לפני שנה הוקמה לראשונה בצה"ל מחלקת מידע ובינה מלאכותית באגף התקשוב, והפיקוד עליה הוטל על אל"מ אורי (44), שהחל את שירותו הצבאי ביחידת 8200.
במעלה הדרך הוא היה שותף והוביל פרויקטים מסווגים שנועדו לפצח תעלומות וחומות מידור גבוהות של אויבי ישראל בדגש על הטרור הפלסטיני. אחרי שלמד מדעי המחשב ומתמטיקה בשני תארים שונים בטכניון, צבר ניסיון רב בניהול מערכות מידע והוא מוגדר כאחד המוחות המבריקים של אגף התקשוב.
זה סיפור על ים של מידע שנאגר בצה"ל והתפתחות של בינה מלאכותית שמתקדמת בקצב מהיר מאוד. צה"ל, העלה ושיפר את כושר מיצוי הפוטנציאל שטמון בניתוח המידע ולא רק באמ"ן כדי לשפר את האפקטיביות המבצעיות שלו בכל הגזרות הקרובות והרחוקות.
משטחי יהודה ושומרון באיתור כלי רכב חשודים ונמלטים מפיגוע, חדירות בגבולות או פעילות חשודה במרחב, ועד פיצוח תעלומות בגזרות רחוקות. אך חשוב להדגיש כי הדרך להצלחה כרוכה באתגרים רבים. כל ארגון שרוצה לעשות שינוי בקצב מהיר ורחב שכזה, חייב לעבור תהליך של מעבר לדיגיטל.
כלומר, להעביר את רוב הפעולות שמבצעות יחידות צה"ל השונות אל הרשת. כמו המעבר ממחברת ועט למערכת מקליטה, מתמללת, אוגרת את המידע, מנתחת אותו ומפיקה תובנות ומסקנות. כדי לשכנע מפקדים לצאת מאזור הנוחות ומהתנהלות מסורתית, נדרשים לא רק אנשים בעלי ידע בתחום אלא גם בעלי כושר שכנוע ובעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה.
"קשרי עבודה? הם האמל"ח הכי חשוב שיש לך. הרבה לפני הטכנולוגיה….", הסביר אל"מ אורי בראיון מיוחד לוואלה!. "יש מידע שנמצא באזורים מסוימים בצה"ל. אנחנו אומרים לכולם - בואו נאמץ את זה. כדי לעשות את זה צריך קשרים ואמונה".
לאורך כל הראיון מדגיש אל"מ אורי בצניעות כי התהליך החל הרבה לפניו ועליו היו אחראים קצינים ומפקדים רבים מעוררי השראה, אך מפקדיו של אל"מ אורי טוענים כי אישיותו המיוחדת והיעדים שהציבו לו אמורים להאיץ את כל התהליכים ומעבר לכך, לפתח מוצרים מיוחדים ופתרונות מבצעיים בשיתוף משרד הביטחון, כלל הזרועות והאגפים בצה"ל, כולל הפיקודים המרחביים ותעשיות ביטחוניות כמו אלתא, אלביט ונוספות.
ככלי המשחק מאוד פשוטים לכאורה. חומרי הגלם שאוגר צה"ל בכמויות מטורפות, כוללים טקסטים שמייצר האויב, אודיו ווידאו. ברגע שנותנים לכך משמעות זה מוגדר כ"מידע". מתי זה הופך לידע? כשנותנים למידע הקשר. תובנות מול פעולה מסוימת. ובינה מלאכותית? כשהיחידה הנבחרת לביצוע המשימה מאפשרת למחשב לעשות עבורה פעולות שעד אתמול, נחשבו לפעולות שהיו מבוצעות על ידי אדם.
צ'אט ג'י.פי.טי לא הפתיע את צמרת המומחים באגף התקשוב. בדיוק הפוך. הוא מתיישב היטב עם הרעיונות שצמחו בצה"ל כבר לפני שנים ומקבלים תאוצה ממש בימים אלו. ההבדל היחידי הוא שהצ'אט היחידי שהיה שייך בעבר רק למעצמות, ניתן היום לשימוש חופשי לכל אזרח שיכול לשאול שאלה את ה"מכונה", הבינה המלאכותית, ולקבל תשובה מבוססת מידע עצום. מסלוגן לחברה, ועד בחירת סמל או פתרון לבעיה מדעית. הקצב בו אימצו באזרחות את הרעיון, תואם היטב את קצב ההדבקה של הרעיונות לשילוב המידע והבינה המלאכותית בצה"ל.
