ממשל ביידן הבטיח כי זכויות אדם ודמוקרטיה יהיו בלב האג'נדה הדיפלומטית שלו, אך בלא מעט מקרים הוא מעלים עין מהתנהלותן של מדינות שאמריקה חפצה ביקרן.
אחת מהן היא הודו, שתחת הנהגתו של נרנדרה מודי נוטה לכיוון אוטוריטרי יותר וסובלני פחות. ואחרי שנים ארוכות שבהן היה פרסנוה נון-גרטה בארצות הברית בשל חלקו במהומות אתניות קטלניות, השבוע הוא זכה לשטיח אדום בבית הלבן ובקונגרס לאור כוחה הגיאופוליטי המתעצם של ארצו, שהפכה לאחרונה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
הודו עקפה בדרך לשם את סין, שהחזיקה בתואר לפחות מאז שהאו"ם התחיל ברישומי האוכלוסיות בעולם בשנות ה-50. כעת שתיהן, המדינות היחידות בעולם שבהן חיים יותר ממיליארד איש, מתחרות על מוקדי הכוח באסיה וארצות הברית מקווה שהודו תהיה לצדה ותהיה משקל נגד לסין.
מודי, שמכהן כראש ממשלת הודו מאז 2014, כבר ביקר בארצות הברית בעודו בתפקיד, אולם זו הפעם הראשונה שבה הוא זוכה לכל גינוני הטקס בביקור ממלכתי רשמי. הוא התקבל במצעד תזמורת, בארוחת ערב צמחונית חגיגית ובמטחי הצדעה במדשאה הדרומית של הבית הלבן, שם נופף להמונים מהמרפסת לצדם של הנשיא ג'ו ביידן והגבת הראשונה ג'יל.
למרות הציפיות הגדולות בוושינגטון, הודו לא בהכרח מביעה נכונות למלא את התפקיד שמייעדים לה. אחד הפילים הגדולים ביותר בחדר הוא יחסיה עם רוסיה, שאותה מנסה המערב לבודד ולחנוק מאז שפלשה ללא הצדקה לאוקראינה לפני כמעט שנה וחצי. עם זאת, הודו, שגם במלחמה הקרה הקפידה להזדהות ולהוביל את גוש המדינות "הבלתי-מזדהות", לא התנערה ממשטרו של ולדימיר פוטין והיא אחת מצרכניות הנפט הגדולות ביותר של רוסיה.
הוא שמר על עמדה זו גם בנאומו בפני הקונגרס, שרוב חבריו הריעו לו, כשלא ציין מי אשם בסכסוך באוקראינה אלא הסתפק בלומר שה"המלחמה שבה לאירופה". הוא אפילו לא הזכיר את סין ישירות בשמה, אלא רק אמר כי "עננים כהים של כפיה ועימות מטילים את צלם באזור הודו והפסיפיק".
למרות זאת, ביידן, לפחות באופן פומבי, נמנע מלמתוח ביקורת על מודי ותיאר את היחסים בין שתי המדינות כחזקים מאי-פעם. הוא אף כינה את היחסים בין הודו לארצות הברית מהחשובים ביותר במאה ה-21.
"פרק חדש" ביחסים
מודי, שמכנה את ארצו כ"אם כל הדמוקרטיות" אף שהבסיס ההיסטורי לכך מפוקפק, אמר בנאומו בקונגרס כי החברות בין המדינות "תחזק" את העולם כולו, וכי מדובר ב"פרק חדש" ביחסים המקיפים ובשותפות האסטרטגית-גלובלית ביניהן. הוא וביידן הגיעו לסיכום בשורת נושאים, בהם פתרון של מחלוקות ממושכות בסוגיות ביטחון ומסחר. חלק מההסכמים נועדו לצמצם את התלות בשרשראות האספקה מסין, והודו צפויה לרכוש מל"טים אמריקניים מתקדמים.
למודי יש חשיבות נוספות בארצות הברית, לאור הגידול באוכלוסייה ממוצא הודי, הכוללת מנכ"לים רבים בחברות הגדולות ביותר בעמק הסיליקון. לפני הגעתו לוושינגטון, הוא נפגש בניו יורק עם מנכ"ל "טסלה" אילון מאסק, שאמר לאחר מכן כי המכוניות שלו יתחילו בקרוב לנסוע בכבישי הודו.
ואולם, כמה מחברי הקונגרס הבולטים ביותר במפלגה הדמוקרטים יצאו נגד קבלת הפנים למודי כשהם ציינו את התגברות האפליה והאלימות כלפי מיעוטים מאז שהמפלגה ההינדית הלאומנית שלו עלתה לשלטון.
אלכסנדרה אוקסיו-קורטז, מהאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, הייתה בין אלו שהחרימו את נאומו של ראש ממשלת הודו בקונגרס. לדבריה, ארצות הברית לא צריכה לקיים ביקורים רשמיים, המעמד הדיפלומטי הרם ביותר לפי הפרוטוקול הדיפלומטי האמריקני, לאלו שיש להם "עבר בעייתי מאוד בתחום זכויות האדם".
באופן חריג למדי, מודי הסכים להשתתף במסיבת עיתונאים ולהשיב על שאלות. כשנשאל לגבי החשש מפני שחיקת הדמוקרטיה בארצו והפגיעה בזכויות אדם, השיב ראש הממשלה ההודי כי "הדמוקרטיה זורמת בוורידים שלנו" וכי "אין שום מקום לאפליה" בהודו, כל זאת בזמן שמחוץ לבית הלבן התאספו מפגינים נגדו.
"אין סוף לנתונים המראים שמודי משקר לגבי הפגיעה במיעוטים בהודו, ורבים מהם אפשר למצוא בדיווחים של משרד החוץ של ארצות הברית על הודו, שהם חריפים בכל הנוגע לזכויות אדם", אמרה סוניטה ויסוואנת', אחת ממייסדי ארגון "הינדים למען זכויות אדם".