השיח הציבורי משתעשע בפיצול ממלכות ישראל ויהודה בהמשך למחלוקת סביב החקיקה המשפטית. במוקדי ההתיישבות ביהודה ושומרון השיח בוער על הפרדת רשויות, סכסוך מתמשך על צביון יישובים וגם ויכוח נוקב על חזון וערכים - וגם במעורבות ליברלים וחילונים.
8,000 בני אדם מתגוררים בקריית ארבע. האוכלוסיה מורכבת מדתיים לאומיים, מסורתיים וגם חילונים. מיליון מבקרים עוברים בו מדי שנה בשל היותו ציר מרכזי בדרך למערת המכפלה. על אף הפוטנציאל התיירותי, היא שוקעת תחת מעמסה תקציבית וקושי בניהול סכסוכים פנים יישובי, אחד מהם - בריכת שחייה שנסגרה לפני כ-5 שנים בשל חוסר הסכמות בין התושבים על מתן אפשרות של שחייה מעורבת, לא פחות.
"היתרון של קריית ארבע הוא ההטרוגניות שלה", מסביר אליעזר רודריג, חבר מועצת קריית ארבע המתמודד לראשות המועצה. "יש פה כ-30 אחוז ציבור ממלכתי ו-70 אחוז דתי שמורכבת מזרמים שונים. היישוב היהודי בחברון פועל כיום כרשות נפרדת ויש בו את מערת המכפלה שקולטת בשנה כמיליון תיירים בשנה וזה שראשי המועצה המקומית לא ניצלו את הפוטנציאל התיירותי שגלום בכך זה מחדל, הרי עוברים פה כל כך הרבה מבקרים אבל הם לא עוצרים אצלנו, פתיחת מרכז תיירות בכניסה לקריה תאפשר להם לבקר גם ביישוב ולקנות בעסקים אצלנו, וככה אתה מניע את הכלכלה של היישוב. כרגע אין לנו מנופי צמיחה".
אלא מה שבאמת מרגיז את חלק מהתושבים זו ההתנהלות סביב הפעלת הבריכה שהפכה עם השנים ל"בריכת המריבה". לפני כ-6 שנים עתרו תושבים לבית משפט בדרישה להקצות שעות עבור שחייה מעורבת בבריכה ולאפשר למשפחות להגיע יחדיו למקום. ההליך הסתיים בפשרה על הקצאת שעות לשחייה מעורבת, אך עתירה נוספת שהוגשה 3 שנים לאחר מכן בטענה כי השעות שהוקצו לא סבירות הובילה להחלטת בג"ץ שהסעירה את היישוב ובמסגרתה נקבע כי על המועצה להקצות שעות לשחייה מעורבת באופן שוויוני והוגן שישרת את כלל האוכלוסיה.
בתגובה החליטה קבוצת תושבים המזוהה עם הזרם הדתי שמרני כי היא מדירה את רגליה מהבריכה ובשל חוסר הכדאיות בהפעלתה היא נסגרה שוב. מאז מינויו של ראש המועצה המכהן אליהו ליבמן נעשו לטענתו מספר ניסיונות לפתוח מחדש את הבריכה, אבל חוסר ההסכמות בין התושבים והמשך החרם על הבריכה נמשך. לפני כשבועיים, לקראת סוף החופש הגדול, הבריכה נפתחה מחדש לקבוצות תלמידים של בתי ספר והשחיה בבריכה הוגבלה לתלמידים עד גיל 14 בלבד.
שירה עזרא התגוררה בקריית ארבע עד לא מזמן והייתה ממובילות המאבק לפתיחת הבריכה גם לשחייה מעורבת, אבל היא הרימה ידיים ועזבה את היישוב. "קריית ארבע של השנים האחרונות זו לא קריית ארבע שאני זוכרת מהילדות שלי. אז היינו חברים של כולם, דתיים וחילונים ביחד. היום, החילונים שם שווים פחות, לא סופרים אותם והדתיים ניכסו לעצמם את הציונות, התקבצו שם משום מה כל הקיצוניים שמתנגדים לכל מה שלא נראה כמוהם", היא אומרת. תושב אחר מוסיף: "המבוגרים לא מורשים להיכנס לבריכה, אף אחד לא מבין מה הטריגר להחלטה של ראש המועצה. אם כבר פתחת את הבריכה אחרי 5 שנים - אז תפתח לכולם".
רודריג מסביר כי קריית ארבע לא תיפול או תקום על פעילות הבריכה. "אם אני אבחר, אני אוציא במיידית מכרז לשיפוץ המקום והיא תיפתח מיד אחרי בכפוף להסכמות שהושגו עם נציגי המועצה החילונים והבריכה תיפתח פעמיים בשבוע בשעות מסוימות לשחייה מעורבת", הוא מבטיח.