"מוצר שהוא מאוד טוב לא צריך להתעסק בלהטמיע אותו", חייך אל"מ אורי כדי לתאר את האתגרים בהטמעת המוצרים שהוא מפתח ומוציא אל הפועל עם הפיקודי, החילות והזרועות השונים בצה"ל", אך איך מבססים את דרכי הפעולה ואת המוצר? "אתה מפתח שפה משותפת. אתה מראה שזה עובד ומשם מתחילים לרוץ".
"המפקדים ביחידות ובשטח הם המומחים. הם מעלים שאלות ובעיות ואנחנו מחפשים אחרי הפתרונות", הסביר אל"מ אורי והוסיף, "אני צריך לשאול את עצמי כל פעם מה אני אמור לעשות עם מידע ובינה מלאכותית שמשרת את התהליך. נדגים למפקד את זה על כמה תהליכים. זו אותה שיטה שעובדת שוב ושוב ואם אני בונה רצף של תהליכים מבצעיים כאלה בצה"ל כולנו ביחד משנים את צה"ל כארגון, ולא שינינו אותו כספורט אלא כדי להביא ערך מבצעי הרבה יותר חזק. זה אמצעי לחימה מסוג חדש שצריך לסמוך עליו. באסטרטגיה 1.0 דיברנו באגף התקשוב על הקמת מפעלי מידע באמצעות יכולות מחשוב מעוצמתיות. כמו תשתיות ענן, חישוב ייעודי לבינה מלאכותית, אגירה, ותקשורת רחבת פס ברמה גבוהה ובמקביל אתה צריך אנשים מיומנים בתחום: מידע ובינה מלאכותית".
באסטרטגיית 2.0 של אגף התקשוב הבינה המלאכותית היא כלי עוצמתי מוברג היטב בכל צה"ל והמידע הנאגר זורם מקום למקום ומאפשר לתת תשובות מאוד מבוססות ולשנות את כללי המשחק. "יש לנו כבר מספיק מידע שעליו אפשר לבצע מניפולציות ואיתו אנחנו צריכים רק להעז וין לזה סוף", אמר אל"מ אורי, והוסיף, "העולם הצבאי מורכב. והסטנדרט הצבאי חייב להיות גבוה".
סא"ל מארק מנדלמן (40), ראש ענף תכנות ביחידת מצפן שביחידת לוטם המתמחה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה, ואחראיות על פיתוחים פורצי דרך בשנים האחרונות, הסביר כיצד פיתחו מערכת שיודעת להתריע בפני חיילים ובקרוב מאוד בפני אזרחים בנגב המערבי שהם מאוימים מפני טילים נגד טנקים מרצועת עזה: "הפעלנו את המערכת בתרגיל, והמערכת אמרה לכוח: 'אתה מאוים'. זה היה כוח מבצעי שתרגל כוננות במבצע. הכוח, ומפקדו באותו תרגול בתפקיד סמג"ד, חשבו שהמערכת טועה. לאחר שהסמג"ד ביצע בדיקה נוספת - הוא ראה שהם אכן תחת איום נ"ט. "מהרגע הזה נפתח חמ"ל מיוחד באוגדת עזה לאיומי נ"ט וצליפה, כי אתה עובר איזשהו סף שאתה … מבין שזה לא שהחייל בטנק שהתרשל…. זה פשוט בן אדם, ויש מקרים שבהם המכונה תעשה את זה טוב יותר, מדויק יותר. כך התגבר האמון במערכת".
"בן אדם עושה את זה בשבוע. המכונה גומרת עם זה בדקה"
איך עובדת המערכת המיוחדת שפותחה באגף התקשוב? היא מנתחת קווי ראייה. גם החייל בטנק יודע לתכנן ולנתח אך מבחינה קוגנטיבית יודעת ה"מכונה" שפותחה לספוג מידע עצום, ולנתח את המשימה בדיוק רב יותר. בקרוב מאוד המערכת שמתריעה בפני הלוחמים שהם נמצאים במקום מאוים בזמן הסלמה, בקרוב מאוד תקבל את אישור פיקוד העורף להתריע גם בפני אזרחים שנעים בגבולות רצועת עזה.
