המצרים מתקשים להשיג מזון, והכיסא של סיסי מתחיל לרעוד

באחד מנאומיו האחרונים של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה (אותו נסראללה שאיוב קרא כבר קבר), הוא תקף את הנורמליזציה עם ישראל דרך הזכרת המשבר הכלכלי החמור במצרים, כשטען שהמדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל לא הרוויחה מכך דבר. "מדינות ציר ההתנגדות סובלות משום שהן מסרבות להיכנע לתכתיבים האמריקנים, אבל מה לגבי המדינות שמצייתות לוושינגטון?", אמר מנהיג הארגון השיעי הנתמך על ידי איראן.

על אף שהקישור שעשה נסראללה בין הנושאים היה מצוץ מהאצבע והתקבל בזעם בקהיר, אזרחי מצרים לא היו זקוקים לדברי התוכחה שלו. הם חווים על בשרם את המשבר הכלכלי, כשהלירות שלהם - שאיבדו כמחצית מערכן בשנה - בקושי מספיקות עבור רכישת ביצים, שלא לדבר על בשר. רבים מבני מעמד הביניים כבר מתקשים לעמוד בעלויות של בתי הספר ובהוצאות הרפואיות.

"אני לא מצליחה כרגע לראות אור בקצה המנהרה. כלום", אמרה לניו יורק טיימס מאי עבד אל-גאני, בת 30 מקהיר העובדת כקצינת תקשורת בארגון פיתוח ללא מטרות רווח. היא ובעלה - מהנדס תעשייתי במקצועו, הנאלץ לעבוד בארבע משרות - תכננו להביא ילדים ולרכוש רכב, אך הם יחכו. "כל מה שאני עושה זה לחשוב איך אנחנו שורדים עם התקציב שלנו כדי שיהיה לנו אוכל. בכל פעם שאני בסופרמרקט, הדם שלי רותח".

עם עליית המחירים במרץ האחרון, הזוג החליט להקדים את החתונה בחצי שנה על מנת להימנע מנזקי האינפלציה ולחסוך את שכרה של אחת משתי הדירות שבהן חיו בנפרד. אך עם שובם מירח הדבש, הם גילו שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם את שני המזגנים שרצו לקנות. בתוך שבוע, המחיר שלהם הוכפל.

מחיריהם של ביצים, חלב וגבינה בחודש בימים אלו גבוה פי ארבעה בהשוואה לשנה שעברה, כשמחירי הבשר, העופות והדגים לחודש כמעט ששילש את עצמו. "המחירים מזנקים כמו בקדחת חסרת מעצורים", אמרה. "זה לא נורמלי לשלם את כל הכסף הזה רק על דברים בסיסיים. בתור לקופה כולם מדברים אחד עם השני על ההלם שלהם מהמחירים ואיך נשרוד ככה".

דבריה משקפים את מצבם של צעירים רבים במצרים, שאוכלוסייתה תופחת ותופחת. לפני שלוש שנים היא הגיעה ליותר ממאה מיליון נפשות, וכ-60% מהם בני פחות מ-30. עד לסוף העשור, מספר האזרחים במצרים עשוי לטפס לקרוב ל-140 מיליון, וממשלו של א-סיסי מתקשה לייצב את הספינה. הוא מודע היטב לתוצאות האפשריות של שילוב בין תסכול כלכלי עמוק להיעדר דמוקרטיה וחירויות, שילוב שהפיל את משטר מובארק בתחילת העשור הקודם.

כל טלטלה במצרים תשפיע על האזור, כולל על ישראל, שעוקבת מקרוב אחרי מעמדו של המנהיג שתחת הנהגתו טיפס שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי האויבות לשעבר לגבהים חדשים. על פי שורת דיווחים מהשנים האחרונות, לחיל האוויר היה חלק נכבד במאבק בארגוני הטרור חצי האי סיני, שכוחן נחלש משמעותית. עם זאת, ליציבות הביטחונית שהשיג א-סיסי בדם ובדיכוי לא נלווה שגשוג כלכלי, ומשטר הגנרלים של הרמטכ"ל לשעבר התעשר על חשבון הציבור.

בעיותיה של מצרים, כמו של מדינות אחרות באפריקה ובאזורים אחרים בעולם, החלו להחריף עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר שעבר. משלוחי הדגן מאוקראינה המופגזת התמעטו, וכך גם רוב התיירים מרוסיה ומאוקראינה, המהווים כשליש מכלל מספר התיירים במדינה. לכל אלו נוספה בריחה של משקיעים זרים, שהוציאו ממצרים כ-20 מיליארד דולר. ענני סערה של מחסור במטבע זר, התייקרות הייבוא וגירעון ממשלתי אדיר ממדים התחשרו בשמי מצרים.

מחשש לאסון כלכלי ולקריסה חברתית, א-סיסי, המקושש נדבות ממדינות המפרץ שמאסו בלהשליך את כספן ללא תמורה, נאלץ לפנות שוב לקרן המטבע הבינלאומית לחבילת סיוע רביעית בשש שנים. הסכום שהוקצה לקהיר - שלושה מיליארד דולר על פני ארבע שנים - היה קטן בהשוואה לחבילות הסיוע הקודמות ועם תנאים נוקשים יותר. בין היתר, נאלצה מצרים לזנוח את המדיניות הוותיקה שלה להשתמש בדולרים כדי לחזק את הלירה ולשמור על היכולת של אזרחיה לייבא מוצרים במחירים שפויים. במדינה שנשענת כמעט לחלוטין על סחורות זרות, הנפילה החופשית של המטבע המקומי הכתה קשות באזרחים.

