יום חג היום.
לא ידעתם? לא שמעתם? היום אנו אמורים למלא את חובתנו האזרחית ולסור אל בתי הספר והמתנ"סים ולשלשל פתקים לבנים וצהובים אל תוך ארגזי קרטון משובחים, יום בחירות הוא לנו, אז מדוע תחושת האדישות והחידלון?
יש משהו מוזר בהתנהגות שלנו כעדר מצביעים בכל הקשור לבחירות המוניציפליות. הרי כלל ידוע הוא שלכל אחד מאתנו דיעה מוצקה בענייני שלום וביטחון, דתיים וערבים, הפוליטיקאי הזקן והפוליטיקאי השמן, יש לנו דיעה על הבנים שלהם על נשותיהם ואפילו על הפריזורה וסוג העגילים, אבל בכל הנוגע לתחומים שנוגעים לנו קצת יותר מהשתיקות של גלעד או מהחגיגות לשימון אנחנו נאלמים דום.
כאילו שדעתנו באמת רלוונטית לעניין ערפאת, או לעניין הסכם ז'נבה. אלה הם נושאים גדולים ומרוחקים מאתנו בכמה דרגות, אבל חינוך הילדים או איכות סביבה, זה הרי ממש תחת הבית, משום מה לנושאים קרובים מעין אלו אין אנו נותנים דעתנו, אולי לי לאשפה אין שערות על הפנים ובתי הספר הם לא על שמו של ביילין.
למי יש זמן וכח יאמרו רבים, לנושאים כמו כיכר העיר או תשלומי ארנונה כשחיילים נהרגים, שמאלנים מתחנפים לערבים, ימניים מסיתים ומושחתים שותקים? לכולנו צריך להיות הכח והתובנה להכיר בעובדה שרק בזעיר אנפין דעתנו ברת חשיבות ובעלת משקל. הרי שנים יש לנו דיעה על ערפאת מחד ועל שרון מאידך ותאמרו לי בכנות, קרה משהו לשני הברנשים מיום שעמדתם על דעתכם והבעתם אותה בראש חוצות? ערפאת יצא לגימלאות מטעם חיל האוויר? אריק כבר עוסק בגזיזה ובחליבה?
הנחרצות והדעתנות הישראלית נעצרות סנטימטר אחד ממפתן ביתנו, דווקא בנושאים בהם ערכו של קולנו האלקטורלי גבוה עשרות מונים מאשר בנושאים בהם אנחנו מהווים פרומיל של הפרומיל, דווקא בתוך עירנו אנו מחרישים כאילו המדובר באיזה מחוז רחוק או ארץ נעלמה.
ובינתיים פושה לה תרבות של מנהל מושחת וקבוצות אינטרסים נוהגות ברשויות המקומיות כמעין חמולה פרטית, זה ממנה את גיסו, אחיינו ובת שכנתו הג'ינג'ית ואנו ממשיכים לקטר על נצרים ולתת עצות לשר הביטחון.
יכול להיות שמעורבות שלנו בנושאים כמו מנהל תקין בעירייה או תפירת המכרזים והפקרות מכר הקרקעות הייתה מקרבת אותנו קצת יותר לעבר המדינה המתוקנת בה אנו רוצים לנהל את חיינו. הפניית תשומת הלב מהנושאים הלאומיים הדחופים יכולה לשכוח לה לבינתיים ובמקומה נפנה את מרצנו הציבורי והדעתני כדי לבדוק איך בדיוק מקבלים היתרי בנייה בשכונה או מי אחראי על הגינון ברחוב שלנו ולמה כבר שנתיים לא מפנים את הלכלוך מהגנים הציבוריים.
אזרחות תורמת (ואפקטיבית) באה לידי ביטוי לא בגידופים כלפי ראש הממשלה או קריאות היידה היידה למועמדים מטעם עצמם, אזרחות יעילה הנה פועל יוצא של תשואה למאמץ, או במילים אחרות מהי השורה התחתונה של כל הצעקות המכתבים וריכוז תשומת הלב של הקהילה למה שקורה ממש מסביבנו.
דמיינו לכם שכן הייתם הולכים להצביע היום ואולי הייתם משכנעים גם חבר קרוב ומספר בני משפחה, מאוד ייתכן שחמשת הקולות שלכם יכניסו חבר מועמד למועצה כשכל שהיה זקוק לו הנו רף של 5000 קולות על מנת להיבחר או אפילו ל2000 קולות, אתם יכולתם להיות לשון המאזניים בשביל המועמד או המועמדת שהיו עושים עבורכם את ההבדל בעיר או המועצה הפרטית שלכם.
הרבה פעמים בעבר הסתכם כל ההבדל בין שותפות בניהול העיר לבין היציע הפוליטי בכמה עשרות בודדות של קולות, אז במקום לקרוא מאמרים ודברי פרשנות פשוט לכו להצביע! לכו להצביע!
לכו להצביע! לכו להצביע!
נבו כהן
27.10.2003 / 11:14