מטורפי החלל חמים על התחת של בוש

חולי הירח קיבלו הלילה את התרופה שלהם. אחרי שלושה עשורים של היעדרות, ארה"ב חוזרת אל הירח. לא מיד, אבל תוך עשרים שנה, ולא סתם כדי לגעת ולחזור אלא עם כוונה אמיתית להקים שם בסיס קבוע. ואכן, עירנות מוגברת נרשמת באתרים של חלוצי החלל העיסקיים והרומנטיים מאז נאום החלל שנשא אמש נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. המחשבה על חזרה לירח, לאחר שלושה עשורים, ומשם על הגעה אל המאדים, מחזירה את הצבע ללחייהם של כל מי שחיכו, שולפת תוכניות ישנות מהמגירה וגם מצליחה כבר להצית מריבות על חלוקת השלל שטרם נתפס בחלל. שכן חלומות רומנטיים על טיסות לחלל הם דבר יפה, אבל אחרי הכל מדובר פה בכסף, המון כסף. בוש ציין שתקציב נאס"א לחמש השנים הקרובות הוא 86 מיליארד דולר, ובארה"ב, ארץ היוזמה החופשית יש מי ששואל למה דווקא שסוכנות ממשלתית תזכה בו?

התאחדות ספר החלל (Space Frontier Foundation) שמטרתה היא "פתיחת ספר החלל לכל בני המין האנושי, עוד בימי חיינו" אמנם "מצדיעה לבוש על תוכנית החזרה לחלל - והפעם כדי להישאר", אבל כאן בערך נגמרות המחמאות, ומתחילות הדרישות. לדעת ההתאחדות הסיכוי היחידי להצלחת התוכנית הוא בשילובו של הסקטור הפרטי, וזו גם מחוייבות מוסרית של הממשלה האמריקאית, כדי להקל על משלמי המיסים (ולהעשיר משלמי מיסים אחרים). עם כל הכבוד לנאס"א, היא משולה בעיניהם לאתלט שתהילתו מאחוריו, "והוא חי על שידורים חוזרים". רק נבחרת של הסקטור הפרטי יכולה "להמריץ את הגוף הישן והמפונק הזה", טוען ריק טמלינסון, מייסד ההתאחדות, והוא מוסיף ומזהיר כי "אם ארה"ב לא תשכיל לפתח כלכלה פרטית יצרנית בין כדור הארץ לירח – היא תיכשל בהגעתה למאדים". לדבריו, "תפקידה של נאס"א אינו לנהל בתים – יהיו אלו מעבדות או מלונות – על הירח, ולא להסיע לשם כלי רכב. תפקידה הוא לחקור ולגלות. הסקטור הפרטי צריך להיות אחראי מכאן ואילך". ההתאחדות תובעת, אם כן, כי כל רכבי החלל יתוכננו וייוצרו בידי חברות פרטיות, לפי ידע של נאס"א, וכך גם הבתים, שבוש מפנטז להקים על הירח. "כך זה מתנהל על פני כדור הארץ, וזה עובד מצויין. אין סיבה שזה לא יעבוד בחלל".

אגב מלונות, היתה זו רשת הילטון, שכבר בשנת 1967, שנתיים לפני נחיתת האדם הראשון על הירח, הגתה את רעיון המלון בחלל והשקיעה מאות אלפי דולרים בתוכניות מעשיות לקראת פתיחת המלון הראשון על הירח בשנת 1990. המלון הזה עדיין לא נפתח, אבל ארגון בשם The Lunar Reclamation Society, שבתרגום חופשי מדי אפשר לכנותו "חברת מתנחלי הירח", שמושבו במילווקי, תיכנן כבר כיצד יראו בתי הירח. כיוון שמחיר הבית עלול להיות יקר מדי אם חומרי הבנייה יוטסו מכדור הארץ, הרי שהחברה מציעה להביא ציוד שביכולתו להפוך את אבק הירח לברזל, אלומיניום, זכוכית, בטון וקרמיקה. לאחר שייבנו, יצופו הבתים באבק ירחי, כדי ליצור בידוד שיגן על הדיירים מהבדלי הטמפרטורות הקיצוניים הקיימים על הירח בין יום ללילה. עם זאת, כדי שהדיירים לא ירגישו כבהמות החיות ברפת אטומה, יצוידו הבתים בחלונות שייפתחו אל מנהרות מדופנות במראות. באמצעות פריסקופים ניתן יהיה להשקיף, סוף סוף, אל נוף הירח.

מי שרוצה לבדוק קודם את הנכס, יכול להצטרף לסיורים של פרוייקט ארטמיס. "בתוך שני עשורים תוכל לצאת למסע בין שבועיים בחלל, במחיר אותו אתה משלם כיום לטיול בבירות אירופה", מבטיחה החברה, המקדמת יוזמות מסחריות פרטיות בחלל. "את/ה ובן/בת זוגך תצאו מאתר שיגור באוסטרליה, שם תעלו על ספינת חלל נוצצת בה יכולים לטוס כ-50 נוסעים, וצוות בן חמישה דיילים". באתר האינטרנט שלה מפרטת החברה את לוח הזמנים של המסע לירח כאילו היה טיול מאורגן לאירופה הקלאסית, כולל התחייבות שהדיילים יעמידו טלסקופים להנאת הנוסעים. הפרוספקט מסתיים בקריאה נרגשת: "יש לנו את הידע הטכנולוגי, אנחנו צריכים רק להתגבר על קשיי המימון והמכשולים הפוליטיים". כל הטיסות לחמש השנים הראשונות כבר מוזמנות, אבל אתם יכולים לנסות יותר מאוחר.

אבל עם כל הכבוד, לא מבזבזים כמעט מאה מיליארד דולר כדי לייסד אנטליה חדשה בחלל. פרופסור מאוניברסיטת יוסטון שבטקסס טוען כי עד לשנות 2050 יספק הירח אנרגיה רבה לכדור הארץ, באמצעות פנלים סולריים שיותקנו עליו. "עד לשנת 2050 יתגוררו בכדור הארץ כעשרה מיליארד בני אדם, שיצרכו אנרגיה בכמות הגבוהה פי חמישה מזו הקיימת היום. אנרגיה סולרית מהירח תוכל לספק לכל אחד כוח חשמלי נגיש, יציב ונקי. אין מקור אנרגיה על פני כדור הארץ שיכול להבטיח זאת".