מאת אלון תבור
במהלך השבוע האחרון הושלמו שלושה גיוסי הון פרטיים עבור חברות ביוטכנולוגיה ישראליות, שהסתכמו בכ-30 מיליון דולר. למרות שיכול להיות שמדובר בצירוף מקרים, הגיוסים מחזקים את ההרגשה, שלאחרונה חלה התעוררות של ממש בהשקעות בתחומי מדעי החיים.
היום הודיעה חברת הביוטכנולוגיה פרוטאולוג'יקס על השלמת סבב גיוס הון שני, בהיקף של לא פחות מ-14 מיליון דולר, מתוכם השקיעה קרן ההון סיכון הישראלית קונקורד 9 מיליון דולר. פרוטאולוג'יקס פועלת בתחום לוהט במיוחד, פרוטאומיקס, ולפי נתוני הסבב האחרון היא כבר שווה כנראה כ-45 מיליון דולר.
פרוטאולוג'יקס עוסקת בפיתוח ובגילוי תרופות ומולקולות מטרה, עליהן יכולות תרופות לעבוד. זאת על בסיס טכנולוגיית מיצוי, הפרדה וסימון חלבונים. היא שמה לה למטרה לטפל בחלבונים ברמה התת-תאית, ובמיוחד בחלבונים גדולים מאוד, המרכיבים את הממברנה התאית, חלבונים המהווים מפתח לטיפול במחלות רבות.
החברה מורכבת מצוות אינטרדיסיפלינרי ביותר, הכולל כימאים ופיסיקאים המפתחים את הכלים הטכנולוגיים מחד, ומאידך ביולוגים מולקולריים העוסקים בפיתוח המוצרים המעשיים, התרופות, על בסיס כלים אלו.
בשורה נוספת
הגיוס השני בגודלו בימים האחרונים היה של חברת רימון מדיקל, בהיקף של 10 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-30 מיליון דולר אחרי הכסף. מעבר ל-10 המיליונים, הביא עימו הגיוס של רימון בשורה נוספת, בצורת קרן ההון סיכון שהובילה אותו.
רימון מדיקל היתה ההשקעה הראשונה בישראל של פולריס ונצ'ר פרטנרס, קרן ההון סיכון האמריקאית המנהלת השקעות בהיקף של כמעט מיליארד דולר, ושלזכותה נזקפות הצלחות מרשימות בתחומי הטכנולוגיה השונים.
רימון היא גם דוגמה מוצלחת לחברה שהחלה להתפתח במסגרת חממה טכנולוגית, חממת ניות של האחים עופר, והצליחה לגדול לכדי חברה עצמאית ומסודרת, עם הנהלה מנוסה שגוייסה על ידי המשקיעים החדשים.
החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיית תקשורת אקוסטית, המאפשרת לקיים שידורים לעומק גוף האדם ותקשורת עם שבבים זעירים, המושתלים בגוף. שבבים אלו נועדו למגוון משימות, אך בעיקר לניטור מדדים כמו לחץ דם, הישר במיקום וברקמה המעניינת את הצוות הרפואי.
יותר אקשן
את הרשימה לשבוע האחרון סוגרת חברת Can-Fite Biopharma, שהשלימה גיוס של 4.5 מיליון דולר בהובלת קרן מדיסיד, המתמחה בתחומי מדעי החיים.
Can-Fite הספיקה לפתח שתי תרופות עד היום, האחת נועדה לטיפול בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן, והשנייה מטפלת בתופעת הלוואי הקשה ביותר של טיפולים כימותרפיים - הרס תאי דם לבנים, המביא להקטנת יכולת העמידה של המטופלים במחלות.
"בתקופה האחרונה בהחלט יש הרגשה שיש יותר אקשן בתחומי מדעי החיים והביוטכנולוגיה", אומרת היום בת שבע אלרן, שותפה מנהלת האחראית על תחום מדעי החיים בקרן קונקורד. "אפשר להסביר את זה בכמה דרכים, החל מהתשואות הגבוהות שרשם סקטור הביוטכנולוגיה בנאסד"ק ב-2000, ועד שלהוב הדימיון שגררה השלמת פיצוח הגנום האנושי".
לדבריה, התחום הרפואי מתאפיין גם הוא במחזוריות מסוימת מבחינת משיכת ההשקעות שלו, אבל הוא הרבה יותר יציב ולינארי משאר תחומי הטכנולוגיה. "בדרך כלל התחום נמצא בצלם של שאר הסקטורים, אבל דווקא עכשיו, כששאר התעשיות - ובראשן האינטרנט והתקשורת, נקלעו למשביר שנראה כהולך ומעמיק, התחום הרפואי מקבל דגש", היא אומרת.
פוטנציאל מדעי עצום
סימפטום נוסף להתעוררות התעשייה רואה אלרן גם בחידוש הקשר של הרבה ישראלים לשעבר במתרחש בשוק המקומי. "מרגישים התעניינות רבה מאוד של אנשי מדע ומנהלים שעזבו את ישראל ועברו לחברות רפואיות בכל העולם, פשוט כי לא היה להם מה לעשות פה בזמנו עם המקצוע שלהם", מעידה אלרן. "אנשים אלו עוזרים לתעשייה המקומית להתרומם, גם על ידי חזרה לישראל ותפיסה של עמדות מפתח בה, וגם מבחוץ, באמצעות המשרות שהם מחזיקים בחברות בינלאומיות".
לדבריה, כשמגיע משקיע זר, כמו פולריס ונצ'ר פרטנרס, ומגלה כי יש בישראל משקיעים רציניים ומקצועיים המסוגלים לתמוך בחברות מקרוב, זה בהחלט גורם להם להגביר את העניין בחברות ישראליות. זו גם תגובתם כאשר הם נחשפים לתשתית המדעית ולמערכות הרפואיות המתקדמות שיש כיום בישראל.
"לא רק שחברות מדעי החיים דורשות השקעות בהיקפים גדולים בדרך כלל, אנחנו מתעקשים לגייס להן סכומי כסף גדולים מאוד", אומרת אלרן. "חשוב שיהיה להן הרבה מאוד כסף בקופה כשהן באות למסד הסכמי שיתוף פעולה, וכשהן עומדות בפני כל אחד מהשלבים האופיניים לחברות מתחומים אלו. זהו משחק של גדולים, וחיוני לשחק אותו כמשחק של גדולים מהרגע הראשון, עם גיבוי של מועצה מייעצת חזקה וכל המשתמע מכך".
אלרן רוצה מאוד לראות את התחום שלה מושך עוד ועוד השקעות, אבל יותר מכך - היא רוצה לראות כבר לפחות הצלחה ישראלית בינלאומית אחת בתחום. "אני מקווה שהאקשן הזה יבוא לידי ביטוי לא רק בהשקעות, אלא גם בהצלחות עסקיות ומסחריות" היא אומרת. "אז, התהליך כבר יזין את עצמו, ובוודאי שנראה יותר הון שמופנה לתעשייה זו, שלה שוקי יעד ענקיים ופוטנציאל מדעי עצום".