לוחם שרירי עומד מול דופן שקופה של בריכה שבה צוללות שתי לוחמות היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) ומנסות להתמודד עם בעיה טכנית בתרחיש שמדמה חילוץ בעומק של עשרות מטרים. "אתה רואה את השעונים האלה? זה מדי לחץ וכמות חמצן בבלונים שלהן וזה מכשיר הקשר", מסביר הלוחם באדישות. "אני מפקד על המשימה שלהם ומסייע. אין כאן עבודה סוליסטית, זו תמיד עבודת צוות. לפחות זוג במים וצוות מעל המים שולט במה שקורה מתחת למים ובמרחב. בכל משימה, מחבלה, סריקה במים, עבודות תיקון וכל מה שיש לנו להציע".
המשימה הסתיימה ולוחמת במסלול בשם משי, ילידת העיר אילת יוצאת מפתח הבריכה הגבוהה ויורדת במדרגות כדי לקבל משוב מקצועי. "זה מה שרציתי לעשות בצבא מאז ומתמיד", אמרה בחיוך רחב. "אם לא ילת"ם אז כלום, ידעתי שאגיע לחיל הים. לא צללתי בעבר, אבל יש לי חיבור מעולה לים ואני מאושרת שהגעתי לכאן. נהנת מכל רגע".
כשמפקד היחידה סא"ל אורון ענבר עובר ליד הבריכה הצוות נדרך. ענבר, יליד קיבוץ יגור, התגייס לצה"ל בשנת 1997 ושובץ בקורס חובלים. כבר בילדותו היה ברור לו שילך בעקבות אביו לחיל הים, אך מאוד רצה להתנדב לילת"ם. אביו, יעקב, היה אחד מלוחמי שייטת 13 שפשט על האי גרין בשנת 1969 במהלך מלחמת ההתשה, כינויו הוא "סולם יעקב", מכיוון שבמבצע הנועז שימש כמעין סולם לחבריו לטפס על חומת המבצר במעוז הלחימה כדי שאלו יסתערו מעליו לכיבוש המקום.
אורון שובץ כקצין על אחת מספינות הטילים עם מנחת למסוקים הראשונות בצה"ל. הוא מילא שורה של תפקידים עד לצ'יף שאחראי על כל התחום המכני בספינה. במקום להשתחרר הוא התנדב לשירות בילת"ם כסרן ותיק. בתום תקופה הודיעו לו שאין תקן להמשך שירותו בצבא קבע, והוא יצא לחופשה ללא תשלום כמדריך צלילה בריף הדולפינים. אחרי מבצע חומת מגן הוא נקרא לשירות בילת"ם ומונה למפקד הפלגה הטכנית. אחרי לימודי תואר ראשון מונה למפקד פלגת הצוללים, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על פלגת החבלה היוקרתית והרחיב את עצמאותה. בשנת 2019 הוא סגר מעגל וקיבל את תפקיד חייו - הפיקוד על הילת"ם.
לדברי ענבר, במבצע צוק איתן היו מעורבים לוחמי היחידה בהתמודדות עם מטרות ימיות. לאחר מכן השיא הגיע במבצע שומר החומות, כשהלוחמים היו מעורבים בטיפול בכלי התת-מימי שניסו פעילי הקומנדו הימי של חמאס, הנוח'בה, להחדיר לשטח ישראל והושמד. "נתנו מענה הגנתי והתקפי מבצעי. פיתחנו אמצעי לחימה מתאים וטבילת האש שלו בוצעה בוודאי", סיפר.
היתרון של מפקדי ולוחמי הילת"ם על פני כלל היחידות השונות בצה"ל היא הצלילה בעומק וחבלה ימית, וככאלה הם משתלבים בשלל משימות. "חבלה ימית זה העסק שלנו. לוחם בשייטת 13 הוא לא חבלן ימי. הוא יודע לקחת מטען חבלה שמפתחים ולהדביק, לשים איפה שצריך לשים. אנחנו מוכשרים לטפל בזה בעומק. אנחנו פועלים כתמנון, בדיוק כמו סמל היחידה, אנחנו מפתחים פתרונות יצירתיים כמו אמצעי לחימה, וטכניקות פעולה. אזרח שיימצא חפצים חשודים במים יתקשר למשטרה, והמשטרה תתקשר אלי. היחידה עוסקת בשגרה וחירום בשלל משימות: מסריקת חבלה של כלי שיט, פירוק וסילוק פצצות ואמצעי לחימה בים, איתור וזיהוי חפצים חשודים בים בדגש על רצועת עזה וסיוע בסיכול חדירת צוללנים.
מה קורה כשרקטה נופלת בים? מי מסלק אותה?
