זה היה יום חמישי בערב. סרן א', מפקד פלגת הלוחמים של יחידת העילית של 669, בדיוק התאמן בחדר הכושר. עוד מעט ייצא לחופשת סופ"ש. את המחשבות קטעה סירנה בבסיס היחידה. "כל המפקדים הבכירים להגיע למבצעים", נאמר בכריזה. מפקד היחידה סא"ל ד' הודיע שכלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"מ) התרסק בים מול מדינת אויב ונדרש לחלץ אותו במהירות - לפני שישקע במצולות. סרן א' נדרש לפקד על המשימה. הוא רץ להביא את הציוד הקרבי ועלה על המסוק עם עוד ארבעה לוחמים.
"המשימה ברורה לכולם - יש על הכטמ"מ מידע שאף אחד לא רוצה שייחשף", מסביר סרן א'. "אנחנו מחפשים את כלי הטיס בלב הים, כשיש מטר וחצי גלים וחושך. זה לוקח זמן אך בסוף מאתרים. שני לוחמים קופצים מהמסוק למים ואחריהם אני ועוד לוחם יורדים עם כבל. בשונה מהמסוק, במים רואים דברים אחרת - כמעט לא רואים כלום בגלל הגלים. אנחנו מגיעים אל הכטמ"מ עם בלוני חמצן על הגב כשסביבו כתם דלק, קושרים אותו לכלי שיט שמגיע ומבקשים ממסוק שיאסוף אותנו".
אבל העניינים מסתבכים, ומסוק החילוץ לא מגיע. "בשלב הזה הבנתי שיש בעיה והמסוק לא יבוא", ממשיך סרן א'. "אנחנו שעתיים במים, רחוק מישראל ויש גלים גבוהים. אנחנו מדברים על מה שאפשר, על הופעה של אביתר בנאי שפספסתי עם החברה. ארבעה לוחמים במים עם תחושת מסוגלות מטורפת של 'לא משנה מה יקרה לי', במצב רוח טוב. אחרי ארבע שעות הגיעה ספינת טילים של חיל הים. המתינו לנו על הסיפון עם מגבת ושמפו של 'הוואי'. בסוף כל מה שעבר לנו בראש זה המשימה העיקרית של לחלץ את כלי הטיס והמשימה הזו נותנת לנו עוד ביטחון. במיוחד במעגל שלישי (איראן א.ב). הים לא באמת מטריד אותי ביחס למה שאני עתיד לפגוש על הקרקע".
יחידה 669 מתמקצעת בחילוץ הכוחות המתמרנים במלחמה. במבצע צוק איתן הם חילצו טייסים נוטשים. הלוחמים מחלצים את הפצועים מכל מקום, במהירות ובדיוק - לפני שהאויב יגיע. הם מתמקדים בהגעה למקומות אליהם למסוקים אין גישה, בין אם אלו זירות תחת אש או מורכבויות אחרות שלא מאפשרות נחיתה. לוחמי היחידה לרוב ימצאו בשטח לפני - או יגיעו בכלי רכב. במקביל, הם נותנים מענה מידי לחילוץ בגבולות המדינה, כולל בטווח ימי וביהודה ושומרון. בשבוע שעבר הם חילצו את לוחמי המסתערבים של מג"ב מג'נין.
סא"ל ד' מפקד כיום על היחידה המובחרת, בה החל את שירותו הצבאי כלוחם. ב-2005-2004 הוא עבר לשרת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים ונלחם בקני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון. הוא השתחרר וחזר אחרי מלחמת לבנון השנייה. בשנת 2010 הוא פיקד על כוחות 669 שירדו עם חבלים ממסוקים כדי לפנות את לוחמי שייטת 13 מספינת ה"מאבי מרמרה" שנלחמו בפעילי ארגון ה-IHH הטורקי. "הגעתי ראשון ויצאתי אחרון", הוא מספר. "חילצנו שלושה לוחמי שייטת 13 שנפצעו באורח קשה ולאחר מכן שלושה טורקים. כשאני הגעתי לסיפון העליון, שייטת 13 השתלטה עליו. אבל למטה הייתה לחימה. היה לוחם שייטת 13 מחוסר הכרה. זוג לוחמים שלי ורופא, העלו אותו לסיפון העליון ופינו אותו".
