בשנים האחרונות הורחבו הקשרים של צה"ל עם הארגונים הצבאיים המקבילים במדינות זרות. על המהלך אחראית יחידת מש"ב (מחלקת שיתוף פעולה בינלאומי), שבה ראשי הענפים השתתפו בעבר במבצעים סודיים הרחק מגבולות המדינה, וכיום לובשים חליפות ודואגים לשיתוף הפעולה המודעיני. בריאיון מיוחד בוואלה הם אישרו כי היחסים עם הארגונים המקבילים, הובילו לשיתוף פעולה במבצעים מודעיניים במדינות אויב, חילופי מידע מודיעיני בנושא איראן ואפילו הצילו חיי אזרחים אמריקנים.
סא"ל א' בן ה-41, התחיל את שירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל, ועלה במעלה הדרגות במשך 14 שנה. הוא ביצע מגוון תפקידים במערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) של אגף המודיעין בצה"ל שכל כולו חשאי וממודר. לפני כחמש שנים הוא הצטרף למש"ב בחטיבת ההפעלה של אמ"ן. כיום הוא ראש ענף ת', שותפויות אזוריות מול המדינות הסוניות הערביות כולל מדינות הסכמי אברהם ומדינות שאת שמן לא ניתן לחשוף. ענף זה חדש ונולד לפני כשנה בעקבות החתימה על הסכמי אברהם, במטרה להרחיב את שיתופי הפעולה המודיעיניים והמבצעיים במזרח התיכון. לצידו, פועלים ענפים נוספים שאחראים על אזורים גיאוגרפיים אחרים כמו אירופה ואמריקה.
"ברובד המעשי, אם בעבר אמ"ן עסק שנים ארוכות, יחד עם המוסד, בהתוויית הקשרים החשאיים ובבניית התשתית לקשרים אלו (עם גורמי מודיעין במדינות זרות א.ב), כיום קיימת יכולת לניהול הקשרים באופן ישיר וללא מתווכים, במגוון רחב של נושאים, בקצבים גבוהים בהרבה וכחלק מצירים רבים שמתנהלים מול השותפים על ידי גורמים שונים בתחום מודיעין, חיל האוויר, מבצעים, אגף אסטרטגיה, איראן ועוד", הסביר סא"ל א' שמרבית שנותיו פעל בעולם מבצעי ואחז בנשק, וכיום נע בין מפגשים רשמיים על חליפות או מדי צבא בחו"ל.
סא"ל א' הסביר כי מאז החתימה על הסכמי אברהם יש פעילות מואצת בתוך אמ"ן בחיבור בין היכולות של צה"ל לארגונים המקבילים, כדי לבסס שיתוף פעולה קבוע בין כל הארגונים. "אנחנו עובדים מול המקבילות במודיעין הצבאי של של השותפים שלנו", אמר סא"ל א'.
איזה שינוי חל בשיתופי הפעולה המודיעיניים מאז החתימה על הסכמי אברהם? איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
"השינוי מתבטא ברובד התפיסתי וברובד המעשי. ברובד התפיסתי, אם בעבר מדינת ישראל פעלה מתוך העקרון שאין אף אחד אחר שיעזור לנו להתמודד עם האתגרים הביטחוניים האזוריים, אז כיום אנחנו מתחילים לחשוב בקואליציות. היכולת לתאם ולסנכרן מאמצים בין שותפים למול איום משותף היא קריטית במזרח התיכון. פתאום התחושה היא שאנחנו לא לבד ושניתן לשלב ידיים ולעבוד יחד".
האם אתם עושים פעילות משותפת בזירות במזרח התיכון? במדינות אויב?
"התשובה היא כן. לצורכי איסוף מודיעין, השפעה, מבצעים כאלה ואחרים. בהחלט עושים עבודה משותפת".
בתפקיד הקודם היית ראש ענף שאחראי על אזור אירופה. איך אתה מסביר את השינוי? את הרצון הגדול פתאום של המדינות לשיתוף פעולה רחב יותר?
"כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה וגלי ההגירה באירופה. באותן שנים ראינו עלייה דרמטית ברצון של המדינות, בעיקר אירופה, אבל לא רק לשתף פעולה וידע בעולמות המאבק בדאעש והג'יהאד העולמי. יש לזה קשר ישיר על הביטחון הפנימי באירופה".
איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה המודיעיני?
"כשמנהלים שיתוף פעולה מודיעיני יכול מאוד להיות שאני נותן דבר אחד לשותף - נניח מודיעין, הערכות מודיעין, מידע שהוא מתעניין בו, ומהצד השני אני מקבל נגישות, פעולה שהשותף יכול לעשות אבל זה לא באינטרס שלו, באזורים שבהם השותף לא רואה בהם אינטרס מיידי".
