על שלושה בנים דיבר הדרבי התל-אביבי

לירן שטראובר. אחרי הדרבי הוא קיבל אחלה ציונים בעיתונים. גם יורם ארבל, בטלוויזיה, שיבח את יכולתו. משחק טוב מאוד יחסית של השוער של מכבי תל אביב. בסטנדרטים שטראובריים. בואו נעשה ספירת מלאי קצרה של ביצועיו במשחק הזה:

יציאה מהשער בריצת אמוק לכיוון דגל הקרן בניסיון לבלום שחקן יריב טועה; ריצה שכללה שלושה גליצ'ים מוטרפים של החלקות על הדשא, אחד אחרי השני, כל אחד לכיוון אחר. באחד מהן הוא גם הצליח לפגוע בכדור עם רגלו ולהעיף אותו איכשהו החוצה. אחד משלוש. לא מייצג; מאוחר יותר הפליא אותו שטראובר במפגן דילוגים אל קו ה- 16 של רחבתו הוא, דילוגים דילוגים כשמבט נחוש בעיניו, פעולה שאפשרה לחלוץ הפועל להקשית מעליו בקלילות. הכדור פגע במשקוף. מזל.

ועוד מהדרבי: לירן מתעופף, קליל כדבורה, ונוחת על ההגנה שלו שמנסה להתמודד באותם רגעים עם כדור קרן, שטראובר מאבד ריכוז, צורח על בלם בזמן שהתקפת הפועל מגיעה גלים גלים מהאגף השני, וכמובן: שטראובר מתעופף אחורה, לתוך הרשת של מכבי, בזינוק חתולי מרשים, וכדור הנגיחה של הולמאי חומק בין ידיו המונפות אל על וחודר לשער. הרואי. משהו שהיה אפשר לאגרף בקלות בעמידה על שתי רגליים.

מוזר, חשבנו שמשחק טוב באמת של שטראובר הוא כזה שבו הוא נכנס בקפיצת קמיקזה בברומר ומשבית אותו לחודש (או לפחות מנטרל בגליץ' תרנגול בשכונת התקווה).

אמיר שלח. זה לא כל כך נעים לראות בלם גמור. במיאוצים אחר חלוצים אתה צריך פור של מטר וחצי על הקרקע. בכדורי גובה המטר וחצי האלה פתאום הולכים לאיבוד באוויר.

אמיר שלח מציג העונה את אחד ממפגני הדעיכה העצובים שידע הכדורגל שלנו לאחרונה. הגול העצמי בדרבי הוא רק קישוט. אבל אין מקום לאמפטיה: בדרך למטה אמיר שלח מנסה לקחת איתו את כל מי שנקלע בדרכו. מה שלא הולך בכדורגל, שלח מנסה להשלים באלימות.

יש כיסוחים ויש כיסוחים. אלו של שלח העונה הן מהסוג השני, הגרוע באמת. נראה שהשופטים מתייחסים אליו בסלחנות לא מובנת, אבל אולי זה בגלל שבלם מנוסה יודע לזהות רגעים בהם השופט לא בפוקוס עליו. בדרבי שלח עצר ריצה של תקווה בעמידה עם מרפק שלוף לצלעות, נתן ביצוע רטרו של הדריכה המכוערת על בלילי מהסיבוב הראשון, השכיב את אותו בלילי במצבים שבלם לגיטימי לוקח כדור נקי, מה שמוביל אותנו ישירות לדיון ב...

פיני בלילי. אנחנו יודעים שקשטן אוהב אותם צעירים, לוחצים, ממושמעים ופונקציונליים, אבל פיני בלילי הוא כבר שיכלול של השיטה. פטנט רשום, כמעט קריקטורה. מה יש לו? מאיפה האנרגיה הפסיכית הזאת? למה המצב הטבעי של חלוץ, הנחשב לדבר הבא בליגה, הוא בזינוקי קראטה בליווי זעקות שבר? למה בלילי נראה נראה כמו כדור אקסטזי עם זיפים? האם סקורר יכול לעשות קריירה על אטרף? האם לעולם לא ייוולד בבלומפילד גולר עם טיפה פאסון?

ייקרא פיני בלילי לפינת הצ'ילאאוט, ומיד.