אין שכל - אין דאגות

זה התחיל כבדיחה, אחר כך הפך לידיעה חדשותית, ועכשיו זו ההצגה הטובה ביותר באמריקה. ב- 7 באוקטובר, אם שום דבר לא ישתבש, כוכב הקולנוע ארנולד שוורצנגר יהפוך למושל הבא של מדינת קליפורניה. נכון - הוא לא חכם גדול, אין לו כל ניסיון בשירות הציבורי, קשה להבין את האנגלית האוסטרית שלו, וגם לשחק הוא לא ממש יודע. אבל כל זה, עושה רושם, לא בדיוק מעניין את תושבי המדינה, שנחשבת אפילו באמריקה עצמה ל"בית משוגעים אחד גדול". ואולי בעצם הגיע הזמן שגם אנחנו, בישראל הקטנה, נשנה את הקריטריונים שלנו בבחירת מנהיגנו, ונאמץ דגם חדש של פוליטיקאי?

בואו נראה מה יש לשוורצנגר להציע לבוחריו. ספר השיאים של גינס מתאר אותו כגבר "בעל ההתפתחות הגופנית המרשימה בהיסטוריה"; היקף החזה שלו הוא 145 ס"מ; הוא זכה 3 פעמים בתואר "מר עולם" ועוד שבע פעמים בתואר "מר אולימפיק"; ועל סרטו האחרון, "שליחות קטלנית 3", הוא גרף למעלה מ-30 מיליון דולר; תושבי קליפורניה מכירים היטב את ביצועיו מאז ימי "קונאן הברברי" ועד "סוף העולם". בחזיונם הם רואים אותו מגיע לסקרמנטו, הבירה, חמוש בתת מקלע עתידני ומרסס את הפוליטיקאים, העסקנים, המשוחדים והאינטרסנטים שהשתלטו להם על המדינה. 35 מיליון התושבים רוצים שמישהו יעשה קצת סדר, וזה בדיוק מה שארנולד מציע להם. "אגיע לסקרמנטו ואעשה ניקיון כללי", הוא הבטיח לבוחריו.

נכון, הוא אולי לא הטיפוס הרציני והמשכיל ביותר שמתמודד על המשרה, אבל בינינו, גם לנו קצת נמאס מכל אנשי האקדמיה שעדיין חושבים שבאמת יהיה פה שלום, ומכל אלה שמבטיחים לנו ביטחון ומביאים לנו פיגועים. אגב, כשנשאל על רצינות כוונותיו, אמר שוורצנגר לג'יי לנו כי "זו ההחלטה הקשה ביותר שקיבלתי מאז שהסרתי שיער בשעווה בקו הביקיני ב-1978". וזו תמצית האידיאולוגיה שלו. ארנולד נתפס כמועמד לגיטימי בגלל שהוא לא מורח את העם באידיאולוגיות שנונות, לא מציג תכניות ריקות מתוכן להתמודדות עם "המצב", ומעדיף לענות באופן ישיר על מה שנשאל, בלי להתפתל ולברור את המילים.

כשבוחנים את הסיפור המוזר הזה לעומק, מבינים עד כמה דומה המקרה, באופן טראגי משהו, למצב השורר כאן אצלנו. המיאוס הכללי מהפוליטיקאים, התיעוב של השחיתות והרמה המוסרית הירודה אליה הגיעו, לצד המצוקה הכלכלית הקשה - הם שהביאו את תושבי קליפורניה לתמוך במועמד שכל מה שיש לו להציע הם גוף ושרירים, ושדעותיו הפוליטיות לא ברורות עד היום.

לא יפליא אותי אם גם אנחנו נגיע למצב הזה בעוד זמן לא רב. לא ירחק היום בו גם תושבי ישראל יצביעו עבור מי שיבטיח להם "לחסל" את הטרור; לעשות "ניקיון וסדר" במערכת; ובאמצעות עוצמה וכוח "להשתלט" על המדינה ולסלק ממנה את מי שמפריע לניהולה התקין; ואולי בעצם כבר בחרנו במועמדים כאלה, שנראו לכאורה כ"כל יכולים", אבל בסופו של דבר גם הם התקפלו, נסחטו ונכנעו ללחצים? רק העתיד יגיד האם שריריו של שוורצנגר עמדו לו גם אל מול פוליטיקאים משופשפים בדיונים על התקציב. אסטה לה ויסטה ביבי.