מי פותח ראשון את הדלת לשיתוף הפעולה?
"בכל קשר זה שונה לחלוטין. יש הרבה מודלים על בסיס קשרי עבר של הקהילה. פעולות אקטיביות שלנו למצוא דרך נכונה להגיע לאותו ארגון כדי לקדם קשר, אבל כל דבר כזה חייבים לעגן עם סיכום בין בכירים. עד רמה של הסכם. לפעמים יש אפשרות להתחבר לשותף שלישי באמצעות מדינה אחרת".
איך בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה?
"מדרגה ראשונה של שיתוף פעולה - שיתוף הערכות, מידע ומודיעין, החל מהעברת דוחות מעובדים, ידיעות מודיעיניות וחומרי גלם, תלוי באיזה שותף מדובר. כמובן שלא כל השותפים נמצאים באותה רמת אינטימיות ושיח. שותפים מסווגים לפי רמת האינטימיות".
יש העברת מידע מודיעיני בטווח זמן מידי (טז"מ)? בזמן אמת?
"בסוף בוחרים את שיטת השיח והמגע לחשיבות החומר, חשיבות הזמן שבו הוא יועבר, ויש לנו את האמצעים השונים לעשות את זה. דיברנו על השלב השני, ביצוע פעולות משותפות לאיסוף. לארגוני מודיעין באופן כללי יש כמויות אדירות של מידע שנאסף ולא בהכרח נעשה בו שימוש למה? כי הוא לא משרת באופן ישיר את המשימות המיידיות של אמ"ן ויש מגבלת משאבים וזמן. אבל אותו מידע יכול להיות זהב לשותף שאתה רוצה לעבוד איתו. אני יכול לבצע תוכנית איסוף לטובת שותף שלי, והיא לא תתרום בכלל באופן ישיר אבל זה חשוב לו".
לאורך כל השיחה ניסה סא"ל א' להבהיר כי שיתוף הפעולה הוא מגוון בזכות המודיעין האיכותי של אמ"ן, ואילו חיילי מש"ב אחראים לסלול את הקשר, לחזק אותו ולדאוג שמבצעי המודיעין יסתיימו בהצלחה.
יש לך דוגמאות של שיתופי פעולה שכיחים של מש"ב עם ארגוני מודיעין זרים?
"באמ"ן מתעניינים במגוון נושאים. אחת מדרכי הפעולה היא להיעזר בשותפים. ישנם נושאים מסוימים שאנחנו משתפים פעולה עליהם".
איך היחסים עם מדינות המפרץ?
"עם כלל השותפים של ענף ת' (מדינות ערביות סוניות) הקשרים מצוינים. יש רצון אדיר ללמוד מהניסיון והיכולות המתקדמות והיחודייות של אמ"ן וליהנות מהעובדה שאמ"ן מחזיק במודיעין אינטימי רגיש מאוד במזרח התיכון באופן שיכול לתרום לביטחון המדינות והעמים של אותן מדינות. ככלל, נפגשנו עם ארגונים מאוד מקצועיים שיודעים מה הם צריכים ובעלי יתרון יחסי מאוד ורלוונטי לצה"ל. אנחנו מלאי הערכה ליכולתם ורצינותם".
יש אכזבות?
"אנחנו מתנסים לא מעט בניהול משברים. לפעמים שותפות שכזו עולה על שרטון. שותף ביקש ממך משהו ואתה לא יכול לעזור בגלל מגבלות כאלה ואחרות. עדיין זה תהליך מרתק להסתכל עליו. אתה פוגש אנשים שונים, דעות שונות מתרבויות שונות. אתה נוסע למקומות אחרים ובכל מקום אתה צריך לדעת לדבר אחרת. מה השותף צריך ולייצר מזה תפוקה מודיעינית מבצעית".
במבט של חמש שנים לאחור מה אתה חושב על הערך של התפקיד שלך ואנשיך?
"למרות העיסוקים שלי בעבר במ"מ, אני מרגיש שהמשקל הסגולי שלי כפרט במערכת הוא הגבוה ביותר ממה שעשיתי, ואני כבר אחרי 22 שנות שירות. אין עוד אדם שאחראי על אותן שותפויות במדינות שסא"ל ש' וסא"ל ק' אחראים עליהם כראשי ענפים. אין מישהו אחר שאחראי על השותפויות שאני ואנשיי אחראים עליהן. אנחנו ממש נקודה סינגולרית במערכת".
אתם סוג של מנוע צמיחה באמ"ן. ככל שיהיו יותר שותפויות כך יתחזקו הקשרים של מדינת ישראל נגד אויביה. אתה מסתכל על השנה האחרונה ומה אתה אומר לעצמך?
