איטליה נפרדה אתמול (רביעי) מראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, בטקס הלוויה שהלם את חייו הצבעוניים והשנויים במחלוקת של המיליארדר שכיהן ארבע פעמים בתפקיד ראש הממשלה.
כ-2,300 איש השתתפו בטקס, בהם הנשים, הפוליטיקאים ואנשי העסקים שליוו את ברלוסקוני, בן ה-86 במותו, במהלך עלייתו לשלטון וצבירת הונו. בין המשתתפים בהלוויה היו רבים שהניפו את דגלי קבוצת הכדורגל מילאן, שהייתה בבעלותו של ברלוסקוני במשך שנים רבות, תוך קריאות "סילביו, סילביו"'. כל זאת כשארונו נישא בתוך הקתדרלה הגותית של מילאנו, בליווי שוטרים שהיו לבושים במדי טקס עם קסדות מקושטות בנוצות.
מרתה פשינה, חברת מפלגתו בת ה-33 שהייתה בת זוגו בשנותיו האחרונות, בכתה לצד מרינה, בתו הבכורה, שצפויה לרשת את אימפריית התקשורת שלו - וייתכן שאפילו את מורשתו הפוליטית. מקור המקורב למשפחה אמר לרויטרס כי גופתו של ברלוסקוני תישרף ואפרו יישמר במאוזוליאום שבנה לעצמו ולמשפחתו בשטחה של אחוזתו מחוץ למילאנו.
מפלגת "פורצה איטליה" השמרנית שהקים ברלוסקוני שלטה בפוליטיקה האיטלקית במשך רוב 30 השנים האחרונות, בעוד שהאימפריה העסקית שלו השתרעה מתחומי הנדל"ן ועד להוצאה לאור. ברלוסקוני עצמו היה דמות מקטבת, שסלל את הדרך לאנשי עסקים אחרים שהפכו לפוליטיקאים, כמו נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, עם קריירה מלאה בשערוריות ובפרשות משפטיות.
נראה שהארכיבישוף של מילאנו, מריו דלפיני, הכיר במהלך הדרשה שנשא בטקס במעלות ובחסרונות של ברלוסקוני. "מה אנחנו יכולים לומר על סילביו ברלוסקוני? הוא היה גבר: הייתה לו תשוקה לחיים, תשוקה לאהבה, תשוקה לשמחה".
לפי המשטרה, כ-15 אלף בני אדם עקבו אחר ההלוויה ששודרה על מסכי ענק שהותקנו מחוץ לקתדרלה, ובמהלך האירוע נרשמו כמה ויכוחים בין תומכיו של ברלוסקוני לבין מתנגדיו הבודדים שהגיעו כדי למתוח עליו ביקורת.
"התמזל מזלי להיות חלק מ"פורצה איטליה" במשך 18 שנה. היה לי גם מספיק מזל כדי לפגוש אותו", אמרה לוצ'יה אדיילה, חברת מפלגה שעשתה דרך של כמעט אלף קילומטר מביתה באלטמורה שבדרום המדינה אל מילאנו שבצפונה. "המעט שיכולתי לעשות היה להיות כאן ולהיפרד ממנו בפעם האחרונה".
האווירה בטקס דמתה יותר למשחק כדורגל מאשר להלווייה, כשחלק מתומכיו של ברלוסקוני קפצו תוך כדי קריאות "מי שלא קופץ הוא קומוניסט" - מונח שבו השתמש ברלוסקוני לעתים קרובות כדי להכפיש את יריביו הפוליטיים.
בהלוויה השתתפו פוליטיקאים בכירים, בהם הנשיא סרג'יו מטרלה וראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני, שהחלטתה חסרת התקדים להכריז על יום אבל לאומי עוררה ביקורת מצד מבקריו של ברלוסקוני, שמפלגתו היא שותפה בקואליציית הימין שבראשה עומדת מלוני.
מנגד, כמה פוליטיקאים מהאופוזיציה, כולל ראש הממשלה לשעבר ג'וזפה קונטה, סירבו להשתתף בטקס, בעוד שהשרה לשעבר רוזי בינדי, אמרה שמדובר בטקס "קידוש לא הולם". בינדי, שספגה הערות סקסיסטיות מצדו של ברלוסקוני לעתים קרובות, אמרה כי יום האבל הלאומי היה "חסר כבוד כלפי הרוב" שהתנגד לראש הממשלה לשעבר.
יום האבל הלאומי הוא אינו יום חופש ציבורי, אלא מחווה סמלית שבה הדגלים מורדים לחצי התורן במבני ציבור. גם הפרלמנט האירופי והנציבות האירופית החליטו לחלוק כבוד לברלוסקוני בדרך זו. עם זאת, הרקטור של אוניברסיטת סיינה לזרים, סירב לכבד את הצו, ואמר כי אם האוניברסיטה תוריד לחצי התורן את דגלי הלאום עבור ברלוסקוני, היא "תאבד את כל האמינות החינוכית והמוסרית" שלה.
מעט מנהיגים בינלאומיים הגיעו לחלוק לו כבוד, בהם אמיר קטאר, תמים בן חמד אל-ת'אני, ראש ממשלת עיראק מוחמד שייע אל-סודאני וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. "פרידה אחרונה מסילביו ברלוסקוני. הוא היה מדינאי גדול וחבר אמיתי. החיים שלנו ריקים יותר בלעדיך. אלוהים יברך אותך!", צייץ אורבן.
רוסיה אמרה שאף אחד מנציגיה לא הוזמן לטקס, למרות החברות הקרובה בין הנשיא ולדימיר פוטין לברלוסקוני, שהגן על הפלישה לאוקראינה בטענה שפוטין רק רוצה להעמיד "אנשים הגונים" בהנהגה בקייב. דבריו עוררו ביקורת חריפה, כולל בתוך הקואליציה שלו.
"יש רק נשיא אחד, יש רק נשיא אחד", קראו ההמונים כשהארון שלו נישא מחוץ לקתדרלה, בגרסה מעודנת של שיר כדורגל פופולרי. ובהודעה שפרסמו חמשת ילדיו של ברלוסקוני בעיתונים המרכזיים של איטליה נכתב: "לאבא הכי מתוק, תודה על החיים שלך, תודה על אהבתך, אתה תמיד תחיה בתוכנו".