הרמטכ"ל, רב אלוף משה יעלון, יכנס היום התייעצות חירום של פורום המטה הכללי על רקע דרישת האוצר לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לשנת 2004. גורמים צבאיים אמרו לקול ישראל כי הרמטכ"ל החליט על ההתייעצות מחשש שהמערכת תיכנס לסחרור. "יש חשש מקריסה ואיבוד שליטה. לא יכול להיות שכל יום נגלה קיצוץ נוסף בביטחון", אמרו הגורמים. לטענתם, מדובר בחוסר אחריות, שכן ישראל נמצאת עדיין במלחמה.
גם שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה הבוקר כי היא מתנגדת לקיצוץ נוסף במשרדה. לבנת, ששוהה בהודו יחד עם ראש הממשלה, אריאל שרון, אמרה הבוקר לקול ישראל כי להערכתה משרד החינוך לא יצליח לעמוד בפני קיצוץ בסדר הגודל שמתכנן שר האוצר, בנימין נתניהו. "אני עדיין לומדת את הפרטים, וקבעתי פגישת עבודה ליום שישי עם שר האוצר". לבנת אמרה כי בכוונתה לתמוך בחלק ניכר מהשינויים המבניים אותם מתכנן האוצר, אולם היקף כל כך גדול של קיצוץ "אינו מתקבל על הדעת".
שר הבריאות, דני נוה, אמר הבוקר בעקבות תכנית נתניהו, כי הוא אינו מוכן לכל הקיצוץ המתוכנן במשרדו. "יש דברים שבהם אסור לקצץ ולפגוע. אמשיך להיאבק בפגיעה בשירותי הבריאות שלנו". נוה אמר כי הוא מתנגד להורדה של 250 מיליון שקל בסל התרופות. כן הודיע נוה שהוא מתנגד ל"הצעות של פקידים באוצר לסגור מספר בתי חולים, ולרצונם לפגוע בקשישים שזקוקים למיטה סיעודית". נוה אמר שיקיים דיון עם נתניהו בימים הקרובים.
יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, אמר אתמול בתגובה לתכנית האוצר, כי "לנתניהו אין גבולות והוא ממשיך להסית כנגד האוכלוסיות החלשות". פרץ אמר עוד כי אם יפטר האוצר עובדים נוספים במגזר הציבורי, תהיה זו הפרה של החוזה שנחתם עם האוצר וההסתדרות תכריז על מאבק. "בניגוד לרושם שנתניהו מנסה ליצור ולפיו האוצר ידאג לשכבות החלשות, מדיניות האוצר פוגעת ישירות בעשירוני ההכנסה נמוכים ובעובדים", אמר פרץ.
שר האוצר הגיב הבוקר להסתייגויות השרים, ואמר כי "אנחנו רק באמצע הניתוח. אני במקרה הזה הרופא שחייב להציל את הגוף ולהבריא אותו. אני בטוח שבאמצע הניתוח כועסים על הרופא, אבל כולם יודעים שצריך לעשות את השינוי". לדברי נתניהו, מדינת ישראל עמדה על סף התהום, והצליחה להתרחק ממנו באמצעות קיצוצים קשים ומרחיקי לכת.
עיקרי התכנית
מערכת "הארץ" מוסיפה:
חוברת עבת כרס שפירסם אתמול משרד האוצר מאגדת את עיקרי הקיצוצים בתקציב המדינה לשנה הבאה, המסתכמים בכ-10 מיליארד שקלים. לפי התכנית, התקציב יהיה 266.9 מיליארד שקלים, תקציב הביטחון יקוצץ ב-3 מיליארד, במשרדים האחרים יבוצע קיצוץ רוחבי של 15% ו-1,500 עובדי ציבור יפוטרו עקב סגירת יחידות.
במסיבת עיתונאים אמר נתניהו, כי אם ראש הממשלה לא יקבל את הדרישה לקיצוץ בביטחון, הקיצוצים האחרים יגדלו; "זה יהיה כואב מאוד, ובעיני גם בלתי מוצדק", אמר.
שר האוצר הסביר כי מדיניות משרדו נועדה לשנות את פני המשק בשנים הקרובות, כך שהצמיחה השנה תהיה 1%-0.5% ובשנה הבאה 2.5%. "הורדת המס היא מנוע הצמיחה החזק ביותר", אמר נתניהו והזכיר כי נטל המס ימשיך לרדת בשנים הקרובות.
נתניהו אמר עוד, כי ארה"ב מגלה הבנה למצבה של ישראל, ובעיקר להחלטת האוצר להעמיד את יעד הגירעון בתקציב 2004 על 4% במקום 3%. מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, מקיים מגעים בעניין עם הממשל האמריקאי. מראני העריך כי העלאת יעד הגירעון לא תוביל לביקורת ולהורדת הדירוג בידי החברות הבינלאומיות, שלדבריו מודעות לכך שב-2004 יצומצמו הוצאות הממשלה, ל-217 מיליארד שקלים, ללא העלאת מסים ותוך יצירת תנאים לצמיחה. האוצר מתכנן לקבוע בחוק כי מ-2005 לא יעלה היקף הגירעון על 3%.
לפי תכנית האוצר, בנק ישראל יפרסם לציבור מדי חודש תיאור וניתוח של מצב המשק, לרבות התפתחות המחירים, תוך מתן הסבר כיצד הבנק מתכוון לפעול כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית כפי שהוגדרו בידי הממשלה. במקרה של אי עמידה ביעד המדיניות המוניטרית יגיש הנגיד לממשלה דו"ח, שבו יסביר מדוע הבנק לא עמד ביעד וכיצד הוא מתכוון לפעול להשגת היעד בעתיד.
העובדים יצטרכו להודיע על שביתה חודשיים מראש
על פי תכנית האוצר, ב-2004 יופרטו בזק, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובתי הזיקוק. לדברי נתניהו, בראשונה תביא הממשלה לתחרות בנמלי הים, כמקובל בעולם ויישברו מונופולים נוספים - בהם של תנובה בתחום החלב, מינהל מקרקעי ישראל בתחום הנדל"ן, מקורות בתחום המים. בינתיים מתוכננת העלאת מחירי המים, מלבד לחקלאות, ב-15 אגורות למ"ק, לא כולל מע"מ.
האוצר מתכנן שינויים מבניים בשירות הציבורי, שיובילו לפיטורי מאות עובדים. בין השאר יאוחדו בינואר 2004 מחוזות הצפון וחיפה בכמה משרדים ויבוטלו מחוזות במשרד ראש הממשלה, משרד הקליטה ומשרד השיכון. מתכונת הפעילות של השירות המטארולוגי תשונה, ופעילות לשכת הקשר "נתיב" תיפסק, כך שסמכויותיה יועברו לגורמים שונים. מע"צ תיסגר, ובמקומה תוקם חברה ממשלתית חדשה או שחברות קיימות יהיו אחראיות לפיתוח הכבישים. השר לביטחון פנים והשב"כ והמוסד יפעלו לאיחוד אגפים. נציגויות בחו"ל ייסגרו ומספר שליחי המדינה ייקטן.
כמו כן יתוקן חוק ישוב סכסוכי עבודה, כך שהעובדים יצטרכו להודיע למעביד ולממונה הראשי על יחסי העבודה על כל שביתה שהם מתכננים 60 יום מראש, במקום 15 כיום.