אל"מ אורי התייחס למוצר החדשני שגרף שבחים: "לרוב לא נוציא את האדם מהמשימה. אנחנו לא מחפשים להחליף אותו. אנחנו מחפשים לשפר אפקטיביות. להוסיף את המכונה… היא מוסיפה נדבך ומטפלת בבצורה אופטימלית במשימה".
סא"ל מארק הוסיף: "מה עושה צ'אט ג'י.פי.טי? מזקק לך ידע, תובנה, שאתה צריך. כי יש גבול לספיקה שלך כבן אדם. יכול להיות שאם תשב לעבד את המידע במשך שבוע, תגיע לאותה מסקנה בדיוק. אבל יש סיכוי שהמכונה עושה את זה בדקה ולך ייקח שבוע. אתה בעולם שיש בו יותר סנסורים. יותר התרחשויות. יותר אירועים בגדילה מתמדת. ואנחנו עוזרים למפקדים לעשות את התיווך הזה".
אגף התקשוב אחראי על לא מעט פרויקטים מסווגים אך מהמעט שניתן לחשוף הם מתגאים בפרויקט מבצעי באוגדה 210 בגבול ישראל-סוריה בתחום הגנת הגבולות יחד עם זרוע היבשה, אלביט ומשרד הביטחון. חמ"ל התצפיתניות נהנה משפע של מידע מסנסורים שונים. העומס לנתח את המידע הרב הוא גדול ומתרחב ככל שיש יותר סנסורים בשטח והמספר גדל מחודש לחודש. ה"מכונה" שפיתחו באגף התקשוב לא רק אוגרת להם את המידע, מנתחת, מעבדת ומפיקה תובנות. היא מסמנת להן את סרטוני הוידאו לפי סדר עדיפויות על התרחשויות ופרטים חריגים במרחב. מאדם חשוד במרחב הגבול ביום ובלילה, בעלי חיים בתנועה, שינוי הנדסי או גיאוגרפי ועוד. 'המכונה' מצמצת, מקלה ומייעלת את פעילות התצפיתניות. ניתן להעריך כבר עכשיו שהשלב הבא יהיה לאתר פריטי לבוש, אמצעי לחימה חריג בקרבת הגבול, הרחבת שטח התצפית גם לעומק שטח האויב בזכות סנסורים מתקדמים, והשוואת מידע בין גזרות. למשל: פעיל חיזבאללה שחצה את קו הגבול לגזרת סוריה וצועד לאורך הגבול הסורי יזוהה במהירות על ידי 'המכונה' במיוחד בזכות התהליך הדיגיטאלי של אגירת המידע והשיתוף בין הגזרות ואף בין אמ"ן לפיקוד המרחבי לחיל הגנת הגבולות.
"מבחיתנו מדובר בדרמה, כי אנחנו יחד הופכים להרבה יותר טכנולוגיים. אני רוצה לנתח יותר שטח מבלי להגדיל את כוח האדם", הסביר סא"ל מארק, "אתמול רצית להגדיל משימות ושוב ושוב פוגשים את מגבלות הקוגניציה האנושית אל מול הבינה המלאכותית. קוראים לזה למידת מכונה שמאפשרת בינה מלאכותית. היום בגוגל יש דאטא סטינג של שני מיליון חתולים. זה קל. עכשיו לך תאמן את המכונה לאתר מישהו שזוחל לך בערפל בתוואי קרקע מורכב…..אנחנו צריכים לייצר התאמות בין טכנולוגיות קצה למה שקורה בחוץ".
"אני לא יכול להראות לך מה אנחנו מזהים מפיקסלים בודדים…תצפיתניות מצטיינות יודעות להגיד באחוזים גבוהים: 'הנה זה שם'. אבל בעין רגילה? אתה לא תופס. לא בכדי הן הופכות מאוחר יותר להיות מנהלות מוצרים חדשים ואחראיות על האפיון שלהם. עכשיו תחשוב איך מאתרים פרט קטן בערימת ענק של פרטים. זה אתגר עצום".
"ללוחמים בקצה יש אתגר מטורף. אנחנו כאן בשבילם"
פרויקט נוסף עליו לא ממהרים קציני אגף התקשוב להרחיב הוא האיומים האוויריים עליהם אחראית רס"ן א' (33), ראש מדור טמ"ר (טילים, מוטסים ורקטות) במחלקת מידע ו-AI. אחד המדורים המבצעים ביתר באגף התקשוב שמופקד על איתור פתרונות לשאלות בהגנה ובהתקפה בנושא הטמ"ר. היתרון המובהק של א' הוא שעד לפני שנה וחצי היא היתה מפקדת סוללת כיפת ברזל שמיירטת רקטות מרצועת עזה ומבינה היטב את הפערים המבצעיים והאתגרים העתידיים.