ראש המועצה ב-5 שנים האחרונות הוא אליהו ליבמן שטרם הודיע על המשך דרכו הפוליטית. "התמודדתי עם 5 מערכות בחירות ארציות, משבר הקורונה וקשיים בהתחלה מצד גורמים במועצה, אך קידמנו הרבה דברים", הוא אומר בשיחה עם וואלה. "הקמנו אלף יח"ד מתוך ומחוץ לגדר, היה שיווק ופיתוח של מגרשים לתעשייה ומסחר. קידום פתיחה של מרכז אקדמי וכפר סטודנטים ויש תוכניות למרכז מבקרים גדול ופארק אתגרי בכניסה לקריה בכדי שאותם מיליון מבקרים יעצרו, יבלו, יכנסו ליישוב ויתרמו לכלכלה פה".
לפני כשבועיים הוחלט לפתוח סוף סוף את הבריכה, למה רק עכשיו?
"אל מול הרגישות מול החלטת בג"ץ ולא להדליק מחלוקת מיותרת ביישוב, לא הצלחתי פתרון כזה או אחר, וזה כישלון שלי כל יום שהבריכה הייתה סגורה. אני לא מתחמק, אבל חשוב להזכיר שפתחתי אותה 3 פעמים לתקופות קצרות וניסיתי בכל מיני הזדמנויות למצוא פתרונות כאלה ואחרים, ומה קרה עכשיו? היה לחץ מאוד גדול של מספר גורמים שאמרו שיש מתווה שנקרא מתווה בתי הספר כולל בית ספר חילוני שבו לפחות בקיץ האחרון נפתח את הבריכה ונדאג שגם אלה שהלכו לבג"ץ הפעם יבינו שיש להם איזה שהוא פתרון ואף אחד לא יצא עם כל תאוותו בידו ולפחות הילדים ירוויחו מהבריכה. בשבועיים האחרונים נכנסו 2,000 ילדים לבריכה".
פיצולים ומאבקים
עם 80 אלף תושבים, דירוג סוציואקונומי 5 ושטח שיפוט מהגדולים בארץ ביחס למועצות בארץ מערכת הבחירות לראשות המועצה האזורית מטה בנימין יוצאת לדרך עם שני מתמודדים. האחד, ראש המועצה המכהן ישראל גנץ, והשני קובי אלירז, ששימש בעבר כיועץ לענייני התיישבות של 4 שרי ביטחון, היה שותף להקמת חבל הארץ החדש במזרח לכיש, יו"ר הישוב עלי ויו"ר תנועת ההתיישבות אמנה לשעבר שטוען לכתר ומציג משנה סדורה על החזון שלו למועצה בין הגדולות בארץ.
לפי אלירז, על מועצת בנימין להתפצל ל-2 מועצות נפרדות, אחת ממזרח ואחת ממערב, וביזור סמכויות להנהגות היישובים יביא להתפתחותם. "ליישוב קהילתי יש יחודיות, יש צביון, הוא מנוע של קליטה וצמיחה. את כל המודל של ישוב קהילתי המציאו בבנימין, ראשי המועצות הקודמים פנחס ולרשטיין ואבי רואה ידעו לטפח את זה ולהשתמש בזה כמכפיל כוח למועצה", מסביר אלירז. "כיום המצב הפוך. הניהול מאוד ריכוזי, האג'נדה של גנץ היא שמועצה מנהלים כמו עיר. גם אני מסכים שצריך לתת מענה לתושב ולצרכיו ברחוב בו הוא מתגורר, אבל כל הנושא האסטרטגי, מערכות החינוך, תשתיות העל ופיתוח הישובים מתפספס",
ישראל גנץ, ראש המועצה המכהן, דוחה את טענות אלירז וטוען כי פיצול המועצה יביא להחלשתה וכי מדובר בצעד חסר תקדים ונטול היגיון. "אני חושב שזה בדיחה, מי שלא יודע לנהל עיר שלא יתמודד עליה, עוד לא נולד מועמד לראש רשות, לא בירושלים ולא בתל אביב שאמר 'תקשיבו, העיר גדולה, בואו נפצל אותה", הוא אומר ומציין כי "היו פה הישגים דרמטיים במועצה, ממועצה שלא ידעה מה זה אתר אינטרנט והיום אנחנו מדורגים במדד דליוט במתן שירות דיגיטלי לתושבים ברמה 3, הכפלת אירועי תרבות, ספורט וחברה והשקעה של 3 מיליארד שקלים בפיתוח תשתיות בכבישי בנימין שאת הפירות של זה נראה בשנים הקרובות".
