שוטר מג"ב: "ירינו כדורי גומי לעבר המפגינים לצורך הרתעה"

לאחר שלושה חודשים של איסוף ראיות, החל הבוקר השלב הפומבי בעבודתה של ועדת החקירה הממלכתית, בראשותו של שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור, הבודקת את מהומות אוקטובר בצפון הארץ, בהם נהרגו 13 מערביי ישראל. איסוף הראיות יימשך במקביל לדיונים.

הוועדה, שהחלה היום בשמיעת העדויות, תתכנס שוב ביום ראשון. עד כה הופיעו בפני הוועדה שבעה עדים - שוטרי משטרת ישראל, שוטרי מג"ב ותושבי ג'ת שבגליל, שהיו עדי ראייה למותו של תושב הכפר, ראמי ע'רה בן 21, בהפגנה.

דיוני הוועדה הופסקו בצהריים לאחר שכמה מבני משפחתו של ע'רה, התנפלו על אחד משוטרי משמר הגבול, מורשד רשד, שמסר את עדותו בפני הוועדה. ככל הנראה, ביצע רשד את הירי ממנו נהרג ע'רה. אנשי הביטחון ניסו להוציא את בני המשפחה מהאולם ואמו של ע'רה התעלפה. הדיונים התחדשו שוב אחר הצהריים. בעקבות האירועים האלימים במהלך מתן העדויות, החליט משמר בית המשפט כי האבטחה בבית המשפט תתוגבר.

בשעת הדיונים הראשונה חקרה הוועדה את שוטר משמר הגבול אברהם בר, שהשתתף בפיזור הארועים האלימים בכפר ג'ת. השוטר נחקר בנוגע לאמצעי פיזור ההפגנות שהיו בידי הכוח במקום, ונשאל אם הוא וחבריו היו בסכנת חיים, בעת שירו כדורי גומי לעבר המפגינים. בר השיב: "הגענו לג'ת בשעות הצהריים. הכניסה לצומת היתה סגורה לחלוטין. ראינו צמיגים בוערים, המפקד שלח אותנו לפגוע במי שסיכן אותנו, בכדורי גומי כמובן. זו היתה פעולה יזומה להרחיק אותם, הם זרקו עלינו אבנים, חשנו מאויימים ולכן ירינו".

בר אמר עוד שהוא וחבריו השתמשו בכדורי גומי מכיוון שלא עמדה לרשותם תחמושת אחרת לפיזור הפגנות - לא גז מדמיע ולא מערכת כריזה. בר הוסיף, כי המרחק בין השוטרים היורים לבין מיידי האבנים היה כ-15 מטרים בלבד, למרות שטווח הקטן מ-30 מטר ידוע כקטלני.

מספר עדים אמרו היום בבית המשפט, כי לא בוצעו כל פעולות הרתעה לפני ירי כדורי הגומי, לא נעשה שימוש ברימוני גז ולא היו קריאות של כרוז משטרתי.

כמה ממשפחות ההרוגים מבקשות לפתוח את קברי יקיריהן כדי לערוך ניתוח שלאחר המוות בגופות. לטענת המשפחות, הנתיחות יוכיחו שכוחות הביטחון ירו במתכוון במפגינים ובניגוד להוראות הפתיחה באש.

עד כה נגבו 150 הודעות של עדים וכן נאסף חומר רב הכולל אלפי עמודי פרוטוקול. חברי הוועדה, ביניהם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ג'ארח סהל, ופרופ' שמעון שמיר, החלו כבר ללמוד את החומר לקראת הדיונים. בית המשפט העליון הקצה אולם מיוחד לדיוני הוועדה ולסיקור התקשורתי. שלא כמו דיוני ועדות חקירה ממלכתיות אחרות לא הוגשה בקשה לשידור חי של דיוני הוועדה.

את עדויותיהם של ערביי ישראל, שיופיעו בפני הוועדה, מסרו חוקרי ארגון זכויות האדם "עדאלה". אולם בדיוני הוועדה יוכלו להופיע רק עדי הראייה עצמם. על פי ההערכה יימשכו דיוני הוועדה למעלה מחצי שנה. בוועדה מצפים כי פרסום הדיונים יגרום לאזרחים נוספים, שנכחו באירועים, למסור את עדותם.

השר מתן וילנאי, הממונה על המגזר הערבי, אמר כי תפקידה של הוועדה יהיה "להגיע לחקר האמת ולהבין בדיוק מה קרה שם מבלי לנסות ולהסתיר שום דבר. יכול להיות שייפגעו בה אנשים אבל נדע איך לטפל בנושאים האלה".

ח"כ אחמד טיבי אמר היום, בכניסה לאולם ועדת החקירה, כי "מי שירה באזרחים הערבים צריך להישלח לכלא. אלה שנתנו להם את ההוראה לירות, צריכים לעמוד לדין". הוא הוסיף כי הוא מקווה שהוועדה תיתן מענה לשאלות הקשות מאוד שיש למשפחות ההרוגים.

במשטרת ישראל, כעסו על הקמת הוועדה. מקורות במשטרה סיפרו כי הפוליטיקאים מכרו את המשטרה על מנת לרצות את ערביי ישראל. "המשטרה תהפוך לשק חבטות, ואין ספק שגם בוועדה ירחצו הפוליטיקאים בנקיון כפיהם ויגלגלו את האשמה לעבר השוטרים", טענו במשטרה.

גם בליכוד קיימת מורת רוח מהתכנסותה של הוועדה. בתגובה רישמית של המפלגה נכתב, כי ההחלטה לחקור את המהומות מייצגת "כניעה של ברק לקיצוניים של ערביי ישראל". ואילו במפד"ל אין תמימות דעים. בעוד שח"כ שאול יהלום גינה את הקמת הוועדה, עמיתו ח"כ זבולון אורלב בירך עליה.

יו"ר מרצ, יוסי שריד, אמר בעבר בתגובה על הקמת הוועדה, כי "חבל שההחלטה היא בגדר סוף מעשה בחוסר מחשבה תחילה". שריד תקף את הממשלה על שעיכבה את פעולת הוועדה עד כה. "הממשלה שוב מוצאת את עצמה כשהיא נגררת במקום שתיזום ותוביל", אמר.

השר יוסי ביילין קרא לערביי ישראל לקבל את מסקנות הוועדה לכשיפורסמו.