ביום שלישי השבוע, מעט לפני חצות, נשמע פיצוץ מחריד נשמע בכביש צדדי שמוביל לשכונת "סיידה זיינב" בפאתי דמשק שבסוריה. מטען צד רב עוצמה הופעל לעבר רכבו של בכיר במשמרות המהפכה האיראניים, קולונל דאוד ג'עפרי. כמות כדוריות הברזל שפגעו ברכב וחוררו אותו לא הותירו סיכוי לג'עפרי ולמאבטח שלו להינצל מפעולת ההתנקשות, והם חוסלו במקום. האיראנים, ההמומים בעיקר מהמודיעין האיכותי ותזמון הפעלת המטען, הטילו את האחריות על ישראל.
ג'עפרי היה בורג מרכזי בפעילות ההתבססות האיראנית בסוריה. בשנת 2016 שמו נחשף ברבים, לאחר שהיה חלק מכוח ימי של משמרות המהפכה במפרץ הפרסי, שעצר עשרה חיילים אמריקנים על גבי שתי ספינות סיור שחדרו למרחב הימי האיראני. המעצר יצר תהודה ברחבי העולם והתמונות הצטיירו כהשפלה לצבא האמריקני, למרות שהחיילים שוחררו לאחר קצת יותר מ-24 שעות. המנהיג העליון עלי חמינאי קיבל בטקס חגיגי את הכוח הימי עליו נמנה גם ג'עפרי. בהמשך, התקדם ג'עפרי בסולם הדרגות, והוגדר כמפקד בכיר על כוחות האוויר בסוריה מטעם איראן, שכוללים אחריות על הפעלת כלי טיס לא מאויישים, מערכות הגנה אוויריות, טילים ומשימות נוספות.
הבכיר האיראני עבר לפני יותר משנה מאיראן לשכונה שבה חוסל השבוע בסוריה, שנקראת על שם זיינב, הבת של עלי, מראשוני המוסלמים, ממנו התפצל הזרם השיעי באיסלאם. בתוך השכונה ישנו מסגד בשם "סיידה זיינב", שבו לפי האמונה השיעית נמצא הקבר של זיינב. לאורך שנים רבות הקבר הביא עולי רגל שיעים למקום עוד לפני מלחמת האזרחים בסוריה, אך במהלכה הוא נפגע קשות ושוקם בסיוע כספים איראניים. מדובר בביטוי לחלק מהאסטרטגיה המתוחכמת של מפקד כוח קודס לשעבר, קאסם סולימאני, שחוסל על ידי האמריקנים ב-2020.
סולימאני הבין כבר לפני יותר מעשור שכדי לשמר את משטרו של נשיא סוריה בשאר אל אסד, לא די להסתפק בלחימה, ובהעברת לוחמים וציוד, יש צורך קריטי להעמיק את האחיזה בקרקע הסורית. הרעיון המרכזי של סולימאני כלל השתלבות בשכונות השיעיות הוותיקות ברחבי המדינה, שחלקן נהרס במהלך מלחמת האזרחים. שכונת "סיידה זיינב" הייתה הבולטת שבהן, אך היא לא השכונה היחידה שהתמלאה באיראנים או בשיעים פרו-איראנים בשנים האחרונות. אלפי קציני וחיילי משמרות המהפכה האיראניים השתקעו בעשור האחרון בסוריה, תהליך שמעיד על אחד מזרמי העומק המסוכנים שמתחוללים בסוריה ומאיימים לא רק על ביטחון מדינת ישראל, אלא על האזור כולו.
"מה יותר טוב מלקלוט שיעי שמגיע מחוץ לסוריה בשכונה שמוגדרת כמעוז שיעי, עם מסגד, קברים היסטוריים וחשובים עבור השיעים, אנשי דת ומוסדות חינוך? עוד תמריץ לפעילים שיעים פרו-איראנים שהגיעו מעיראק, אפגניסטן, לבנון ומדינות נוספות, להילחם עבור משכורת בדולרים והתחייבות למתן חלקת אדמה באיראן", הסביר גורם ביטחוני. "שכונת 'סיידה זיינב' הייתה מוקד מרכזי, אך היו עוד שכונות נוספות בדמשק, במחוז חלב, ומחוז חמה שהיוו עבור שיעים מחוץ לסוריה קהילה עם משענת תרבותית-דתית".