בינתיים, בשכונה החרדית תל ציון ביישוב כוכב יעקב הסמוך לירושלים, שהוכרזה לפני מספר חודשים על ידי הממשלה כיישוב עצמאי, מוטרדים מקידום מהלך רחב יותר של איחוד היישובים כוכב יעקב, תל ציון ואדם לרשות עצמאית. יונה, אחד התושבים, מספר כי המצב הכלכלי ביישוב אינו מזהיר ובהיעדר מרכזי תעסוקה, כל היפרדות ממועצות בנימין עלולה להקריס את היישוב כלכלית. "האנשים פה רואים כערך עליון לימוד תורה, יש לזה מחיר, חיים בדוחק אבל אני חושב שאם המועצה הייתה מכווינה לפה ומפשירה שטחים לתעסוקה שתואמים לאוכלוסיה זה יכול להביא לשיפור מסוים בשיעור התעסוקה".
בשנת 2021, בזמן התפרצות משבר הקורונה, במסגרת ישיבת מועצת בנימין בה נכחו נציגי היישוב תל ציון ושאר נציגי היישובים באזור חשפה את המתיחות בין הצדדים, כאשר אחד מנציגי היישוב ביקש לבלום את עליית מיסי היישוב והארנונה ואף הציע לוותר על עבודות הגינון ביישוב, אך אלו התנגדו ודרשו שיוויון בנטל המסים. "אני יכול להבין את הביקורת עלינו,שהיא לא חדשה ואני בטוח שיש מי שבמועצת בנימין שלא יזיל דמעה אם נפרד מהם", אומר תושב אחר בכוכב יעקב. "זה לא רק החרדים בקצה של היישוב פה, יש פה אוכלוסייה שעובדת קשה ולהתחיל לבדוק ולברור איזה יישובים יותר ריווחיים ואיזה פחות, לא צודק. אם רוצים לחזק אותנו זה אפשרי, רק עניין של סדרי עדיפויות והשקעה בחינוך, רווחה ותעסוקה"
לפי ראש המועצה גנץ המהלך להקמת רשות נפרדת של 3 היושבים כוכב יעקב, תל ציון ואדם אינו על הפרק. "בסוף יש מסה קריטית שזה חייב לקרות, אם יש עשרים אלף תושבים זה יכול להפוך למועצה מקומית. אבל הפיצול הזה לא רלוונטי ואני גם לא רוצה להוציא אותם. אם נלך בשיטה הזאת של פיצול רשויות נוכל להקים בבנימין 6 מועצות". ומה אלירז חושב? "אם משרד הפנים חושב שזה אפשרי אני לא אתנגד אבל אני חושב שלמועצה כזאת יהיה מאוד קשה לעמוד על הרגליים, בסופו של דבר אני מסתכל על האינטרס ההתיישבותי הרחב", לדבריו.
הבעיה המדינית
"פיצול המועצה לשנים יוכל גם לחולל שינוי להגברת האכיפה והמאבק מול ההשתלטות הפלסטינית החד צדדית על השטחים הפתוחים", טוען אלירז. "העיר רואבי הפלסטינית לא נבנתה רק כאשר היו 2 מועצות אלא זה קרה כאשר בנימין הייתה מועצה אחת גדולה. ההשתלטות הפלסטינית לא נעצרת היום, גם סגירת הכביש שבין עטרת לנווה צוף, פעמיים בתוך חודש קרתה במועצה האחת והמכהנת. לטעמי, הכפלת המועצה תגרום למינוי של 2 ראשי מועצות, 2 קב"טים, 2 מהנדסים ועוד, מכפלת כוח אדם נצרך וחיוני לטובת הטיפול באתגרים הגדולים. גם הצבא הבין את זה ופיצל את הטיפול במרחב ל- 2 חטיבות".
גנץ הוסיף: "הגענו להישג היסטורי שממשלת ישראל החליטה להכשיר 4 ישובים בבנימין וגם דוחפים את כל הנושא של החלת ריבונות והסדרת הבתים וכל זה קורה רק כשיש לך גודל ועוצמה, לגבי האכיפה בשטח, הוקמה מחלקת קרקעות במועצה שעובדת מול המנהל האזרחי שאחראי בפועל על כל האכיפה בשטח ושבסוף זו סוגיה מדינית שצריך לפעול מול הממשלה. עם זאת, המחלקה מגיעה להרבה מאוד הישגים. עובדתית, ההתיישבות היהודית בשטח התחזקה מאוד".
גם סוגיית המאחזים עולה על הפרק. "הייתי מגיע להידברות מראש על כל בנייה שהייתה צריכה להיאכף", טוען אלירז. "אבל החבורה חסרת ניסיון. תראו את חאן אל אחמר. יש עליו שתיקה רועמת שאינה ברורה". גנץ טוען שאין לו סמכות לאכוף ולפעול מול נוער הגבעות. "זה לא בתחום השיפוט שלי אלא של המינהל האזרחי. אנחנו עובדים בשילוב זרועות. זו גם סוגיה שצריך לטפל בה גם באמצעים חינוכיים, רווחה ולפעמים באמצעי אכיפה".