"אנחנו צריכים לסלק רקטות, או אמצעי לחימה חכם יותר, שנופלת בים ומסכנת את הציבור. ביבשה אין לי יתרון יחסי על פני חבלני המשטרה, שהם ברמה מאוד גבוהה. צריך להבין, שאם רקטה או טיל נופלים קרוב, הם עלולים להיסחף לחוף, או שדייג יסחוף אותה עם רשת. אבל יש גם דברים שצפים, או אמצעים אחרים שנועדו לצוף. הנחת היסוד שלי היא שעד שאני לא מזהה ובודק במה מדובר, מבחינתי כל כלי כזה הוא חמוש ומסוכן ואני מתייחס אליו בחומרה".
איך זה בא לידי ביטוי בתחום המוקשים הימיים?
"אנחנו צריכים לאפשר לכלי השיט לצאת מפה ולהיכנס. מספיק שהאויב יפזר מוקשים ועלול להיות סגר, זה אירוע לאומי".
בכניסה למשרד שלך יש תמונה גדולה של צוללת עם ברכת הוקרה בצד, ספר על שיתוף הפעולה.
"זו אחת היחידות שאנחנו הכי בשיתוף פעולה איתה. זה כלי שיט שרוב הזמן הוא מתחת למים. חלק גדול מהאחזקה המונעת או אחזקה שוטפת, תקלות, סקרי רעש, מתבצעים מתחת למים ואנחנו שם. גם בכל נוהל קרב אנחנו צוללים לראות שהכול תקין בצוללת. מזהים כל דבר שעשוי לעשות רעש (סוגיית הרעש שמייצרת הצוללת היא קריטית מאחר והאויב עלול לזהות אותה באמצעות מכשור מתקדם ולכן על הילת"ם לוודא שאין כל פרט במעטפת הצוללת שעלול לייצר רעש חריג - א"ב). להכניס צוללת למספנה זה אירוע יקר. אנחנו משתתפים גם בניסוי אמצעי לחימה שונים לצוללת".
מה עם תרחיש קיצוני של צוללת במצוקה? הייתם קרובים לזה בעשור האחרון?
"לא הייתי קרוב לזה בעשור האחרון. אנחנו מחזיקים כוננות. אני מתאמן לאתר את הצוללת. פעם שמופעלת כוננות במדרגים שונים אני צוות ראשון לאתר שרידים. אם היא יודעת לשגר שיש בעיה אז אנחנו במצב טוב. אנחנו מגיעים לשם. זה העסק שלי. זו יכולת ליבה של היחידה".
היחידה קיימת עשרות שנים, איך אתה מגדיר אותה היום בשנת 2022 עם מגוון המשימות?
"אנחנו יחידה שהיא קודם כל הגנתית עם יכולות התקפיות. לוחם ולוחמת ילת"ם הם סוג של תמנון. מה זה אומר? שהם יצירתיים ויודעים לפתור תקלות על בסיס ההכשרה. אחד היתרונות של היחידה הוא שאנחנו נשארים בה לאורך זמן בגלל שזו יחידה מקצועית".
כיצד זה מתבטא ברמה האישית?
"אתה חייב להיות קר רוח, ברגע שאתה מאבד את קור הרוח אתה מסכן את עצמך ואת בן הזוג שלך במים (ברגע שהלוחמים בלחץ הם צורכים יותר חמצן ומאבדים את הקשב והריכוז במשימה - א"ב). יצירתיות היא שם המשחק. צריך למצוא פתרונות מחוץ לקופסא. כשהרמטכ"ל נתקל במשהו שהוא עוד לא פגש בתחום הימי והוא רוצה שדברים יקרו מהר, בצורה מקצועית, כשהבטיחות היא לפני הכול? הוא יפנה לילת"ם. זו המציאות. לוחמי היחידה מתמידים, נחושים, מתעקשים, בעלי חוסן מנטלי ופיזי גבוה. הם נדרשים לעמוד בעומס".
אחד האירועים הבולטים של הילת"ם בשנים האחרונות היה חילוץ שני טייסי מסוק ה"עטלף", שהתרסק בלילה מול חופי חיפה בינואר האחרון. בתאונה נהרגו סגן מפקד בסיס רמת דוד, סגן אלוף ארז שחייני, וסגן מפקד טייסת "מגיני המערב", רב-סרן חן פוגל. סרן רון בירמן, קצין הסיור המוסק מחיל הים, היה על המסוק וניצל.
ראשון לקפוץ למקום היה כוח כוננות של הילת"ם בפיקודו של רס"ב ע', צוללן ותיק ובכיר מהיחידה שאליו התלוו כמה לוחמים. לאחר אישור מפקד היחידה והיערכות מיוחדת לחילוץ שני הטייסים מהמסוק הוביל ע' את הכניסה אליו לאחר ששקע במים. הסכנה היתה ברורה, בעיקר בגלל הלילה, חפצים שנעו במסוק והחשש שיגיע זרם מים שיהפוך את המסוק או יטלטל אותו בזמן שלוחמי הילת"ם בפנים.
