רוק'נרולטה

לפני מספר ימים פורסם במדור זה מאמר בשם "דרעק ג'ק", שקורא לציבור להיזהר מהקסם האפל של ההימורים ומהסכנות לשמחת החיים שמבטיח מפעל הפיס. ברשותכם, קונטרה, הפוכה על הפוכה. הקיצר, דעת נגד.

הימורים, כמו סיגריות ואלכוהול, עלולים להיות דבר ממכר אבל כשחושבים על האספקטים שילוו את הקמתו של בית קזינו, הרי שהסיכון מחושב ביותר ויותר מזה – בניגוד להתמכרויות אחרות גם ניתן לרסנו ביתר קלות באמצעות אביזר פשוט מאוד – מרחק פיזי מהאתר.

במדינת קונטיקט במזרח ארה"ב הוקמו לפני שנים לא רבות שני אתרי קזינו יפהפיים – "מוהיגן סאן", ליד יישוב קטן בשם אונקסוויל, ולא הרחק משם האח הגדול המפורסם יותר – "פוקסוודס", המספק תעסוקה לשלושה עשר אלף אנשים. שלושה עשר אלף. חצי אחוז ממספר המובטלים במדינת ישראל. כל מי שמבקר בבתי קזינו בארה"ב לא יכול שלא לקלוט על כל מטר מרובע שומר, איש ביטחון, מנקה, דילר או נער מעלית.

כהרף עין הפכה קונטיקט ממדינה שכל העניין בה הוא כמה גבוהים יהיו הקנסות המוטלים על עבירות מהירות (כלבים בני כלבים, 300 דולר על שמונה מייל מעל למותר!) לאחד המרכזים התיירותיים הגדולים ביותר במזרח ארה"ב. מניסיון אישי רב פעמים, כל ביקור באתרים הללו גורם ללב להחסיר פעימה (ולכיס להחסיר מעות, אבל העיקר שנהנים). לאס וגאס היא דוגמא אפילו יותר טובה: 6000 איש מהגרים לתוך העיר מדי חודש. מדי חודש! נחשו מהו אמצעי התרומה האפקטיבי ביותר לתשתית החינוך, בתי הספר והתעסוקה? נכון – בתי הקזינו.

ובתרגום למציאות הישראלית: קזינו בנגב. שעתיים וחצי לוקח לנסוע מניו יורק לפוקסוודס, שעתיים וחצי ייקח להגיע מתל אביב למצפה רמון או למדבר יהודה, ואתם יודעים מה? גם לשלומי או לחצור הגלילית. עם הקזינו יוקמו גם בתי מלון ובתי שעשועים. זה לא חלום סהרורי, זו פשוט דינמיקה. כי אתר קזינו גורר וסוחף אחריו הרבה, הרבה מאוד מונקי ביזנס. לא בטוח שכשבן גוריון דיבר על הפרחת השממה הוא התכוון למכונות מזל, רולטה ובלק ג'ק, אבל לו היו מציגים בפניו את הרעיון בוודאי היה חוכך בשערו המתבדר והמבדר ומהרהר בעניין.

על תעסוקה כבר דיברנו, גם על יתרון גיאוגרפי ודמוגרפי. האספקט הבא הוא תיירות. יש דרך טובה יותר להציל את הענף הכושל הזה? הישראלי אוהב להמר, אבל היום הוא עושה את זה באירופה, בלאס וגאס או בטאבה, עד לא מזמן גם ביריחו (תהרגו אותי, שם בפרינציפ לא הייתי משחק). אז למה לא לפתות אותו להשאיר את הכסף בבית?

אף אחד מאיתנו לא פילנטרופ גדול ובדרך לקזינו כל אחד הוא מיליונר בהתהוותו כי היום יעשה את המכה. כולנו, ברוב הפעמים, יוצאים בתחושת ה"קיבינימט, איפה טעיתי?" אחרי עוד יום הימורים לא מוצלח. אבל יהיה נחמד לדעת שכל דולר, סליחה, אירו, ושוב סליחה – שקל שהשארתם בתוך המכונה ישרת את פועל הניקיון (הישראלי), הדילר (הישראלי), איש הביטחון (הישראלי) או פשוט וקל – את האזרח הקטן.