לדברי מקורות ביטחוניים בישראל, השלב הראשון בתהליך ההתבססות האיראני בסוריה היה לבצר את ההגנה על השכונות השיעיות מפני התקפות של פעילי ג'יהאד עולמי ומורדים סונים שראו בשיעים כ"כופרים". השלב השני בתפיסה של סולימאני כלל את השיקום ההנדסי של אותם אזורים: בנייה של בתים ובניינים שנהרסו, מוסדות ותשתיות כמו גשרים באופן שישרת את האינטרסים של משמרות המהפכה. השלב השלישי, שהשתלב בתהליך מראשיתו, היה "קירוב לבבות", שכלל תרומות לנזקקים סורים, הקמת בתי תמחוי, קורת גג, ומימון טיפול רפואי במיוחד בתקופת הקורונה ובחורף. בתחילה לשיעים בלבד, ולאחר מכן לסורים סונים ודרוזים כדי להרחיב את מעגלי ההשפעה וגיוס פעילים.
שלוש שכונות נוספות, קיבלו את "היחס המיוחד" של משמרות המהפכה והפכו למוקד לאיסוף מודיעין בקרב ארגוני ביון של מדיניות ערביות ומערביות. שכונת "אלעמרה" שהוקמה סביב מקדש הקבר של בתו הצעירה של האמאם חסין בן עלי. המתחם שופץ בכספים איראנים, ומשמש כמוקד עלייה לרגל עבור שיעים. "אלאמין" היא השכונה השנייה במיקוד האיראני, ומאוכלסת על ידי משפחות ידועות, ומוכרת גם כ"שכונת יהודי דמשק". כיום השכונה מורכבת ברובה משיעים, ובכך המהלך הוכתר כהצלחה, שכן הוא הוביל לשינוי דמוגרפי באזור. השכונה השלישית, קרויה על שם "מחסן אלאמין אלעאמלי", חכם שיעי ממוצא לבנוני שעבר לדמשק. השכונה כוללת גם מסגדים שיעים ומשרד שתפקידו לצרף אנשים לדת השיעית.
שכונה שיעית בולטת באזור חאלב היא "שייח' נז'אר", שחלקים משמעותיים ממנה נהרסו בהפצצות במלחמת האזרחים. על פי הערכות בישראל, חיזבאללה וגורמים נוספים הכפופים לאיראן משתמשים בשכונה כעורף לוגיסטי עבור לחימה באזור. "אם האיראנים רוצים להקים משרדים בסוריה - הם יקימו אותם בשכונות השיעיות. אם הם רוצים לפתח עוד מחסנים לאמצעי לחימה - באופן די ברור הם יקימו אותם בשכונות השיעיות", הסביר מומחה לזירה הסורית שפרש לאחרונה מצה"ל. "המשטר הסורי לא אוהב את התהליך האיראני במוקדים שיעים. הם מבינים מצוין שלא מדובר רק בתרומות לנזקקים וחסרי קורת גג, אלא בתהליך 'שיעיזציה' שעוברת סוריה בהובלה איראנית, אבל אין לאנשי אסד יותר מדי מה לעשות. זה חלק מהתשלום שאסד משלם על התמיכה האיראנית במשטרו - יש עדיין לחימה בצפון סוריה והוא עדיין עסוק בלייצב את המשטר. התמיכה האיראנית באה לידי ביטוי, בנפט והרבה כסף ברגעים הכי קשים".
תהליך ההתבססות האיראני בסוריה לא נעצר בשלבים הללו, ובשנים האחרונות הוצבו ברחבי סוריה מאות בעלי תפקידים איראנים, חלקם לכמה שבועות ואחרים לכמה שנים. התפקידים נעים מטבחים, טכנאים ואנשי לוגיסטיקה ועד מהנדסים, מדענים, משפיעני דת שיעית, ומפקדים בכירים כמו קולונל ג'עפרי שחוסל. רובם הגיעו לסוריה עם משפחותיהם לשהות ארוכה מאוד. מטרתם לקלוט את אמצעי הלחימה מאיראן בסוריה, להקים מוצבים ובסיסים צבאיים, ולגייס פעילים מקומיים ולא בהכרח שיעים. המרחב של דרום סוריה בדגש על דרעא ודרום רמת הגולן הסורית הוגדר כיעד לגיוס והתבססות, סוג של מנוע צמיחה עבור האיראנים וחיזבאללה.