"שנה מטורפת. קצבי עשייה גבוהים ביותר. אנחנו ממש מרגישים שאנחנו משפיעים על הארכיטקטורה האזורית. יכולות אמ"ן שמובאות דרך הקשרים משפיעות מאוד ביחסים בכל הדרגים".
סא"ל ש' בן ה-37, ראש ענף כ' שקם בשנת 2014 במש"ב ופועל מול ארגוני מודיעין באירופה. ש' גדל בסיירת מטכ"ל, ולאחר מכן מילא תפקידים מגוונים במערך המ"מ בעולמות המבצעיים. בראייתו העולם הפך להיות יותר גלובלי בעיקר בגלל התקשורת, הרשתות החברתיות, וטרנספורמציה דיגיטלית שמאפשרת העברת מידע ונגישות מהירות, אך לא רק. האירועים השונים בעולם כמו מגפת הקורונה או מלחמת רוסיה-אוקראינה מטלטלת את המערכת ומייצרת מפגשי אינטרסים.
למה לדעתך אמ"ן הפך להיות אטרקטיבי לשיתופי פעולה בעולמות המודיעין בזירה הבינלאומית?
"הרבה רוצים ללמוד מאיתנו וזה הופך אותנו לשחקן אטקרקטיבי. למשל באירופה, המציאות שלהם השתנתה מאוד, ויש עניין גובר בביטחון. עבורנו זה חלק מהשגרה וחיי היומיום. השותפים מבינים
שאנחנו בנויים קצת אחרת".
איך נולדת שותפות מבצעית מודיעינית?
"לשותפות הזו יש הרבה מדרגות. זה לוקח זמן, בטח שותפויות חדשות. יש שותפות מודיעינית שמתבססת על שיח מחקרי - חילופי הערכות, לפעמים אני מאיר את נקודת העיוורון של הצד השני. זה יכול להתפתח ליכולת איסוף משותפת. לבנות תוכנית איסוף מידע משותפת ובונים יחד תמונה שלמה. מחקר משותף בתחום הטכני מאפשר לנו להבין איומים משותפים ולבנות מולם מענה".
כמו איראן? טילים מדויקים? כלי טיס לא מאוישים?
"יש לזה הרבה דוגמאות. לפעמים הן מעסיקות את שני הצדדים ולפעמים צד אחד הוא זה שנרתם יותר".
האם שיתוף הפעולה כולל פעילות בשטח?
"אתה בעצם מדבר על המדרגה האחרונה, אותה אני שם תחת שיתוף פעולה מבצעי מבחינתי. לפעמים זה גם מוביל לתוצאות ולפעולות משותפות. פעם זה היה נדיר, והיום זה קורה על בסיס קבוע, וזה הולך וגדל. המכפיל כוח הזה של חיבור יכולת מבצעית אחת עם השנייה היא נכס וזה הולך ומרחיב יכולות של שני הארגונים. והיום זה חוצה את כל התחומים באמ"ן".
שיתוף פעולה פיזי קיים? אתה מספק את הלוויין והוא מספק את הכוח בשטח? הגענו למצב הזה?
"זה משתנה בין השותפים, אבל לגמרי הגענו לאזורים אינטימיים ורמת פתיחות שהחיבור המבצעי הוא ממש אחוד. בסוף עושים פעולות משותפות ביחד".
האם יש שיתוף פעולה פיזי במדינת אויב?
"בסוף אנחנו משתפים פעולה בכל התחומים המבצעים שיש בשיתוף פעולה מודיעיני מבצעי וזה חיבור של יכולות. אתה יכול לדמיין את זה בהרבה מובנים. כמעט בכל תחום היום באמ"ן יש רכיב של שיתוף פעולה".
סא"ל ק' בן ה-38 עבר לא מעט תפקידים במערך המבצעים המיוחדים של אמ"ן, כולל בחטיבת המחקר ובפיקודים המרחביים ובשלוש השנים האחרונות. הוא ראש ענף ש' ואחראי על שיתופי הפעולה מול ארגוני המודיעין של ארצות הברית ומדינות נוספות באמריקה.
"בתחילת 2020 ראינו את הדיווחים וקיבלנו פניות משותף באשר לקורונה שמתפשטת, העברנו את הבקשה לזירה הטכנולוגית באמ"ן, שהתחילה לעבד את זה. המענה הזה היה מאוד מהיר, כי השותף והחוקרים הרלוונטיים אצלנו הבינו שזה משהו לא רגיל. זה במובן מסוים היה אחד הצעדים הראשונים שהובילו למרכז המידע שאמ"ן החזיק במטרה לסייע למשרד הבריאות".