קרן המטבע לא הסתפקה בביטול הייצוב המלאכותי של שער הלירה, אלא דרשה ממצרים להפריט חלק מהחברות הממשלתיות ולבטל הטבות מס והטבות אחרות שמהן נהנות חברות שבשליטת הגנרלים. צבא מצרים מנהל למעשה כלכלה מקבילה, והוא בעליהם של מפעלי בטון ומזון, בתי מלון ואולפני קולנוע.

על מנת לשמר על שלטונו, שאותו תפס מידיו של הנשיא האסלאמיסטי מוחמד מורסי בהפיכה צבאית ב-2013, מפקד הצבא לשעבר ריפד את כיסיהם של מקורביו על חשבון הציבור והמגזר הפרטי. כעת, על שליט מצרים להלך על חבל דק שבין סגירת הברז לבכירי הצבא לבין הטלת גזירות כואבות מדי על הציבור. אם הוא חפץ בהמשך שלטונו, א-סיסי חייב להימנע מזעמם של כל הצדדים וייתכן שאף לזנוח חלק מהחלומות הפרעוניים שלו, לפחות באופן זמני.

גולת הכותרת של המשטר הייתה מיזמי ענק בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, בהם כבישים, גשרים, ארמונות נשיאותיים ועיר בירה חדשה במקומה של קהיר החנוקה, הצפופה והמזוהמת. א-סיסי אמנם הבטיח כי האזרחים יקטפו את פירות ההשקעה בפרויקטים הגרנדיוזיים הללו, שבאופן תיאורטי היו אמורים ליצור מקומות עבודה ודיור חדשים. בפועל, מי שהרוויח מכך היה בעיקר הצבא, שיידרש לוותר על חלק מנכסיו כחלק מהרפורמות שאליהן התחייבה קהיר.

עתה, עתידם של חלק מהפרויקטים הללו, הממונים בעיקר על ידי לקיחת הלוואות, לוט בערפל. "הנשיא מלווה כסף מחו"ל כדי לבנות עיר ענקית עבור העשירים", אמר הפרשן הפוליטי הגולה מג'ד מנדור, שמחבר ספר על שלטונו של א-סיסי. לדבריו, העניים ובני מעמד הביניים במצרים משלמים את המחיר האדיר של המגה-פרויקטים הללו באמצעות מסים, השקעה קטנה יותר בשירותים הציבוריים ובקיצוץ בסבסוד הממשלתי, אף שההיגיון הכלכלי במיזמי הפיתוח מוטל בספק.

ההסכם בין מצרים לקרן המטבע הבינלאומית אמנם בישר על חזרה אטית של משקיעים זרים ושל דולרים לאוצר המדינה, אך הוא לבדו לא יצליח לחלץ את ארץ הנילוס מהבוץ שבו שקעה. כה עמוק הבור הכלכלי של מצרים עד שהיא מפריטה חלקים מתעלת סואץ על מנת לגייס כספים לקרן ציבורית. חלקים בציבור זעמו על המהלך מחשש שקהיר תאבד את ריבונותה על אחד מסמליה הלאומיים, אך במשטר טוענים שרק מצרים יוכלו להיות בעלי שליטה בקרן.

האינפלציה הגבוהה, שהגיעה לאחרונה ל-21% - שיא של חמש שנים, שחקה את משכורותיהם של בני מעמד הביניים. עוד לפני שפרצה מגיפת הקורונה ב-2020 ועשתה שמות בכלכלת מצרים, הבנק העולמי העריך כי קרוב ל-60% מהאזרחים נמצאים מתחת לקו העוני. במאמץ לבלום את התרחבות מעגל העוני, מצרים הרחיבה לאחרונה את תכניות הסיוע ודחתה את הקיצוצים המתוכננים בסבסוד מחיר הלחם.

"האנשים האלו היו רגילים להתקיים מהמשכורות שלהם, אבל לפתע הפכו לנזקקים", אמר היית'ם א-טבעי, מייסד ארגון צדקה התומך ב-1,500 משפחות ברחבי המדינה, שהחל לקבל בשנה שעברה יותר שיחות ממשפחות ממעמד הביניים. לדבריו, התרומות פוחתות בעוד שהעלויות גדלות, וארגונו נאלץ להפסיק לקבל פניות חדשות ולדחות בקשות להגדלת התלושים.

זכר האירועים שהולידו את "האביב הערבי" במצרים ובמזרח התיכון עדיין טריים, וא-סיסי משתמש בערוצי הטלוויזיה המגויסים כדי להתנער מאחריות. אלו משדרים לציבור המצרי את תלונותיהם של תושבים באירופה, הסובלים אף הם מאינפלציה פרועה בשל המלחמה באוקראינה.

"האם נכנסו להרפתקאות כלשהן שרוששו את כספיה של מצרים? לא, הנסיבות קשות עבור כל העולם", התגונן נשיא מצרים בנאום שנשא בחודש שעבר. "המשבר הוא לא שלנו, אבל מצרים משלמת את המחיר, כמו שכל מדינות העולם משלמות המחיר", הוסיף א-סיסי, שזעם על אלו שמלינים על המצב ברשתות החברתיות: "חלאס עם זה!".

בתירוציו של א-סיסי יש גרעין של אמת. מעט מאוד מדינות הצליחו להתחמק מהשלכותיה של המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, ומדינות רבות אחרות במרחב סבלו מנזקי משנה דומים. בניגוד למדינות מתוקנות יותר, למצרים אין יכולת אמיתית להחליף את השלטון, ולכן כשתומכים נאמנים של המשטר מתחילים לצאת נגדו, א-סיסי צריך להתחיל לדאוג.

"בכל בית מצרי, עני או עשיר, יש דאגה ופחד מהעתיד", אמר לאחרונה מגיש הטלוויזיה הפופולרי עמרו אדיב, שהזהיר מהבאות. "2023 תהיה אפלה ומזעזעת".