המחסור באוכל בקוריאה הצפונית כל כך גדול, עד שרבים נאלצים לגווע ברעב או להסתכן בבריחה מהמדינה. רשת BBC הצליחה להשיג ריאיונות נדירים עם תושבים במדינה המבודדת ביותר בעולם, ומתיאוריהם עולה כי הרעב שהם חווים הוא הקשה ביותר מאז שנות ה-90.
המחסור במזון במדינה הקומוניסטית גבר כשהיא החליטה לאטום את גבולותיה ב-2020, עם פרוץ מגיפת הקורונה, ובכך קטעה נתיב אספקה קריטי לתושבים. בנוסף לכך, הם העידו כי משטרו של קים ג'ונג און הגביר את הפיקוח על חייהם של האזרחים המסתכנים בהוצאה להורג על הפרת החוקים הדרקוניים של פיונגיאנג.
שלושה אזרחים התראיינו בחשאי ל-BBC, שנעזר בארגון Daily NK המפעיל רשת של מקורות בקוריאה הצפונית. הם סיפרו כי מאז סגירת הגבולות, הם חוששים שיגוועו ברעב או שיוצאו להורג. סוקיל פארק, מארגון "חירות בקוריאה הצפונית", התומך באלו שהצליחו להימלט מהמדינה המסוגרת, אמר כי עדויותיהם חושפות כי "טרגדיה הרסנית מתחוללת" בצפון.
אישה אחת, החיה בבירה פיונגיאנג, סיפרה כי היא מכירה משפחה של שלוש נפשות שמתה מרעב בביתה. "דפקנו בדלת שלהם כדי לתת להם מים, אבל אף אחד לא ענה", אמרה האישה, שהזדהתה כג'י יון, שם בדוי, כמו יתר המרואיינים, מחשש לביטחונם. לדבריה, כשהרשויות נכנסו לבית של אותה משפחה, הן גילו אותה ללא רוח חיים.
היא הוסיפה כי היא שמעה על תושבים שהתאבדו בבתיהם או ברחו להרים כדי למות שם, משום שהם כבר לא יכלו להתפרנס. לדבריה, היא נאבקת כדי להאכיל את ילדיה. פעם אחת, סיפרה, היא לא אכלה במשך יומיים וחשבה שהיא הולכת למות בשנתה.
היא סיפרה כי המעקב והדיכוי של המשטר הם כה חסרי רחמים, עד שאיש לא בטוח זה בזה. לדבריה, היא נלקחה לחקירה בחשד שהפרה חוק חדש שעבר בדצמבר 2020, ואסר על שיתוף וצריכת סרטים, תוכניות טלוויזיה ושירים זרים. מי שמפר את החוק "לדחיית אידיאולוגיה ותרבות ריאקציונריות", שמטרתו לשרש זליגת מידע מבחוץ למדינה, מסתכן בעונש מוות.
קוריאה הצפונית התקשתה מאז ומעולם ביצור כמות מזון מספקת עבור 26 מיליון תושביה. כשהיא סגרה את גבולה בינואר 2020, הרשויות הפסיקו לייבא דגנים מסין, כמו גם את הדשנים והמכונות הדרושים לגידול מזון.
בינתיים, השלטונות ביצרו את הגבול בגדרות, בעוד שעל פי הדיווחים הם הורו לשומרים לירות בכל מי שמנסה לחצות אותו. כך שהברחת מזון למכירה בשוק השחור, שבו רוב הצפון קוריאנים קונים את מצרכיהם, הפכה למשימת כמעט בלתי-אפשרית.
סוחרת בשוק בצפון המדינה, ששמה הבדוי הוא מיונג סוק, סיפרה ל-BBC שכשלושה רבעים מהמוצרים בשוק המקומי שלה הגיעו בעבר מסין, אבל הוא "ריק עכשיו".
היא, כמו אחרים שמתפרנסים ממכירת סחורות שהוברחו מעבר לגבול, איבדה את רוב הכנסותיה. היא סיפרה שלמשפחתה מעולם לא היה כל כך מעט מזון, ושלאחרונה אנשים התדפקו על דלתות ביתה וביקשו אוכל בשל הרעב הכבד.
אפילו הרודן מודה בחומרת המצב
בסוף שנות ה-90, קוריאה הצפונית חוותה רעב הרסני שגבה את חייהם של עד שלושה מיליון בני אדם. השמועות האחרונות על המחסור החמור במזון, כפי שתוארו בריאיונות הנדירים הללו, מעלות חשש שהמדינה הקומוניסטית עלולה להיות על סף אסון דומה.
