השמים הם הגבול וכך גם רצונה של שרית להצליח

תקליט השדרים הראשון של שרית חדד, מתוך אלבומה החדש "אשליות מתוקות" שייצא עוד החודש בעזרת השם, נקרא "יאללה לך הביתה מוטי", אותו כתב קובי אוז שהביא אותה שוב בטקסט מזרחי-לייט שישעשע גם את האשכנזים. יא אללה, איך שמשפטים כמו "מלבאס אותי אתה עשית תואר" מחזירים אותנו לרגעי החפלה השמחים של האייטיז עם פנינים כמו שיר המענטזת. וכמו כל מלכת קרוס-אובר טובה מחייכת שרית מעל גבי עטיפת הדיסק חיוך שמנסה נורא לפנות לכולם וחושבת לעצמה: "אם השינקינאים יחשבו שהבלונד יותר מדי פרחי, אולי הם לפחות יידלקו על משקפי השמש האופנתיות". וכפי ששרית הוכיחה בעבר, אין לי ספק שגם הפעם זה יעבוד.

כיאה לאשה במעמדה מצוידת חדד גם באתר אינטרנט. לא רק שאפשר להזמין דרכו יומן של שרית חדד לבית הספר בשלושים שקלים בלבד כולל משלוח חינם, ניתן למצוא בו שפע של אינפורמציה על חדד, כמו למשל את הביוגרפיה המרתקת של בת הזקונים למשפחת חודדייה הקווקזית בחדרה, שהפכה לסינדרלה מזרח-תיכונית עסלית בעזרתו האדיבה של אבי גואטה, כולל הסיפור המרתק כיצד הופיעה הנערה בירדן תחת זהות בדויה של פלסטינית מהגליל. בהמשך ישנה סקציית "שרית חדד מא' עד ת'", שם אפשר ללמוד ששרית אוהבת לאכול עוף ואורז וגם גלידה וניל לקינוח, שהיא למדה עיצוב שיער במשך שלוש שנים ושהחלום שלה הוא להקליט דואט עם מייקל ג'קסון. חוץ מזה, "השמים הם הגבול וכך גם רצונה של שרית להצליח". זה מה שכתוב באות ה'. אני עדיין מנסה להבין מה זה אומר, ובמקביל אני גם עדיין מנסה להבין למה חדד נראית יותר ויותר כמו סי היימן.