וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תרופה חדשה לאפילפסיה: סונטה 448 של מוצרט

2.4.2001 / 14:28

חוקרים גילו כי למוסיקה הקלאסית, ובפרט זו של מוצרט, השפעה מרגיעה על הפעילות החשמלית במוח; חולי אפילפסיה שהאזינו לנעימות הצליחו להימלט מהתקף פרכוסים קשה


מאת מוטי גל

חולי אפילפסיה מוזמנים לשכוח מהכדורים. כל מה שצריך כדי למנוע התקף אפילפסיה הוא מערכת סטריאו איתנה ודיסק של מוצרט. כך לפחות טוענים חוקרים, אשר מצאו כי לנעימותיו של המלחין הידוע, ובמיוחד לסונטה 448 אותה חיבר, השפעה מרגיעה על המוח אשר הצליחה למנוע במספר מקרים התקף אפילפסיה.

"ייתכן שיצירות של מוסיקאים אחרים עשויות להביא לאפקט מוצרט", אמר פרופ' ג'ון ג'נקינס, העומד בראש צוות החוקרים מהמכללה המלכותית הרפואית שבבריטניה, "כך למשל, גם למוצרט וגם לבאך אותם איפיונים מוסיקליים".

מחלת האפילפסיה נגרמת בשל קצרים חשמליים במוח הנוצרים מסיבה שאינה ברורה לגמרי. קצרים אלו, גורמים להתקפי עוויתות המאפיינים את מחלת הנפילה, היא האפילפסיה. ההתקף הקשה גורם לפרכוסים עזים בכל חלקי הגוף במהלכם עלול החולה להתמוטט ולהטיח את גופו וראשו על הקרקע עד אובדן הכרה. הדבר מסוכן במיוחד בעת נהיגה, הפעלת מכשירים מסוכנים, ואף בחציית כביש.

במחקר הנוכחי, גילו ג'נקינס ועמיתיו, כי חולים שהאזינו במשך 10 דקות ליצירתו של מוצרט, שיפרו את מיומנותם המרחבית כדוגמת גזירת נייר או קיפולו. מחקרים קודמים על עכברים כבר הוכיחו כי אלו אשר האזינו לסונטה 448 הצליחו לעבור מבוך במהירות גבוהה יותר מעמיתיהם שהושארו בדממה.

סריקות מוחיות העלו כי המוח האנושי עושה שימוש באיזורים נרחבים במהלך האזנה למוסיקה. צידו השמאלי של המוח נוטה לעבד את המקצב וגובה הצלילים, בעוד הצד הימני תר אחר המלודיה. לדעת ג'נקינס, האזנה למוסיקה מפעילה את אותם איזורים של המוח, אולם עדיין לא ברור כיצד היא דוחה את מנגנוני הקצר החשמלי במהלך התקף אפילפטי.

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully