קטע של בנים

"קטע של בנים" הוא סרט לדי.וי.די ולדי.וי.די בלבד. אפילו בווידאו לא הייתי לוקחת אותו. והסיבה לכך היא שהתוספות יותר טובות מהסרט עצמו. הסרט הוא מעין שעטנז לא ברור בין קומדיה רומנטית להומור נוזלי גוף אה-לה "אמריקן פאי". כריס קוץ' הבמאי (שבתוספות נטען כי הוא איש מצחיק להחריד) מעניק לנו ענייני שלשולים, כיני ערווה ושאר מזיקים. אפילו לחובבי הז'אנר קשה להמליץ על הסרט כיוון שכאמור, הוא לא החלטי גם בתחום הזה – אם כבר נוזלי גוף, אז עדיף ההארדקור ולא הגירסה המרוככת של שיעורי חינוך מיני.

פול הוא צעיר סטנדרטי (בגילומו החינני כתמיד של ג'ייסון לי) שמאורס לקארן החננה הלחוצה. בבוקר שאחרי מסיבת הרווקים שלו הוא מגלה לחרדתו צעירה בלונדינית ומשוחררת העונה לשם בקי במיטתו. בקי מתגלה כבת דודתה של קארן, ובתום מסכת ייסורים גם כבחורה הנכונה עבור פול. אחת הבעיות המרכזיות של הסרט (וזה אם נתעלם מהעובדה שהוא צפוי, לא מצחיק ולא עובד ברמת הרומנטיקה) היא הליהוק. ג'וליה סטיילס מגלמת את הבחורה המגנובה שעושה מה בראש שלה ומתהדרת בנפש חופשיה ודיבור מגניב שאמור לשבות לבו של כל בחור שיודע להבדיל בין קוסמופוליטן לוויסקי בלי קרח. ודווקא את תפקיד הכלה הלחצנית מגלמת האשה שמגנובה הוא שמה השני – סלמה בלייר. מה שמתחיל כחשד במהלך צפיית הסרט מקבל משנה תוקף בזמן הצפייה בתוספות. בלייר המטורפת היתה ככל הנראה הפסיכית על הסט, שבכלל עושה רושם של מסיבת מסטולים. זה גם מסביר את הסצינה הבאמת מצחיקה בסרט – ארוחת ערב משותפת של שתי המשפחות שהופכת לערב הזוי בעקבות תוספת של מריחואנה לרוטב. מי שמשתתף בסצינה, וודאי מי שכתב אותה, יודע סטלה מהי. הדיאלוג אותנטי בקצב הבאנג.

התוספות המשעשעות מהוות גם תשובות מספקות לשאלה "מה הם חשבו לעצמם?" שעולה במהלך הסרט. הקאסט, הבמאי והכותבים מספקים מלאי מבדר של תשובות, סצינות שנמחקו וסופים אלטרנטיבים – אף אחד מהם אגב, לא היה מציל את הסרט. השאלה "מה חשב לעצמו?" הטרידה אותי במיוחד לגבי ג'ייסון לי, שנוטה לבחור את הפרויקטים שלו מעט יותר בקפידה (למעט הפלופ המטופש עם מילי אביטל) – ימי שיתופי הפעולה עם קווין סמית הלכו לבלי שוב. ולצדו, ג'וליה סטיילס ממשיכה להיות "כמעט שחקנית", כל כך קרובה אך תמיד רחוקה מהתואר הנכסף. בתוספות אנחנו מגלים שסטיילס והבמאי כיוונו לדמות סטייל סוזן מ"סוזן סוזן" הזכור לטוב. יומרה קיצונית וכישלון מהדהד כזה לא נראו מאז "גליטר" עם מריה קארי. סטיילס רחוקה מרחק אלף שנות מדונה וכמה חודשי בריטני מהדמות המיתולוגית. אין ספק שבתפקיד הכלה המרובעת היא היתה עושה חיל - כמה קשה כבר יכול להיות לגלם את עצמך? אני במקום המפיצים הייתי שמה את התוספות על השער ומציינת: לתוספות מצורף הסרט "קטע של בנים".