פצוע יום האדמה ב-76': נלחמנו על אדמותינו

מאת הלית לוי

עלי סלטה, בן 47, תושב סכנין יעביר היום את מרבית שעות היום בכיכר העיר. הוא ישתתף בתהלוכה המרכזית לציון 25 שנים ליום האדמה ההוא, אז נהרגו שישה אנשים ועוד מאות נפצעו. הוא יישב עם משפחתו וחמשת נכדיו ויפטפט עם חבריו על מה שהיה אז, באותם ימים. בין לבין, הוא יעביר יד על הרגל שלו, זו שדיממה שעה וחצי עד שמצאו אותו הנזירות באותו ערב, כשנתקל בטנקים של כוחות צה"ל, כוח גולני כדבריו.

סלטה, שעוסק היום בהסעות, היה לפני 25 שנה צעיר בן 22 תושב סכנין. כמו רבים אחרים מתושבי סכנין, הוא זעם על כוונת המדינה לנכס לעצמה את שטח 9 הסמוך לעיר. "זו היתה אדמה שאנחנו אכלנו ממנה וחיינו בה ופתאום החליטו שרוצים לקחת לנו אותה", הוא משחזר היום לוואלה! חדשות. בלילה הוא ישב עם חברים, ממש כמו היום, בכיכר העיר. מסביב התחילו להתרוצץ שמועות על התנגשויות אלימות בין הצבא למפגינים. עלי: "עצר לידינו נהג מונית, הוא סיפר לנו שיאסין נהרג (ההרוג הראשון במהומות 76' - ה.ל), הוא פתח לנו את דלת המונית וראינו את יאסין בפנים".

סלטה וחבריו הצטרפו לעשרות צעירים נוספים, ששמעו כמוהם על המתרחש. "התחלנו לעלות בשיירה לכיוון עראבה, ואז התחילה המלחמה", הוא משחזר. 25 שנים עברו מאז, וסלטה מדבר בהתרגשות על אותו לילה: הוא זוכר בדיוק מתי ירו בו, "בעשרים לתשע בערב", ומה קרה אחר כך, "נפגשנו עם הטנקים, הייתי זרוק בצד הדרך כמעט שעה וחצי, חיכיתי שיבואו להרוג אותי, איבדתי הרבה דם עד שמצאו אותי הנזירות ולקחו אותי לבית החולים בנצרת, אני כבר איבדתי את ההכרה". בבית החולים ביקשו הרופאים לכרות את רגלו, אולם אחיו של עלי לא הסכים. הרופאים שוכנעו. "היום אני צולע, הרגל שלי קצרה מהשניה ב-2.2 ס"מ, נשארתי נכה".

לדבריו, הוא שכב כמעט שנה בבית החולים, אך פיצויים הוא לא קיבל. "ההיפך, באיזשהו שלב הם (הממשלה - ה.ל) רצו שנשלם להם 5,250 שקלים, את יודעת כמה כסף זה היה לפני 20 שנה?". עלי לא שילם. שטח 9, אותו שטח עליו נלחם יחד עם חבריו, הוחזר בחלקו לידי התושבים. המדינה, בצעד יוצא דופן, חזרה בה מכוונתה להפקיע את כולו. "אני לא מצטער על מה שקרה, אני גאה בזה, זה כבוד גדול בשבילי, אני נלחמתי על האדמה שלנו. הרגל שלי זו תעודת כבוד".