בשרון זה בחרו מתפקדי הליכוד רק לפני שנה?

שרי הליכוד המתנגדים לתוכנית ההינתקות האבסורדית כמעט נאלמו ונעלמו. הבכירים שבהם – בנימין נתניהו וסילבן שלום – מסתכלים זה לעבר זה ומגמגמים את הסתייגותם. ככל הנראה, זה שייראה פחות כמורד במלכות לא ייאלץ לפנות את כסאו לאדריכל מלחמת אוסלו, הנושא את עיניו למשרד החוץ או האוצר, על חשבון שריו הבכירים של הליכוד. האם מתפקדי הליכוד רוצים לראות את שמעון פרס מחליף את בנימין נתניהו, או את סילבן שלום?!

הפסח הזה קשה יהיה לומר בביטחון "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", לאחר שמנהיג המחנה הלאומי נתפס לבהלה ועבר מהפך. הפסח הזה מבשר לעם ישראל הרבה מרור, קודם שנצא מעבדות לחירות.

ד"ר רון בריימן הוא יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.