לבנת משכה התנגדותה לפרס לבארנבוים

שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, משכה את התנגדותה להענקת פרס וולף לפסנתרן דניאל בארנבוים, כמחאה על כך שבחר לנגן מיצירותיו של המלחין האנטישמי ריכארד ואגנר בקונצרט בירושלים. השרה אמרה לקול ישראל שהיא מסירה את התנגדותה בגלל שהמוזיקאי התנצל.

ואולם, בראיון לקול ישראל אמר בארנבוים כי לא אכפת לו אם יקבל את הפרס או לא, וכי מספיק לו שהוא נמצא ראוי לקבלו. בארנבוים אמר כי אינו מתכוון להתנצל, למרות שהוא מצטער אם מישהו נפגע ממעשיו, והוסיף ותקף את אלה הגורמים ל"פוליטיזציה של עולם האמנות". נראה כי הסיבה האמיתית לשינוי עמדתה של השרה היא שהתברר שאין בסמכותה להתנגד למתן הפרס לבארנבוים.

כתבת הארץ, ציפי שוחט, מוסיפה:

הפרשה התגלגלה במהלך היום. בתחילה הכריזה שרת החינוך והתרבות, לימור לבנת, על דניאל בארנבוים כזוכה בפרס קרן וולף לאמנות - שבו זכה גם הצ'לן מסטיסלב רוסטרופוביץ'. זמן קצר לאחר מכן נשלחה הודעה מתקנת מצדה, ולפיה היא מתנגדת להעניק לבארנבוים את הפרס. עם זאת, היא הודיעה שהיא מוכנה לשקול את עמדתה מחדש "במידה ובארנבוים יתנצל פומבית, כפי שתבעה ועדת החינוך של הכנסת".

ועדת החינוך של הכנסת הכריזה על בארנבוים ביולי 2001 כעל "אישיות בלתי רצויה", משום שלדבריה הוא ביצע את יצירותיו של ואגנר כהדרן בקונצרט של התזמורת הממלכתית של ברלין בירושלים, בניגוד למה שהוסכם עם הנהלת פסטיבל ישראל. הפרשה חוללה אז סערה. בישיבה של ועדת החינוך - שרק ארבעה מתוך 15 חברי הוועדה נכחו בה - התקבלה החלטה תמוהה, המכריזה על בארנבוים "אישיות תרבותית בלתי רצויה במוסדות התרבות בישראל, ומוקיעה את התנהגותו עד שיתנצל על מעשהו הנואל". חלק מחברי הוועדה גינו את ההחלטה.

אף על פי כן יצאה אתמול בתחילה הודעה רשמית מטעם משרד החינוך והתרבות, שלפיה לבנת - המכהנת גם כיו"ר מועצת קרן וולף - תעניק את הפרס לבארנבוים. אחר כך באה הודעה מתקנת מוזרה: "בעקבות תקלה שנפלה בלשכת השרה, ההודעה הועברה ללא ידיעתה ולא על דעתה". לבנת ויו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ישקלו את עמדתם מחדש אם בארנבוים יתנצל בפומבי, כפי שתבעה ועדת הכנסת בזמנו. ממשרד החינוך נמסר עוד כי ועדת השופטים המקצועית - המורכבת משלושה שופטים, אחד מהם ישראלי - לא היתה ערה לכך שבארנבוים הוכרז "אישיות בלתי רצויה".

ח"כ יוסי שריד קרא בתגובה לדניאל בארנבוים שלא להתנצל כמצוות שר החינוך, שכן היא זו שצריכה להתנצל בפניו. "לבארנבוים, מהמוזיקאים הכי חשובים בעולם, אין כלל צורך בפרס של לבנת", אמר שריד, "ויותר משהפרס מכבד אותו, הוא מכבד את הפרס". שריד מזהיר כי הפגיעה בבארנבוים תוביל מוזיקאים ואמנים חשובים אחרים להחרים את ישראל מתוך הזדהות עם עמיתם

מנכ"ל קרן וולף ירון גרודר אמר אתמול בתגובה כי יביא את העניין לדיון בוועדת הטקסים של מועצת קרן וולף, שתתכנס היום. לדבריו, ככל הנראה יתבקש בארנבוים להתנצל פומבית כפי שוועדת החינוך דרשה.

ועדת השופטים של קרן וולף החליטה להעניק את הפרס לבארנבוים ולצ'לן והמנצח מסטיסלב רוסרופוביץ'. השניים אמורים לחלוק בפרס הכספי של 100 אלף דולר. השופטים קבעו בנימוקיהם כי רוסרופוביץ' "זכה לתהילת עולם כצ'לן, מנצח ודמות אנושית לעילא", וכי בארנבוים הוא "אדם בעל מחויבויות מוזיקליות ואנושיות עמוקות, שזכה למעמד של אחד מגדולי המוזיקאים בני ימינו".

פרסי קרן וולף מוענקים מדי שנה מ-1978 לאנשי מדע ואמנים מכל העולם על תרומה ייחודית לאנושות וליחסי ידידות בין העמים, ללא הבדל אזרחות, גזע, דת, מין או השקפה פוליטית.

רוסרופוביץ' נולד ב-1927 בעיר באקו בברית המועצות להורים מוסיקאים. בגיל ארבע החל ללמוד לנגן בפסנתר, ולאחר מכן בצ'לו. כבר בהופעתו הפומבית הראשונה, בגיל 15, הוכר כאמן מבטיח. מאז ניגן רבות בעולם, וטכניקת הנגינה יוצאת הדופן שלו הציבה סטנדרטים חדשים לנגני צ'לו. הוא זכה לתהילה גם כמנצח מצטיין על תזמורות ועל אופרות, והיה לאחד האמנים המוקלטים ביותר במאה ה-20.

לצד אלה, הקדיש חלק ניכר מזמנו לתמיכה במטרות הומניטריות, ולחם למען הגנת החירויות האנושיות והאמנותיות. ב-1974 עזב עם רעייתו, זמרת הסופרן גלינה וישנבסקאייה, את ברית המועצות. נשיא המדינה אמור להעניק לרוסטרופוביץ' ולבארנבוים את הפרס בטקס ממלכתי במשכן הכנסת ב-9 במאי.