איפה היית כשהתרסק המסוק?
"חזרנו ממפגש של הסגל הבכיר בירושלים. הגעתי הביתה וקיבלתי טלפון ממפקדת השליטה, לוקח לך שנייה להבין שזה אמיתי. תוך כדי הדיווחים אני מפעיל את האנשים שלי, יש לי צוות כונן 24/7 שהוא קפיץ דרוך. עולים על ציוד ומכינים ציוד נוסף כנדרש. אני מבין שזה מאוד קרוב לבסיס ולחוף, תוך כדי אני מקבל דיווח שאיש חיל הים שהיה במסוק מחוץ למים וחי, וזה ממלא אותי תחושת אופטימיות. הגעתי אחרי הצוות, אנשיי הטובים בשטח אחרי שכבר הוציאו את הטייסים. בוצעו פעולות החייאה כמחויב, הכרתי אחד מהם באופן אישי".
מדובר במשימה מאוד מורכבת - חושך, מסוק במים, לחץ של זמן, חשש משינויים במים. מה עובר לך בראש כמפקד היחידה ששלח את לוחמיו למשימה?
"הנגד הבכיר הוא המפקד שלהם בשטח. אני סומך עליו, הוא יודע מה לעשות. הם מדברים איתי בטלפון, מקבלים הנחיות ודגשים, אבל בפועל הם יודעים יותר טוב ממני. המסוק ארבעה מטרים מתחת למים. מצב המים היה רדוד יחסית, הייתה כרית ציפה שהחזיקה חלק ממנו, והוא היה מונח על הקרקע הפוך. המשימה היא לדעת לפתוח דלתות כמו שצריך, ולחלץ טייסים מהמקום שלהם. זוג נכנס מכל צד ובזהירות להוציא אותם החוצה ולעלות אותם לכלי השיט".
אבל המשימה לא הסתיימה, סיבת ההתרסקות הוגדרה כתעלומה בשלב הראשון ואתם נדרשים לחלץ את המסוק מהמים מבלי לפגוע בממצאים.
"אני מגיע ליחידה אחרי שכבר בוצעו הפעולות של החילוץ. אנחנו עולים על כלי שיט. והשאלה היא איך אני מוציא את המסוק הכי מהר והכי מדויק, כדי לא לפגוע בחקירה. הסקר הראשוני סביב המסוק היה בלילה, כדי להבין למה להיערך. עם אור ראשון כבר היינו שם. אני צולל בעצמי עם קסדה על הראש, מוציאים חפצים רגישים, קושרים חלקים שלא יפלו, שלא ילכו לאיבוד כדי שיהיו חלק מהחקירה ואז להכין מסוק להצפה ולגרירה לנמל".
אני מניח ששוחחת על משימת החילוץ עם הלוחמים, איך זה הצטייר בעיניהם?
"זה אחד מרגעי השיא בשירות של כל לוחם, יש פה עניין ערכי ויש פה עניין מאוד מורכב, הרבה מעבר לחלק הטכני. בסוף זה אתגר גדול. אנחנו ניגשים לדבר הזה בקור רוח. למשל החילוץ שלנו בכנרת - לא בחור ראשון, לא השני ולא החמישי, אבל אני יודע לעשות את הניתוק הזה. זו משימה ערכית, זה כל מה שלמדתי ביחידה, זה החינוך מהבית כדי לעשות את הדברים הכי טוב. חילצתי שש גופות בידיים שלי, זה התחיל מדייג בשנת 2005, היה מידע על שני דייגים שהתהפכה להם הסירה והלכו לאיבוד, ואנחנו הוקפצנו".
איך בא לידי ביטוי העומס על היחידה עם ריבוי המשימות?