באותה שנה, התרסק מסוק היסעור של חיל האוויר הישראלי במהלך טיסת אימון ברכס בוצ'ג שבהרי הקרפטים ברומניה. שבעה נהרגו, ביניהם ארבעה אנשי צוות אוויר, שני מכונאים מוטסים וקצין צבא רומני. "נחתנו בשטח מורכב וקשה", סיפר. "נחתנו בחווה, מרחק של 3-2 ק"מ. פרצנו שביל והשתמשנו בסולמות חבלים. עברנו מדרגות ומצוק. הגענו ל'נהר של חלקי מסוק', ואספנו חתיכות עד אור אחרון. לא עזבנו עד המשימה שבוצעה".
במבצע צוק איתן הוא הוקפץ מלימודים לשמש לראשונה ככוח חילוץ קרקעי של 669 משולב עם כוחות ניוד - שחילץ מאה חיילים פצועים מאזורי הלחימה לאורך כל רצועת עזה. "השיא הגיע באירוע רב נפגעים של יחידת מגלן", אמר. "תחת אש חילצו שני צוותים עם עשרה פצועים". במעלה השנים הוא נערך לתקיפה אווירית באיראן, וכן השתתף בחילוץ תשעת הנערים והנערות ממכינה קדם צבאית 'בני ציון' באסון נחל צפית. "היינו צוותים בשני מסוקים", הוא מספר. "אני חילצתי פצועים והמסוק השני את הגופות. אין ספק שלחלץ גופות היה הרבה יותר קשה".
תוך כדי הריאיון, החלה לפעול הסירנה במתחם יחידת 669. הזנקה של צוותים לחילוץ. בקשר ניתן היה לשמוע, כי מדובר בתאונת דרכים בכביש 40 באזור חוות נאות, "סרן א' שומע? ארבעה אזרחים מחוסרי הכרה", דיווחה סמלת המבצעים מהחמ"ל.
"כשאני שם יד על הפצוע - מישהו בבור נושם לרווחה"
"המשימה יכולה להיות שלל תרחישים", הוא מסביר. "מתאונת דרכים, רכב של גדוד 12 שהתהפך בגדה המערבית, כלי שיט מסוג 'צרעה' שטבעה בלב ים, חילוץ משיטפונות, פינוי לוחמים פצועים, וגם משימות ייעודיות עם כוחות מיוחדים כמו ימ"מ. ועדיין, המשימה המרכזית שלי היא חילוץ טייסים נוטשים מכל מקום: לבנון, סוריה, ואחרים. צוות של לוחמים שיינחת בשטח ללא מודיעין מוקדם, כשלא ידוע איפה הטייס נוטש, להתמודד עם גיאוגרפיה מורכבת. בלבנון זה יכול להיות הר גבוה, מצוק או ים. אני בתחרות איתו (עם האויב א.ב). יש לי יכולת מוגבלת בנחיתה ואני עסוק בלהגיע ראשון. היכולת שלי להביא את כל הכוח לקצה היא מוגבלת וגם יכולת התנועה. יכול להיות שהטייס מחוסר הכרה ואני תמיד במרוץ נגד הזמן. האויב יכול להיות חיזבאללה וגם אזרחים שאנחנו לא רוצים שיגיעו לפנינו. אני יודע שברגע שאני מגיע לאירוע ואני מניח את היד על הפצוע, על הטייס הנוטש לצורך העניין, מישהו בבור בתל אביב נושם לרווחה".
"אני אוהב להגיד ש-669 זה כמו 'לדרמן' (אולר שוויצרי א.ב)", מתאר מפקד היחידה. "אתה צריך להביא את כל היכולות שיש לצה"ל בכלי אחד. זה צריך להיות איכותי. זו כנראה לא הסכין הכי גדולה שיש לצה"ל. יש כוחות שהיכולות שלהם משמעותית גדולות משלי אבל לאף אחד אין את הזמינות שלי ולאף אחד אין את היכולת לעבוד עם מסוקים, לחלץ, לפרוץ, מים, לטפס עם חבלים והשאר. אני הכלי היחידי שהוא רב תכליתי ואני בזמינות. אין עוד גוף זמין כמוני".
