חצי עונת NBA מאחורינו, ולמרות שלמספרים ולתאריכים אין שום חשיבות, ארשה לעצמי לסכם את חצי העונה שחלפה, בדרך אל החצי שעוד נותר, כשלפנינו עדיין השלם האולטימטיבי הפלייאוף.
אם שוטים לא מתנבאים
בפרוייקט ערב פתיחת העונה, אמרתי שהמג'יק הם חארטה-בארטה, שהסיקסרס נראים טוב, שטים דאנקן וכריס וובר הם משהו-משהו, שמיאמי היט הולכת לגזור הרבה קופונים, שסאן אנטוניו תהיה אלופה ושחבל על הזמן של כולם - הלייקרס לא הולכים לשום מקום השנה. בינתיים, חוץ מהדיבור המוזר על ההיט, נשמע לא רע, נכון?
לא מספיק טוב? בפרוייקט לקראת האולסטאר וויקאנד, הימרתי שהמזרח לוקחים, ששחקני השנה השנייה לוקחים, שאלן אייברסון יהיה MVP של המשחק, שוולי שצ'רביאק יהיה הMVP של משחק הרוקי'ס ועוד כל מיני ניחושים שלא כדאי להיכנס אליהם כרגע. בכל אופן, כדאי להקשיב לבאבא גולדן. יש לו פוקסים לפעמים.
אייברסון
אלן אייברסון מקרקס את הליגה. חד וחלק. הדבר המדהים הוא לא מאזן של 30.4 נקודות למשחק (מוביל את הליגה), וגם לא ממוצע של 4.9 אסיסטים למשחק, גם לא המאזן של הסיקסרס - 38-14, הטוב בליגה. גם לא העובדה שנבחר לMVP של האולסטאר. גם לא העובדה שהוא עושה זאת למרות יחסים על גבול הפסיכוטיים עם לארי בראון.
הדבר המדהים ביותר הקשור לאלן אייברסון השנה היא העובדה שעדיין לא נשרק לו פאול טכני אחד ב52 משחקי ליגה. וזה שחקן שסיר צ'ארלס בארקלי אמר עליו, שהוא האדם היחיד שיכול ללמד אותו מילים גסות חדשות. אפס טכניות. הכל מתחיל בראש.
סטפון
אם זו לא הייתה העונה של אלן אייברסון, אז כולם היו שמים לב שלמסדר הכבוד של הסופרסטארים נכנס אביר חדש: סטפון מארבורי. לא הרבה זוכרים, אבל סטפון ואלן אייברסון יצאו באותה שנה לדראפט. אבל בעוד אלן משך אליו אש ופלאשים כבר מהיום הראשון, מארבורי הוחבא מעט בצילו של קווין גארנט (איך אפשר לסבול את השחקן הזה?) במינסוטה, ואז הועבר בטרייד אומלל לניו ג'רזי. הנטס הם חבורה אומללה של שחקנים הסובלת בעיקר מניהול כושל (ביירון סקוט מאמן? מי חתם על החוזה הזה?). אבל בימים שזה מתחבר לסטפון, אין אף אדם בליגה, אפילו לא החבר אייברסון, שמסוגל לגרום לכם להאמין בעליונות האדם על המשחק שהוא משחק. חוץ מסטפון.
דאנקן
גיליתי שהרבה אנשים לא אוהבים את טים דאנקן. הוא לא מסתדר להם עם הניצוץ בעיניים, הקפיץ ברגליים והראסטות בשיער, של הכוכבים הצעירים בליגה. הוא לא מרבה להתראיין, וגם כשהוא פותח את הפה כל משפט שני שלו מתחיל ב"דייויד רובינסון לימד אותי פעם ש..". אבל זה לא משנה את העובדה שטים דאנקן הוא שחקן הכדורסל הטוב ביותר בעולם כיום. הוא לא הכי חם, הוא לא הכי מלהיב, אבל הוא קרוב מאוד להיות בריא, בזמן הקובע באמת.
צפו לסיבוב פלייאוף בין הספרס ללייקרס. אפשר שאז תיווכחו שעונת הMVP של שאק הייתה פונקציה שלא תלויה בו. פשוט, דאנקן היה פצוע. רשמו זאת לפניכם, הספרס אלופי העולם, דאנקן עושה זאת שוב.
חייל לבן מכה חייל שחור
אחת התופעות המעניינות ביותר השנה היא סקרמנטו קינגס. מעבר לעובדה שיש להם מאזן טוב משל הלייקרס, מעבר לעובדה שהם הקבוצה שהכי כיף לצפות בה בליגה, מעבר לעובדה שגם השנה הם לא יגיעו לשום מקום בפלייאוף, עולות וצצות שתי עובדות מרתקות:
1. הקינגס היא הקבוצה הלבנה והאירופאית ביותר בליגה. סטויאקוביץ', וויליאמס ודיבאץ פותחים בחמישייה. ג'ון בארי וסקוט פולארד הם המחליפים הראשונים וטורקוגלו נמצא גם כן בסגל. בסך הכל חמישים אחוזים, בליגה בה אחוז השחורים עומד על 73.
2. כריס וובר נהנה מעונת קריירה. הוא כיום הפורוורד הטוב במשחק. כמה חבל שבשנה הבאה הוא יהיה במקום אחר. פרי אייג'נט, אתם יודעים. כיף להיות שחקן מוביל בNBA, לא? יותר כיף מאשר לזכות בטוטו.
דאנקים זה לא הכל בחיים
תשאלו את וינס קרטר, שתקוע עמוק בבוץ הבינוניות של טורונטו. רגע, רגע, האם לא מדובר בסופרסטאר הגדול החדש בליגה? האם לא מדובר ביורש מספר 12,345 של מייקל? אז למה הוא לא מוציא את הראפטורס מעבדות לחירות?
אין צורך ללחוש זאת: וינס קרטר הוא בסך הכל דומיניק ווילקינס משופר. לא יותר.
הטיטאניק
לאהוד את הניקס זה כמו לחוות את שקיעת הטיטאניק 30 פעמים ברציפות. 30 הוא גם מספר העונות שחלפו מאז הניקס זכו באליפות האחרונה שלהם. אבל בכל שנה משיקים היחצ"נים במדיסון אווניו את הניקס כמועמדת לאליפות, ובכל שנה היא מתנפצת אל שוברי הגלים של הפלייאוף.
גם השנה, חברים, אין תקווה. הניקס לא יצליחו לחצות את האטלנטי בדרך למסיבת ניצחון בשדרה החמישית. פעמיים צ'ארלי וורד וכריס צ'יילדס שווים פחות מאחד עודד קטש. בסוף מישהו יצטרך לתת את הדין על הטעות בניווט. ביי ביי קפטן גנדי. ואגב, ד"ש ממר סיאטל, פטריק יואינג, עם ה-9 נקודות שלו ו-8 ריבאונדים למשחק. האווי לאסוף מודל 2001.
*** אם שוטים לא מתנבאים (2) ***
תחזית מעודכנת לקראת סוף השנה:
אלופה: סאן אנטוניו ספרס
סגנית ואלופת המזרח: מילווקי באקס
MVP: אלן אייברסון
רוקי השנה: מארק ג'קסון, גולדן סטייט ווריורס
מאמן השנה: ג'ים אוברייאן, בוסטון סלטיקס
השחקן המשתפר: פדרארג סטויקוביץ' או דריק נוביצקי. הפרס הולך לאירופאי בכל מקרה.
שחקן ההגנה: דיקמבה מוטומבו
הטרייד המדהים של הקיץ: שאקיל לאורלנדו תמורת מגריידי ושלוש בחירות דראפט