"בחילוץ של המסוק עשינו סקר ראשוני בלילה, ובאור ראשון כבר היינו בשטח, שזה אומר שלפעמים אנשים צריכים לישון פחות ועדיין להביא תוצרים. עד שהמסוק לא היה על עגלה של משאית אף אחד לא הלך, כולם היו בשטח. תמנוניות. גם במבצע יקיר הים חיפוש שלנו אחר טייס שנפל לכנרת בשנת 1962 (בשנת 2018 אותרו עצמותיו של סגן יקיר נווה על ידי חברה אזרחית - א"ב). אתה נכנס לעומק בקור של 13 מעלות, חושך מוחלט, צלילה עיוורת, ואתה צריך למצוא חלקים, יש לך חצי שעה בתנאים המורכבים האלה, אתגר גדול מאוד לכל צולל. כשאתה נכנס אתה חוטף את הכאפה של הקור, אחרי 16 מטרים של מים עכורים וחמים, אתה מגיע לשלב שזה נהיה חשוך וקר. אתה חוטף את הכאפה של הקור וממשיך להעמיק. אתה צריך להגיע לנקודה הנכונה, לפעמים תחת שכרון מעמקים, ולהתחיל בצלילת חיפוש, ולשאוב את הקרקע. אירוע מאוד מורכב, הצלילה הזו אתגרה את כל היחידה. זו צלילה שמי שפגש אותה העלה רמה בגלל תחושת המסוגלות, בגלל המורכבות הטכנית למצוא פתרונות".
בעשור האחרון היחידה הובילה והשתתפה בכמה אירועי חילוץ, ביניהם עורך דין מאום אל-פחם. בשנת 2018 חילצה היחידה גופות רבות בברזיל במסגרת פעילות משותפת עם פיקוד העורף, לאחר קריסתו של סכר גדול באחד מנהרות ברזיל. בשנת 2019 סייעו לוחמי הילת"ם כחלק ממשלחת ישראלית של פיקוד העורף בחיפושי נעדרים באגם כחול (Memi) בקפריסין, על ידי סריקת נקודות חשודות באמצעות רכבים תת-מימיים. כמה גופות אותרו באגם אחר, בזכות הסריקה של הלוחמים בתוואי שטח מורכב.
אירועי חילוץ נוספים שפוגשים את היחידה הם אירועי חילוץ של נפלים ואמצעי לחימה שמגיעים לים. אירועים אלו מאופיינים בהפעלת בזק של אנשי היחידה, תוך שימוש במסוקים של חיל האוויר או כלי שיט. היחידה בכוננות למשימה זו בכל עת וכקפיץ דרוך מעמידה צוות מיומן בזמן קצר על כלי השיט או במנחת הקרוב. החילוצים הללו כרוכים לרוב בנטרול חימוש מסוכן, בהקפאת מצב כדי למנוע מהאמל"ח לטבוע.
יש לא מעט בנות לוחמות ביחידה.
"זה כבר לא אישיו. הן מהוות 40%. מדובר בבנות מאוד איכותיות, עם מוטיבציה גבוהה. הן בשקט היו משתלבות בקורס טיס, זה סיפור הצלחה מבחינתי. אנחנו מקיימים גיבושים פעמיים בשנה, לא חייבים להיות בעלי ניסיון בצלילה. אנחנו מחפשים בעלי תכונות מתאימות. אחרי תהליך הכשרה שנמשך שנה מוכשרים הלוחמים לצלילה של עד 42 מטרים. בהמשך מעמיקים עוד קצת. אנשי הקבע מעמיקים בשיטת "טרימיקס" (סוג של גז נשימה - א"ב) - עד כדי מאה מטרים. ברוב המקרים מה שפוגש אותנו במציאות זה עשרות מטרים. מעבר לזה צריך ציוד אחר.
נכנסו לאחרונה אמצעים חדשים לשירות ביחידה?
"בהחלט. זה חלק מהחזון של הילת"ם, חלק מהחזון זו חדשנות. נכנסו רחפנים, רכבים תת-מימיים, סונאר ויזואלי. בעבר היינו מוצאים אביזרים מתחת למים על ידי אקוסטיקה, היום? אני צולל עם סונאר ויזואלי. אני רואה תמונה מול הפרצוף. הוא מנווט אותי עם GPS, ואני יכול לצלם איתו.
למה שהרובוט לא יחליף אותך מחר?
"אנחנו באתגר הזה, יש לנו רכב תת-מימי נשלט מרחוק, שיכול לתת מענה לחלק מהדברים. כדי לעשות את רוב המשימות המהותיות אין היום תחליף לבן אדם, אם אתה רוצה את זה מהיר, את הבינה האנושית את הפתרון להבין את הסביבה הכי טוב. אי אפשר להוציא את בן האדם מהמשוואה בשלב הזה, לפחות איך שאני רואה את הדברים. אבל חותרים לשם - אנחנו בשיתוף פעולה עם מפא"ת, והטכניון כדי למקסם את הרצון להרחיק את החבלן מהסכנה. לזהות סכנה מרחוק".
תגיד עם מגיע בזמן הפעילות בעומק כריש, לוויתן? דג טונה ענק. מה אתם עושים?
(הוא צוחק) "קודם כל קור רוח. מוודא שגם בן הזוג שם לב. עוד לא פגשנו. דולפינים כן. כרישים ולוויתנים לא. איך זה? כי הם לא מחפשים להתעסק איתנו".