וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בן לאדן כבר נתן טביעת אצבע?

דיוויד רוזנטל

16.1.2004 / 6:14

דיוויד רוזנטל על הצעצוע החדש של רשויות ההגירה האמריקאיות

ערב חג המולד עלה ראיין גולדשטיין, נער בן 17 מניוטון, מסצ'וסטס, על טיסת פנים מנמל התעופה "לוגאן" בבוסטון לדאלאס, טקסס. גולדשטיין עבר את הבדיקות הביטחוניות ואת הטיסה ללא אירועים מיוחדים, ורק בבית הדודים בדאלאס, כשפתח את תיק היד שברשותו גילה שיש בו סכין מסוג "לדרמן" ששכח להוציא לפני שטס. כאזרח מודאג מהשורה הוא דיווח לרשויות שדות התעופה על המקרה. הרשויות טענו כי הם פתחו בחקירה.

יותר מהסמליות בעובדה שבאותו נמל תעופה ממנו יצאו חוטפי ה-11 בספטמבר שוב נחשפו ליקויי אבטחה, יש אירוניה בבשורה החדשה של רשויות התעופה: מכשיר משוכלל לבדיקת טביעות אצבעות של הנכנסים לארה"ב יותיר את חותמם ויאפשר זיהוי עתידי במקרה של כניסה נוספת.

האח, הידד, נפתרו הבעיות בעולם. "רק עוד 15 שניות לבדיקה" אומרים הבכירים "התייר אפילו לא ירגיש באי נוחות. פשוט לשים את היד ולעבור". יש הרבה היגיון לכאורה במתקן החדש והיקר, שהרי טביעות אצבעות אי אפשר לזייף, אולם אליה וקוץ בה: לא כל הנכנסים יניחו עליו את ידיהם המיוזעות, רק אלו הנזקקים לוויזה. כל אנשי האיחוד האירופי ושאר ירקות אוקייאניים וסקנדינביים שנכנסים באופן אוטומטי ללא צורך בוויזה יזכו לפטור, כמו גם כל עוברי היבשה מקנדה וממכסיקו.

נשאלת השאלה מהו ההיגיון העומד מאחורי ההחלטה התמוהה עד שערורייתית של רשויות ההגירה, או שמא נקרא להן בשם המודרני הלאומני החביב כל כך על תושבי המדינה "רשויות בטחון אדמת המולדת"? מאז ה-11 בספטמבר נמצא חומר נפץ בנעליו של אזרח בריטי דווקא, ריצ'רד ריד, וההתראות החמות מגיעות מכיוון לונדון בריסל ופאריס – ממנה בוטלו חמש טיסות של אייר פראנס בגלל חשש מפיגועים. צרפתים, בריטים ובלגים הם בדיוק אותם אנשים שייהנו מהספק במפגש עם הפטנט המשוכלל.

זאת ועוד, מהי הסבירות שמטיסת אל על, חברה שהפכה סמל להערכה בארה"ב של אחרי ה-11 בספטמבר בשל סידוריה הקפדניים או בכלל מנמל התעופה בן גוריון יבוא המפגע הבא? סביר להניח שנמוכה ביותר. ונניח שמחבל כבר הצליח להסתנן אל טיסת אל על, הרי הגיוני יותר, לא עלינו, שיפוצץ אותה עוד במהלכה ולא ממש ימתין שנתיים עד להשתקעות בצפון קרוליינה ומציאת קן טרור חמים.

הצעצוע המופלץ מזכיר בגיחוך אב שקונה לבנו רכבת חשמלית, או את הומר סימפסון שמביא למארג' כדור באולינג כמתנת יום הולדת. בשני המקרים הצעצוע נועד עבור הקונה עצמו (מארג' בחרה, אגב, לא לתת להומר את התענוג, והסיפור כמעט שנגמר בהצמחת קרניים בזויה). אנשי הממשל מסתובבים בזחיחות ובחיוך נוכח ההמצאה המלהיבה שיעילותה מפוקפקת. הלא אנשי אל קעידה כל כך ששים לטוס ב"רויאל ג'ורדניאן" או ב"אייר בחריין" תחת דרכון ערבי, ולא יצליחו להניח את ידיהם על זהות אוסטרלית בדויה או אזרחות גרמנית.

בעתיד, מבשרים הבכירים, יחולו התקנות על כולם. אבל הכולם האלה בעצם עובדים על הכולם האחרים. קנדה ומכסיקו כבר הודיעו שהחמרת התקנות מקשה על סחר עם ארה"ב ועוד מעט קט יקומו גם הצרפתים והגרמנים (למות עליכם, עמים נפלאים וחביבים שלי) וייצאו בעוד הצהרה פחדנית עד סתמית או שפשוט יטענו שטביעות אצבעות מגדילות את החור באוזון והם נגד זיהום אוויר בכל שטח שהוא מחוץ לנפיחות כבשים ניו זילנדיות. קל לנחש שלא כל כך מהר יחולו האמצעים המחמירים הללו על אלה שאינם מחוייבים ב-ויזה וריצ'רד ריד יוכל להמשיך לטייל להנאתו עם נפצים ברגליים ודרכון בריטי בכיס.

בינתיים הם שוב מעלים ומורידים כוננות בהתאם לרמת ההתראות. כל שני וחמישי מתחלף לו איזה צבע. מזכיר לי שפעם בכיתה ב' נתנו לי לשחק בבדידים, גם אני החלפתי מכתום לאדום והיה סבבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully