מאת עידו קינן
בפסיקת בית המשפט לערעורים נגד נאפסטר הסתתרה אמת קטנה, שרבים מעדיפים להתעלם ממנה: בעוד נאפסטר משמשת ככלי להפרת זכויות יוצרים, המפירים האמיתיים הם המשתמשים הביתיים. לדברי ראש הלשכה המשפטית של אקו"ם, עו"ד נילי ורקר, המשתמשים הביתיים אינם מוגנים בפני פשיטות ותביעות.
צו המניעה נגד נאפסטר, שהוצא ביולי 2000 על ידי בית המשפט המחוזי בקליפורניה, אסר על נאפסטר "לעסוק, או לסייע לאחרים לעסוק בהעתקה, הורדה, העלאה, שידור או הפצה של יצירות מוזיקליות והקלטות סאונד מוגנות בזכויות יוצרים של התובעות".
בית המשפט לערעורים קבע, שצו המניעה גורף מדי, ופסק, כי נאפסטר תימצא מסייעת להפרת זכויות יוצרים, אם היא יודעת, או קיבלה מידע סביר, על קבצים ספציפיים, המכילים מוסיקה מוגנת בזכויות יוצרים, ולא מנעה את הפצתם. כמו כן, היא תימצא מפרת זכויות יוצרים בצורה עקיפה, אם היא לא תשתמש ביכולתה לנטר את המערכת, ולחסום גישה לקבצים כאלה באינדקס החיפוש שלה. במילים אחרות, נאפסטר היא ספקית השירות, שמאפשרת את ההפרה, אך המשתמשים הפרטיים, הביתיים, הם האחראים הישירים להפרת זכויות היוצרים.
"אנחנו כל הזמן מכינים תוכניות להתמודד עם הבעיה הזאת", אומרת לנו עו"ד נילי ורקר. לדבריה, מדינת ישראל החליטה בעבר, שהאכיפה הביתית של זכויות היוצרים קשה, ולכן ב-96' נוסף תיקון לפקודת זכות יוצרים, הידוע כ"חוק הקלטות הריקות". התיקון הופך את ההקלטות על מדיה מגנטית לשימוש ביתי - לחוקיות, והמדינה אמורה לפצות את האומנים בחמישה אחוזים מההכנסות ממכירות המדיה המגנטית בארץ. אולם החוק אינו חל על תוכנות מחשב, וביניהן קבצי מוסיקה. לשאלתנו, אם אקו"ם תשקול לפעול נגד משתמשים פרטיים, שמורידים קבצי מוסיקה פיראטיים, אמרה ורקר: "כן. אני לא שוללת שום אפשרות, כל עוד זה במסגרת החוק".
"לנאפסטר יש היכולת לבצע חיפוש ולזהות הקלטות המפירות זכויות יוצרים, והזכות לחסום השתתפות של משתמשים, העוסקים בהחלפת קבצים כאלה", כך נכתב בהחלטת בית המשפט לערעורים. "עצימת עיניים היא פעולה מפירה", מסבירה ורקר. "ברגע שמיידעים מפר עקיף, הוא חייב לפעול להפסקת ההפרה".
פנינו למשטרת ישראל, בשאלות על חקירות ופשיטות אפשריות לבתי משתמשים בתוכנת נאפסטר בארץ. המשטרה העדיפה שלא להגיב.
משתמשי נאפסטר בארץ: אקו"ם שמה עליכם עין
3.3.2001 / 18:53