נראה שכל מה שעובר בראש הלוחמים מרגע קבלת המשימה הוא המרוץ נגד הזמן. "אם ייקח לי יום להגיע - אז יביאו ימ"מ לחילוץ כי אז הוא יהיה שבוי וזה האתגר שלי", אמר סא"ל ד'. "אני מביא את הזמינות שלי בעומק האויב ואני נמצא בנקודת הכרעה קריטית לחילוץ לפני שיגיע מישהו אחר. כשהייתי מ"פ היה לנו חילוץ של אוקראינים מלב ים, גלים בגובה חמישה מטרים, קור. זה לקפוץ ממסוק ללב הים לאירוע לא מתוכנן. צריך לזכור שאירוע של חילוץ באמצעות כבל מהים זה אירוע מקצועי פיזי קשה. מתאמנים על התרחיש הזה המון".
המשימה השנייה של היחידה המובחרת היא חילוץ של כוחות מיוחדים - מכל מקום ולא רק מלב הים. "אני צריך לחלץ כל כוח של כוחות הביטחון לא משנה איפה וכמה ואיך", אומר המפקד. "זה לא אירוע שקורה הרבה. זה קרה באסון השייטת בלבנון, עמנואל מורנו במלחמת לבנון השנייה, מרמרה, ופירות טרופיים (מבצע כוח מיוחד בחאן יונס). בממוצע כל עשור קורה אירוע כזה. אנחנו כוח החילוץ. זה אירועי קיצון קשים מאוד. אנחנו אמורים להגיע ולפתור אותם. בשלוש השנים האחרונות התחלנו לפרוץ את גבולות המענה ולשלב עם המסוק עוד כוח רכוב בחילוץ. זה התחיל אצל מ', מפקד היחידה הקודם".
מדובר בכוח קטן ומצומם ביחידת 669 שמתלווה במבצעים מורכבים שהסיכון בהם הוא גבוה מאוד ליחידות עילית בצה"ל וגם למוסד ולשב"כ. "יש לי לוחמים שמשולבים ליחידות ככוח אורגני כמו למשל מפקדים ופרמדיקים בסיירת מטכ"ל, שלדג, ושייטת 13", מספר המפקד הבכיר. "החבר'ה האלה מצטרפים לכוח המבצע. אני בסוף צריך לייצר יכולות ולדייק את המשימה. תחשוב שבמעגל שלישי (איראן א.ב) יגיע צוות לוחמים אל השטח לחפש טייס נוטש, ויקבל החלטות לבד בקצה".
היחידה השתתפה בשבוע שעבר בחילוץ לוחמי המסתערבים מג'נין - וספגו קליעים שפגעו במסוק הקרב. "אש מנשק קל על המסוק לא משנה מבחינתי את תמונת המצב", אומר המפקד. "אם יש שם כוח קרקעי אנחנו חותרים למגע ומגיעים. זו לא שאלה. הכי קשה זה לקבל בקשר את המילה 'הרדוף'. המטרה שלנו היא להציל חיים. רגע לפני שהיינו ב"פיינל" (רגע לפני נחיתת המסוק על הקרקע א.ב) בבסיס האימונים של חטיבת כפיר קיבלנו הודעה: 'הרדוף בכוח - קבלו הרדוף בכוח', כשגם ככה הנחיתה מורכבת לקברניט כי יש עמודי חשמל וכבלים בולטים. באותו רגע הרגשתי בעיטה לחזה ישר ללב כי המשימה שלי היא להציל חיים".
"פתאום עולים מולנו בקשר ואומרים לנו: 'יש לנו עוד פצוע תיכנסו - יש עוד פצוע תיכנסו", ממשיך לשחזר המפקד. "הלוחם סבל מרסיסים בצוואר והיה עדיין בהכרה. הלוחם שלי, נ', חייל בודד מארצות הברית, שאל את הלוחם הפצוע מה שמו ומאיפה הוא - והפצוע ענה לו באנגלית. הם הבינו שהם מאותו אזור. תחושת סיפוק אדירה".
בשנה האחרונה חיל האוויר התאמן בארצות הברית. הטיסה עד לשם מדמה תקיפה באיראן - מרחק של אלפי קילומטרים מישראל. "היכולת להגיע עד ארצות הברית היא חדשה", ממשיך סא"ל ד'. "יש לי כיום כוח כשיר לצניחה חופשית ומדויקת ללב ים - לא משנה איפה, חוצה יבשות. אני מכין את אנשי צוות האוויר ומכשיר אותם לפעולות שעליהם לבצע עד שאני מגיע: איך נמלטים ויוצרים קשר".
