קרן ההון סיכון סטאר גייסה 400 מיליון דולר - למרות השפל בענף ההיי-טק

הארץ

קרן ההון סיכון הדו-לאומית (ישראל-גרמניה) סטאר, השלימה את גיוס ההון לקרן ההמשך התשיעית שלה בסך של כ-400 מיליון דולר. עם השלמת הגיוס הפכה סטאר לקרן הישראלית הראשונה שמנהלת הון כולל של מיליארד דולר. יפה קרינדל, שותפה בכירה בקרן, אישרה את הידיעה בדבר השלמת הגיוס, שהיה גבוה מהכוונות הראשוניות של הקרן - כ-250 מיליון דולר.

הגיוס נחשב ליוצא דופן בהיקפו, במיוחד לאור המצב הקשה של תעשיית ההון סיכון הישראלית בחודשים האחרונים, לאחר שנפגעה מהנפילות בנאסד"ק, מהמצב הביטחוני ומבעיות מיסוי.

ככל הידוע, קונצרן סימנס, שנחשב למשקיע הבולט עד היום בקרנות סטאר, הוא לא המשקיע העיקרי בקרן הנוכחית. הקונצרן היה המשקיע הדומיננטי בכל קרן זוגית של סטאר, ובקרנות שאינן זוגיות, כמו הקרן הנוכחית, הוא הסתפק בהשקעה קטנה.

בסטאר סירבו למסור פרטים נוספים על המשקיעים בקרן, אך נודע שכשליש מהם מארה"ב. בין המשקיעים הישראלים נמנים קרן לאומי סטארט של בנק לאומי, שהשקיעה בגיוס הנוכחי 5 מיליון דולר.

גם הקרן הנוכחית של סטאר תתמקד בהשקעות בישראל, בארה"ב ובאירופה. בראש קרנות סטאר עומד ד"ר מאיר בראל, שהקים את קרנות סטאר ב-1992 כפיצול (ספין אוף) של קרן TVM הגרמנית.

בישראל מנהלים אותה שלושה שותפים: קרינדל, לשעבר מנהלת הכספים של החברות לננט ובריזקום; בני הניגל, מייסד ונשיא לננט; ורמי קסטרשטיין, לשעבר המנהל הטכנולוגי של חברת אלאדין.

קרנות סטאר היו מהראשונות בישראל. בגיוס ההון השני שלה ב-1993, בסך 20 מיליון דולר, הצטרפה לקרן יוזמה הממשלתית. עד לגיוס הקרן הנוכחית, ניהלה סטאר 596 מיליון דולר.

עד היום השקיעו קרנות סטאר ביותר מ-100 חברות סטארט-אפ ברחבי העולם, מהן כ-60 בישראל. ההצלחה הגדולה ביותר של הקרן, הנחשבת לאחת הקרנות בעלות שיעורי ההצלחה הגבוהים בישראל, היא חברת התקשורת האופטית סיינה (Ciena), שסטאר היתה בין המשקיעים הראשונים בה ב-1994.

סיינה ביצעה את ההנפקה הגדולה ביותר בנאסד"ק עד 1997 של חברה שמומנה על ידי קרנות הון סיכון, והגיעה ביום המסחר הראשון שלה לשווי שוק של 2.7 מיליארד דולר.

בין המימושים המפורסמים האחרים שלה: החברות אפי, בריזקום, אקורד, אורכית, פרסייס, טכנומטיקס, רדקום וג'קאדה.

בין חברות הסטארט-אפ הישראליות הבולטות בהן השקיעה סטאר ניתן למנות את מיוטק ופון אור. באחרונה נקלעה אחת החברות הידועות שבהן השקיעה סטאר, ראדגארד, לקשיים ובעלי השליטה בה, האחים זיסאפל, החליטו לסגור אותה.

חברות נוספות שבהן השקיעה סטאר ונקלעו לקשיים הן גו-ריפר, שבה השקיעה יחד עם קרן ההון סיכון פולריס, וחברת האינטרנט מור.קום, שנמכרה ב-6.5 מליון דולר. בקרן הסכימו בעבר להודות בשלוש מחיקות של חברות, בהן VDO וחברת אוליבר האמריקאית שנרכשה על ידי חברה אמריקאית אחרת בעסקת החלפת מניות - בה הרוכשת פשטה את הרגל.

קרנות סטאר עוסקות גם בהשקעות מסוג פאנד אוף פאנד, ועד היום השקיעו בכמה קרנות ישראליות, בהן קרן דלתא שגייסה 60 מיליון דולר ב-2000.