"העובדה שאנשים רגילים ממעמד הביניים חווים רעב בשכונות שלהם, זה מדאיג מאוד", אמר הכלכלן פיטר וורד, מומחה לקוריאה הצפונית. "אנחנו עדיין לא מדברים על קריסה חברתית בקנה מידה מלא ורעב המוני, אבל זה לא נראה טוב".
האנה סונג, מנהלת מרכז המתעד הפרות זכויות אדם בקוריאה הצפונית, הסכימה עם דבריו. "במשך עשר עד 15 השנים האחרונות כמעט שלא שמענו על מקרי רעב. זה מחזיר אותנו לתקופה הקשה ביותר בהיסטוריה של קוריאה הצפונית", הזהירה.
אפילו המנהיג קים ג'ונג און רמז על חומרת המצב, כשבשלב מסוים הוא התייחס בגלוי ל"משבר מזון" שחווה ארצו, תוך קידום מיזמים שונים להגברת הייצור החקלאי. למרות זאת, הוא נותן עדיפות למימון תכנית הנשק הגרעיני שלו, כשבשנה שעברה שוגר מספר שיא של 63 טילים בניסויים שונים.
לפי אחת ההערכות, העלות הכוללת של אותם ניסויים הייתה יותר מחצי מיליארד דולר - סכום הגודל יותר מזה הדרוש כדי לפצות על המחסור השנתי בתבואה במדינה.
המרואיינים חשפו גם כיצד ניצל המשטר את שלוש השנים האחרונות כדי להגביר את השליטה בחייהם של התושבים, באמצעות החרפת העונשים והעברת חוקים חדשים. לפי אומדנים של ממשלת קוריאה הדרומית, יותר מאלף אנשים היו בורחים מהמדינה מדי שנה וחוצים את נהר יאלו אל סין לפני פרוץ מגיפת הקורונה.
מיונג סוק, הסוחרת בשוק, סיפרה כי בלתי אפשרי להימלט כיום מהמדינה. "גם אם מישהו רק מתקרב לנהר הוא ייענש בחומרה, כך שכמעט אף אחד לא חוצה אותו", אמרה.
פועל בניין שגר ליד הגבול עם סין, שהזדהה בשם בדוי כצ'אן הו, סיפר שמלאי המזון היה כה נמוך עד שחמישה אנשים בכפר שלו כבר מתו מרעב. "בהתחלה פחדתי למות מקורונה, אבל אז התחלתי לחשוש לגווע ברעב", אמר.
הוא אמר שבנו של חברו היה עד לאחרונה לכמה הוצאות להורג חשאיות. בכל אחד מהם הוצאו להורג שלושה עד ארבעה בני אדם על שניסו לברוח. "כל יום קשה יותר לחיות", הוא אמר. "מהלך אחד שגוי ואתה עומד בפני הוצאה להורג. אנחנו תקועים כאן ומחכים למות".
נאמנות בדעיכה
בתגובה לתחקיר של BBC, הממשל הצפון קוריאני השיב כי הוא "תמיד נתן עדיפות לאינטרסים של העם, אפילו בזמנים קשים". נציג של שגרירות קוריאה הצפונית בלונדון אמר כי "רווחת האזרחים היא בראש סדר העדיפויות שלנו", גם מול האתגרים שעמם מתמודדת ארצו, וטען כי המידע "לא מדויק". לטענתו, הוא "נגזר מעדויות מפוברקות" של כוחות המתנגדים לרפובליקה העממית של קוריאה, שמו הרשמי של המשטר בפיונגיאנג.
עם זאת, סוקיל פארק, הפעיל מארגון "חירות בקוריאה הצפונית", אמר שהריאיונות מבפנים חושפים קושי משולש עבור האזרחים. "המחסור במזון נעשה קשה יותר, לאנשים יש פחות חופש להסתדר בעצמם, וזה כמעט בלתי אפשרי לברוח", אמר. לדבריו, עדויותיהם מחזקות התיאוריה ש"קוריאה הצפונית כיום היא יותר דכאנית ממה שהייתה אי-פעם".
דיפלומט צפון קוריאני לשעבר, שערק מהמשטר ב-2019, הביע זעזוע עד כמה קיצוני הפך הדיכוי נגד ההשפעה הזרה. "קים ג'ונג און חושש שאם אנשים יבינו את המצב שבו הם נמצאים, ועד כמה דרום קוריאה עשירה, הם יתחילו לשנוא אותו ויתקוממו", הסביר ריו היון וו, שהיה שגריר המשטר בכווית עד שערק לסיאול.
ב-BBC ציינו כי הריאיונות מעידים על כך שנאמנותם של חלק מאזרחי קוריאה הצפונית למשטר דעכה בשלוש השנים האחרונות.
"לפני הקורונה, אנשים ראו את קים ג'ונג און בצורה חיובית", אמר מיונג סוק. "עכשיו כמעט כולם מלאי תסכול".