מניתוח של מערכת הביטחון בישראל עולה כי האיראנים מנצלים את חולשתו של אסד שמצטייר כ"מנהיג בהלם". אחד מגורמי הביטחון אמר כי "אנחנו מעריכים שהוא מבין שהוא בבעיה גדולה. המצב הרי מטורף מבחינתו. הרוסים אף פעם לא אהבו את האיראנים ורצו לדחוק אותם מסוריה כדי להרוויח כסף בין היתר ממכירת נפט ושיקום המדינה. הרוסים עד לאחרונה היו לשון המאזניים נגד האיראנים בסוריה, ופתאום לא רק שהמצב השתנה, הרוסים צריכים את האיראנים באוקראינה ולא יעזו לצמצם את הפעילות שלהם בסוריה".
המומחה לזירה הסורית חידד את הנושא והוסיף: "האיראנים כרגע על הסוס - אין מי שיפריע להם בסוריה. לכן, הם מרשים לעצמם לגייס סורים מכל העדות למשימות צבאיות. זה מתחיל בהחזרת טובות על העזרה בכסף למשפחה, ממשיך למשימות איסוף מודיעין על גבול סוריה-ישראל ואחר כך לפעולות מורכבות יותר כמו פיגועים. זו רק ההתחלה כי האיראנים עקשנים, הם לא ירפו כל עוד ואסד מאפשר להם".
האווירה "הפסטורלית" של התהליך התרבותי-דתי בסוריה התפוגגה עם פיצוצים מסתוריים באזור רמת הגולן הסורית בשנים האחרונות, ולאחר ירייה אחת קטלנית בנובמבר 2021. ערוץ אל ג'זירה דיווח באותו היום כי צלף ישראלי הצליח לפגוע מטווח של יותר מק"מ במדחת סאלח, דרוזי יליד מג'דל שמס, שישב בכלא הישראלי. סאלח, ריצה עונש מאסר ממושך על עבירות ביטחון לטובת המשטר הסורי ונגד מדינת ישראל. אחרי שחרורו חצה את הגבול לסוריה, הפך לחבר פרלמנט סורי ולמחזיק תיק הגולן בממשלת אסד, שמטרתו הייתה לקדם פעילות אנטי-ישראלית בגבול. בשלב מסוים הוא החל לעבוד עם האיראנים ולעסוק בהקמת תאי חבלה לאורך הגבול. אחרי חיסולו, האיראנים לא אמרו נואש ומילאו את החלל שהותיר אחריו, והמשיכו לגייס פעילים סורים. בספטמבר השנה, ארבעה סורים השליכו מטעני חבלה לעבר שטח ישראל ונורו על ידי כוח צה"ל.
באותו החודש מסר תא"ל רומן גופמן את הפיקוד על אוגדה 210 שאחראית על הגבול הסורי, ויותר מרמז בנאומו על מימוש החזון של סולימאני בסוריה וההשלכות בגבול. "אויבי ישראל, ובראשם איראן וחיזבאללה, חותרים להכות שורשים לביסוס חזית צבאית ונוכחות אזרחית בדרום סוריה. ההרחבה וההעמקה של העדה השיעית בדרום דמשק, בסווד'א ובחלק מהכפרים מעבר לגבול, לצד גיוס בני המקום לטרור בקוניטרה ובחד'ר, מאיימים להפוך את עתיד המרחב מעבר לגבול, לבן ערובה של איראן", אמר גופמן מבלי להתייחס לעורף התרבותי-דתי עבור השיעים שזורמים לסוריה. הוא רק ציין כי במהלך כהונתו פעל צה"ל נגד ההתבססות האיראנית במרחב. לכן, מעריכים במערכת הביטחון שתהליך ה"שיעיזציה" ישנה בטווח הארוך את פניה של סוריה, ויהפוך לאיום קריטי על ביטחון מדינת ישראל.