היהודים בורחים מצרפת

כתב עיתון 'פי האתון' מהאוניברסיטה העברית לקח חלק בפרויקט החדש של צוות הקליטה באוניברסיטת בר-אילן, שנועד לסייע לסטודנטים עולים בשלב הראשוני של קליטתם האקדמית. נראה היה לו כי כל סטודנט רביעי שעבר דרכו דיבר צרפתית.
ואכן, דוח שנת 2002 של הסוכנות היהודית מראה שינוי רב במגמות העלייה: ב-2002 עלו מצרפת כ-2,000 איש. עלייה בשיעור של 100% בהשוואה לשנת 2001.
מה מניע יהודים לעלות מצרפת? התשובה לכך אינה ברורה.

לפי טענתו של אילן אוסולין, סטודנט מצרפת לתואר שני בפקולטה לחקלאות, הסיבה העיקרית לעלייה היא "אמונה אידאולוגית". ואכן, רוב התפוצות בצרפת דתיות, והן מאורגנות וממוסדות למען חיזוק הזהות היהודית במדינה הקיצונית בחילוניותה. הקהילה היהודית משתייכת למיני ארגונים, המרכזים את פעילותם דווקא בבני נוער ובצעירים. תנועות נוער דוגמת "בני עקיבא", "בית"ר", "הצופים", "השומר הצעיר" פועלות יחד למטרה אחת, אך בו בזמן שומרות על ייחודן. בד בבד, פעילותן תלויה בגורמים סביבתיים, והמשפיע שבהם הוא, כפי הנראה, האנטישמיות.


משפט המפתח של דוברי הצרפתית הוא: "בצרפת יש המון ערבים!" אכן, בדוח הגנוז של האיחוד האירופי על האנטישמיות, אליבא הפרסום ב"הארץ", נכתב כי ארגונים מוסלמיים ופרו-פלשתינאים עומדים מאחורי מרבית תקריות האנטישמיות באירופה. אילן נזכר שכשביקר בצרפת, הלך בשבת מבית הכנסת, וקיללו אותו על יהדותו. לאחר עלייתו ארצה שמע כי "רב חטף מכות ברחוב".

"בלילות פשוט פחדתי לטייל!" משלימה ז'ואנה, סטודנטית מהפקולטה לחקלאות. בשנה החולפת, כמו גם בשנה שקדמה לה, בלטה צרפת בהיותה מדינה שבה אירעו אירועי אנטישמיות רבים, העולים בכמותם ובמורתם על מדינות אחרות בעולם: "פגיעה פיזית, התנכלות ליהודים, הצתות בתי כנסת, חילול בתי כנסת ובתי קברות, איומים, תעמולה אנטישמית ואנטי-ישראלית קיצונית", נכתב באתר המוקדש לאנטישמיות העולמית.



על פי נתוני דוח הסוכנות היהודית, בשנת 2002 עמדה צרפת במקום הראשון בעולם במספר הפעולות האנטישמיות שאירעו בשטחה, מעשי האלימות נגד היהודים ורמת התעמולה האנטי-יהודית. אמנם שנאת זרים שכיחה גם כלפי בני דתות אחרות, אך בפועל, היהודים מותקפים הרבה יותר.
"היהודים שם שונים מאוד, הם אוהבים להישאר ביחד, מה שנראה כפרובוקציה לקהל העוין", אומרת ז'ואנה, בוגרת תנועת "השומר הצעיר".

נוסף על כך, רוח החילוניות הנושבת בצרפת, והדרישה לסטנדרט צרפתי טהור ממררת את חיי היהודים. הדרישת החברה הצרפתית להתבוללות תרבותית, למסורת חילונית ולוויתור על סממנים דתיים ולאומיים היא גורם משמעותי נוסף בהחלטתם של היהודים לעלות. "הם לא רוצים להיות כמו כולם", אומר סילבר אשר, רכז דוברי הצרפתית לשעבר באוניברסיטת בר-אילן. "ישנה רוח חילונית חזקה, וכל היבט דתי בכל תחומי החיים פשוט מתנגש בה", מוסיף דוד, מדריך מעונות עולים.
מאידך גיסא, קיימת דעה מתונה יותר הרואה את הבעייה מזווית אחרת: העניין הוא יותר אידאולוגי מאשר אנטישמי", טוען אליאל, נציג ארגון הסטודנטים דוברי צרפתית ופעיל בפרויקטים של הסוכנות. "העלייה של השנתיים האחרונות בעלת אידאולוגיה ציונית חזקה, ומספקת ליהודים צעירים אתגר מרתק, שהלך והתחזק אחרי ההתנגשויות של המשטרה הצרפתית עם מפגינים "חובבי ציונות".