ויש עוד שם אחד שלא נאמר: רון ארד
"זה לא יכול לקרות", קובע מפקד היחידה. "אם אני מביא את היכולות שלי - אין דילמה לגבי אם משהו הוא 'בר חילוץ'. יש יכולת מוכחת. אני יודע להגיע בכמה פלטפורמות ולא רק אווירית. אני צריך להתמודד עם גיאוגרפיה, חילוץ, אויב, מגבלת זמנים - ועדיין אני יכול להבטיח למפקד הטייסת שאני אגיע".
ואיך אפשר בלי לשאול על האם בנות ב-669 זה גימיק? מפקד היחידה מאמין בשוויון הזדמנויות לכל אדם באשר הוא אדם. אבל מייד אחרי הקביעה הזו - מגיע ה"אבל". "יש פה אתגר אמיתי", הוא אומר. "המשימה ב-669 היא פיזית ומאוד משמעותית. בסוף אתה צריך להרים אדם. זה חילוץ. זה יכול להיות באחד על אחד. זה יכול להיות בכניסה למסוק, וזה יכול להיות לגרור אותו בים או להחזיק אותו בכבל - עם קשר וללא קשר לנשים. לכן כשאני הולך לאירוע הזה של נשים לוחמות ב-669 אני הולך ללוחם שווה ללוחמת נקודה. הרף מאוד קשה ואני לא יכול לעשות התאמות. עם זאת, כל מי שתעמוד ברף תפקידי ואחריותי לאפשר לה להיות לוחמת - ולהתגבר על כל החסמים הלא רלוונטיים והבירוקרטיים. אני אסדר אותם עבורה כי זה מספיק חשוב. אבל על הרף אני לא אתפשר. כי אני מאמין בלוחם שווה לוחמת".
"כרגע יש מישהי אחת שעברה יום סיירות, בדיוק כמו הבנים, ואז היא תגיע לפה, כמו בנים, לגיבוש", הוא מספר. "מבחינתי היא שווה. היא צריכה לעמוד ברף".
לאחרונה חיל האוויר רכש מסוק תובלה כבד חדש - ch53-k כמחליף ליסעור. ליחידת 669 הוא יביא טווח, מהירות ואמינות. "זה כלי חדש", אומר המפקד. "זה לא שאני לא רגוע כשאני עולה על היסעור אבל יש ערך לכלי שהוא לא בן 50. אנחנו עוד לומדים אותו. הטכנולוגיה בהבשלה. בנוסף לזה, פיתחנו יכולת של ירי ממסוק אחרי שנים שזה נעצר - כלומר ירי משולב בחילוץ מתוך הבנה שאנחנו הולכים לקצוות שלא היינו בהם. עובדים עם עוקץ, כי אנחנו מבינים שבמקומות שאנחנו מגיעים אליהם האתגר הגדול ביותר יהיה האיתור של הטייס. יש לנו מישהו שיהיה איתנו ביחד".
אי אפשר לפספס את הרעש והרוח החמה שייצר מסוק היסעור בעת הנחיתה. בטן המסוק נפתחת וממנו יצאו לוחמי 669 ובראשם מפקד פלגת הלוחמים של היחידה סרן א', שפיקד לפני דקות אחדות על משימת החילוץ של הפצועים בתאונת דרכים. "החלום שלי כבר בתיכון היה להציל חיים", סיפר סרן א'. "כל אימון אתה חושב איך אתה מציל חיים. כל דקה. 669 מעניקה תחושת ביטחון לכל אזרחי ישראל ולכל לוחם במערכת הביטחון. מסוק עם לוחמי 669 יינחת ויוציא אותו משם".
לקראת סוף הריאיון, מתעקש סרן א' לספר עוד סיפור אחד, "באפריל השנה כשהאדמה רעדה, יצאו לוחמי היחידה לסייע באבטחת המשלחת ולסייע בחילוץ. ר', אחד הלוחמים שלנו, שמע צרחות מתוך מבנה. תדמיין הריסות, שכבת בטון על שכבת בטון, 12 שעות מנסים לחלץ ולא מצליחים, בסוף מגיעים לגופה, מנסים לגרור אותה ולא מצליחים, מקיאים וממשיכים. ר', החליט להיכנס במקום המחלצים המקומיים. למרות האתגר הוא גרר את הגופה וגילה מתחתיה פתח לכיס אוויר בו היו שלוש אחיות קטנות. סך הכול חולצו תשעה טורקים. אין תחושה גדולה מלהציל חיים. גאווה גדולה".