"מערך הגנה אווירית הוא אחד הסנסורים הכי גדולים שיש בצה"ל. תחשוב על היקף המכ"מים שמסתכלים לכל כך הרבה מקומות לאורך שנים. 24/7. ואפשר להסיק הרבה מהמידע העצום הזה", הסבירה רס"ן א', "יש לנו תשעה פרויקטים. שישה מתוכם כבר מתחילים לתת ערך מבצעי, מאפשר לנו אמון של חיל האוויר, אמ"ן, חטיבת שילוח ועוד. למשל יש ללוחמים בקצה אתגר מטורף. כמפקדת סוללה לשעבר שעבר אני שואלת את עצמי איך אני עוזרת לאנשים האלה להתעסק בעיקר. בכמה שניות הם צריכים להבין מה האיום הזה, ולתת מענה יירוט הכי אופטימלי. המצב כרגע הוא טוב מאוד. אנחנו רוצים עוד יותר טוב".
אגף התקשוב פיתח עם חיל האוויר, אמ"ן, הגנה אווירית ומנהלת מגן, מנוע למידת מכונה שעושה תחקור מהיר בתחום ההגנה שקובע האם היה יירוט של האיום ומה היה האיום. "זה אירוע מאוד מורכב", הסבירה רס"ן א', "הלוחמים והטכנאים שצריכים להעריך את הביצועים של הסוללה הם ברמה מאוד גבוהה ועדיין זה לוקח המון זמן. הם עוברים שיגור שיגור שיגור כדי להגיד אם פגענו לא פגענו".
אל"מ אורי הוסיף: "אנחנו רוצים להשחיז את המערכות עד הקצה, להיות מצוינים. אנחנו רוצים לשפר את האפקטיביות המבצעית".
"זה המון פרטים ואנחנו רוצים לתחקר את הכול. המנוע שלנו עושה עבודה יותר יעילה ויותר מהר ומאפשר ללוחמים להתעסק באירועים יותר חשובים. ואז המנוע… אומר להם: 'אל תעברו על אלף שיגורים אלא רק על המאה האלה, כי אני מרגיש שיש שם משהו'. ומהתוכן הזה מסיקים מסקנות. תחקור בעבר היה לוקח ימים. היום אפשר לעשות את זה בדקות. השלבים הבאים הם הערכת מצב בתחום התלול מסלול. לא רק בהגנה אלא גם בהתקפה".
וכך למעשה מתפתחת קהילה בלתי רשמית בצה"ל תחת הכותרת של מידע ובינה מלאכותית. מספר הולך וגדל של מפקדים בדרגות שונות שלוקחים חלק בתהליך הדרמטי בצה"ל, שמעלים בעיות מבצעיות ומחפשים פתרונות. אל"מ אורי הסביר את השלב הבא של המהפכה התקשובית: "יש מקצוע באזרחות שנקרא אנליסט. הוא אמור לדעת הכי טוב לתרגם בין השאלה העסקית למידע ופתרון. אנליסט בצה"ל עושה את זה בין שאלת מפקד או בעיה מבצעית לפתרון", אמר.
"מה אנחנו עושים באגף תקשוב? מכשירים אנליסטים לתחום המבצעי. אנחנו לא רק שולחים אנליסט לזרוע, לפיקוד, לאוגדה תחת אגף התקשוב בשטח. בקיץ הקרוב, נפתח קורס לאנליסטים מסוג אחר: מפתח בי. איי (business intelligence) כזה שעונה על שאלות מצומצמות באוגדות והחטיבות. הם יהין מכפילי כוח. נכין לו סט של כלים וננגיש לו נתונים. יהיו לו כמה מנועים. אם המפקד לא הבין אותנו? האנליסט יסביר לו ויהיה עברונו סוכן השינוי. זו תזמורת והיא מצליחה בזכות מפקדים מכלל החילות והזרועות. כאלה בעלי מוטיבציה גבוהה ותשוקה. צה"ל פתוח לזה. רוצה את זה מאוד. לצד המושגים כוחותינו, אויב, קרקע וגורמים משתנים יש לנו מידע וידע כחלק מבניין הכוח. אנחנו רוצים להיות ארגון מבוסס מידע ואז נשלים את המהלך הגדול".