המדען הראשי בתמ"ס מגדיר מחדש את תפקיד הקרנות הדו-לאומיות כקרנות ייעודיות

הארץ

מאת אורה קורן

נציבות ההיי-טק הישראלית-אמריקאית תפסיק לתמוך בפרויקטים דו-לאומיים, ותחל להקצות כספים רק להסרת מכשולים בדרך להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב. גם קרן המו"פ ישראל-סינגפור תהיה ייעודית, ותעניק תמיכה מוכוונת לניסוי מסחרי של מוצרים. קרן בירד (BIRD) הישראלית-אמריקאית תגביר את מיקודה בביוטכנולוגיה, וקרן ישראל-קנדה כבר עברה את השלב שבו החליטה עקרונית על התמקדות, ואולם עדיין לא הגדירה מה יהיה התחום שבו תתמקד.

כל הקרנות והסכמי המו"פ הדו-לאומיים של ישראל יצעדו בדרך זו בקרוב. הסיבה: אסטרטגיה חדשה של המדען הראשי במשרד התמ"ס, כרמל ורניה, שהחליט להפוך כל קרן למתמחה בתחום התחרותי שנוצר מהמפגש הדו-צדדי. "לישראל יש כ-20 הסכמים דו-לאומיים, חלקם ללא פעילות ובחלקם הפעילות אקראית", אמר ורניה. "המצב נובע מחוסר מודעות לקרנות בתעשייה, או מכך שהקרנות לא הציעו ערך מוסף מספיק גבוה לתעשיינים", הוסיף.

"הסקתי שמעבר לצורך בשיפור השירות, צריך להפוך אותו ליותר איכותי, וזאת בכך שההסכם יציע משהו ייחודי. כשלכל מוצר יהיה ערך ייחודי, התעשייה תוכל לעשות 'שופינג' ולבחור את ההסכם המתאים לה ביותר", אמר ורניה.

קרנות המו"פ הדו-לאומיות הן אחת משלוש דרכי התמיכה העיקריות של המדינה בפרויקטים של מו"פ הנעשים בשיתוף עם חברות ממדינות אחרות. במסגרתן מסכימה הנהלת הקרן, הכוללת נציגים משתי המדינות, על פרויקטים הראויים לתמיכה, והיא משתתפת במימון המו"פ לצד החברות המבצעות - על פי כללי התמיכה של הקרן. מימון הקרן נקבע מראש כתקציב שנתי ומוגבל לתקופה של כמה שנים.

דרך נוספת לתמיכה בפעילות מו"פ בינלאומית היא הסכם של תמיכה מקבילה. בהסכם כזה, שתי המדינות מתחייבות לתמוך יחד בפרויקטים, כאשר כל מדינה מממנת את פעילות המו"פ של החברות מתחומה, בהתאם לנוהלי התמיכה המקובלים אצלה. בנוסף, קיימת מסגרת תמיכה של הסכם רב-לאומי, דוגמת תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי.

לפני כשנה, כשנכנס ללשכת המדען הראשי, אמר ורניה שיבחן מחדש את כל הפעילויות של המשרד וירענן אותן על פי הצורך. בתחילת 2001 הוא השלים את בחינת תחום קרנות המו"פ. לאחר שהחליט להפוך אותן לייעודיות, התקבלה החלטה להשלים מגעים שהחלו, ולעצור את החתימה על הסכמי מו"פ נוספים עם מדינות חדשות, למעט יפאן.

"מכל נקודת מבט ברור שכדאי שיהיה הסכם עם יפאן, מכיוון שזו מעצמה מבחינת גודל השוק ומבחינה טכנולוגית", אמר ורניה. "פרט ליפאן, אני לא שואף לחתום על הסכמים חדשים - אלא להגיע לאופטימיזציה של ההסכמים הקיימים.

"התחלתי במסע לחיפוש הייחודיות", תיאר ורניה את התהליך. "סינגפור היתה מטרה קלה יחסית לאיתור ההיבט המשלים בינה לישראל". למרות זאת, נעזר התמ"ס ביועץ חיצוני הפועל בסינגפור. מסקנת הבדיקה היתה שסינגפור אינה מתאפיינת דווקא בחדשנות טכנולוגית, ואולם הלקוחות במדינה ידועים כבעלי דרישות גבוהות. ההחלטה שהתקבלה: הקרן תתמקד בניסוי מסחרי של טכנולוגיות ישראליות חדשניות (ביטא סייט), באמצעות חברות סינגפוריות הידועות כמשלבות מערכות (אינטגרטורים), שיישמו את הפיתוח בקרב לקוחות סינגפוריים.

ורניה מעריך שהמיקוד החדש של הקרן יאפשר לבצע כמות גדולה יותר של פרויקטים בתקציב נמוך יותר לפרויקט. לדבריו, משך הזמן של כל פרויקט יהיה 12-6 חודשים.

בסוף ינואר התקיימה ישיבת מועצת המנהלים של קרן ישראל-קנדה. נבחנו בה אפשרויות של התמקדות בתקשורת אופטית ובביו-אינפורמטיקה, לצד תמיכה מצומצמת יותר בפרויקטים מצטיינים מכל התחומים. בעוד כמה שבועות יציגו הצדדים טיוטה שתכלול רשימת המלצות.

קרן בירד הישראלית-אמריקאית היתה הבאה בתור. בישיבת הנהלת הקרן האחרונה לא הוסכם על התמקצעות חד-ערכית, ואולם הוסכם על כיוון מרכזי שימשיך את המגמה שאיפיינה את הקרן בשנים האחרונות - מדעי החיים. במסגרת זו הוחלט כי הקרן תייעד לפחות 40% מתקציבה לתמיכה בפרויקטים בתחום זה. בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הפרויקטים של הקרן בתחום מדעי החיים והגיע ל-9 (מתוך 24 פרויקטים נתמכים ב-2000).

נציבות ההיי-טק הישראלית-אמריקאית תפסיק את מתן התמיכה בפרויקטים, ותתמקד בפתיחת צווארי בקבוק הבולמים את צמיחת התעשייה הישראלית. למשל, מימון סקר שיקדם את תשתית התקשורת בישראל, ויבדוק מהם הצעדים הנדרשים כדי להביאה לרמת התשתית בארה"ב. "הכוונה היא להגיע למצב שבו מי שמתחבר לאינטרנט בירוחם לא יהיה שונה מזה המתחבר לרשת בניו יורק", אמר ורניה. דוגמה נוספת לשיתוף פעולה אפשרי במסגרת הנציבות: הגברת ההרמוניזציה בין מוסדות רישוי ורישום פטנטים, שתקדם את תחום הביוטכנולוגיה, או הצבת נציג של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בישראל - לקידום הקמת גוף דומה בישראל.

גורל הסכמי התמיכה המקבילה צפוי להיות דומה. ייעשה ניסיון למקד אותם בתחומים שיעניקו יתרון יחסי לשני הצדדים. לישראל יש הסכמים כאלה עם צרפת, הולנד, ספרד, פורטוגל, הודו, גרמניה, בלגיה, אירלנד, איטליה, סין, הונג קונג, שוודיה, פינלנד (במו"מ סופי) וטייוואן.