מאת מוטי גל
נטייה גנטית לקרישיות יתר, בשמה הרפואי "תרומבופיליה", של האם נמצאה כגורם לתופעה של מות עובר בלתי מוסבר ברחם בשלבים מאוחרים של ההריון. גורם זה אחראי לכ-40 אחוזים מהמקרים. מימצאים אלה עולים ממחקר חדש שנערך על ידי ד"ר מיכאל קופרמינץ וד"ר אריאל מני, מביה"ח "ליס" ליולדות שבמרכז הרפואי תל אביב.
נשים הסובלות מנטיה לקרישה מוגברת של הדם עשויות לפתח במהלך הריון קרישת יתר בשליה, אשר מביאה לירידה באספקת הדם לשלייה. ירידה בזרימת הדם השלייתית ופגיעה בכלי הדם האמהיים המספקים דם לשלייה מובילים בדרך כלל לסיבוכי הריון, ביניהם רעלת הריון, פיגור בצמיחה התוך רחמית של העובר והיפרדות השליה, ואף למות העובר ברחם בחלק מן המקרים.
במחקר שנערך בין השנים 1997 עד 2000 נבדקו 39 נשים שסבלו ממות העובר ברחם בגיל הריון של 27 שבועות או יותר. בשלב ראשון נשללו סיבות מוכרות למות העובר ברחמן כגון מומים, בעיות כרומוזומליות זיהומיות ומחלות לחץ דם בהריון. בקבוצת הביקורת השתתפו 78 נשים שעברו הריון ולידה תקינים ואשר מתאימות מבחינת גיל ומוצא אתני לנשים מקבוצת המחקר.
מבדיקות גנטיות של אותן נשים נתגלה כי 41% מהנבדקות בקבוצת המחקר סובלות מנטייה לקרישיות יתר, לעומת 14% בקבוצת הביקורת. כמו כן, נתגלה שבקרב כמחצית מהנשים בקבוצת המחקר אשר הרו בעבר, מדובר בהישנות סיבוכי ההריון.
"מות עובר בלתי מוסבר בשלבים המאוחרים של ההריון הוא חוויה קשה הן לבני הזוג והן למערכת הרפואית" הסביר ד"ר מיכאל קופרמינץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בבית החולים ליולדות "ליס", "ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני הזוג שעברו סיבוכי הריון ובכללם מות עובר ברחם למנוע הישנות סיבוכים כאלו בהריונות הבאים ע"י מתן זריקות נוגדות קרישה".
כמחצית ממקרי מות עוברים - כתוצאה מיתר קרישת דם
11.3.2001 / 23:43