ספר על ההתחלה בתפקיד ראש ענף.
"הייתי בקושי שבוע בתפקיד, קיבלתי טלפון ב-4:00 בבוקר, התרעה על ביטחון כוחות של שותפים שאני עובד איתם, שאומרים לי שיורים לכיוון בסיס אמריקני. לא הכרתי אף אחד, וכל מה שנשאר לי באותו רגע זה להעיר את כולם ולהגיד להם 'שלום אתם לא מכירים אותי, אתה חייב להגיע למשרד'. יום לאחר מכן הגיע דיווח דומה מכיוון ישראל, שגם עליו העירו אותי. פתאום הבנתי שאני ראש ענף התרעה לביטחון כוחות שותף. הבנתי מה זה הטווח זמן מידי. זה משנה תפיסה בעבודה יומיומית ואיך אתה תופס מודיעין. יש לא מעט דוגמאות שהצלחנו להעביר אינדיקציות לשותף ולשמור על הכוחות שאנחנו עובדים איתם. זה קרה במדינות גבול עם ישראל. ככלל, זו אחת המשימות היותר בסיסיות שלנו להגן על כוחות של שותף. זה קרה יותר מפעם אחת בשנה האחרונה".
לעיתים האינטרסים המשותפים באים לידי ביטוי בהעברת מודיעין לשם שמירה על לגיטימיות של הפעולה של צה"ל בגזרות השונות.
"במבצע שומר החומות היה לנו אירוע, שבו נדרשנו להעביר מודיעין שמסביר למה ישראל תקפה את בניין חמאס שבו היו כלי תקשורת זרים. היה הרבה שיח תקשורתי בנושא. הדרג המדיני נתן הנחייה לאמ"ן לספק חומרים שמסבירים על מהות המטרה. במהלך הלילה עסקו בשחרור הרלוונטי של החומרים. בשעה 8:30 בבוקר התייצבו השותפים (האמריקנים) שלנו בארץ. במשך שעה וחצי קציני המודיעין נתנו להם הסבר, הסבר מודיעיני ענייני למהות המטרה באותו מבנה. אחרי כמה שעות התקבל דיווח שמזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, קיבל את המודיעין לידיו, ואמר שהוא תומך בישראל. זו הייתה סגירת מעגל כזו, תוך 24 שעות. ממצב שבו שאתה בסיטואציה בלחימה, במערכה מוגבלת בעזה, עם שעון שאולי מתהפך לך, לקבל חזרה את הגיבוי, זה היה אירוע מאוד מלמד ונגמר טוב".
כיצד באה לידי ביטוי התרומה של מעבר צה"ל לפיקוד מרכז של צבא ארצות הברית, סנטקום, שמקום מושבו בבחריין?
"מעבר לסנטקום, שעדיין לומדים אותו. ביקרתי במפקדה, הייתי שם לפני המעבר ואחרי. וזה נחמד שאתה רואה את דגל ישראל על המפה שלהם, ואז ולראות מולך קצין מצרי, כי הם חלק מהקואליציה. זה קורה. סנטקום הוא אירוע בעיניי שיוביל לעוד הרבה מהלכים בתחום המודיעיני, המבצעי, התפישתי ובחיבור בין מדינות מול האיומים השונים".
איך אתה רואה את האפקט של הסכמי אברהם?
"זו השפעה על מדינות השיח ופוטנציאל גדול. היה דגל מרוקו בקריה, צריך יותר מזה? זה מתחבר לעוד מאמצים כאלה שעוד יבואו. הסכם שמתגבש בין לבנון לישראל. יש פה דברים שעד לפני כמה שנים היו בגדר דמיון".
החיבור האמיתי עם המדינות הערביות הסוניות היא החשש מאיראן?
"איראן מאיימת על ישראל ועל שאר מדינות הסכמי אברהם. ההסכמים מגבירים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה ויש עוד לפנינו".
יש לך דוגמא לאיכות שיתוף הפעולה עם גורמי מודיעין זרים?
"מש"ב הוא מנייה בעלייה. בדיון מודעיני ישראלי הגיעו נציגים מכמה מדינות, למשל נציג אירופי. בעולם הטכנולוגי אני יודע שכמות שנות אדם וכסף שחסכנו בשיתופי פעולה הוא במיליונים, אם לא יותר מזה".
היית אחראי בעבר על קשר מודיעיני עם הגרמנים. אתה יכול לשתף בתחושות?
"היינו שותפים אסטרטגיים. השיתוף פעולה איתם מתעצם במגוון היבטים, המודיעיני והטכנולוגי. חשוב תמיד שנבין אחד את השני".
איך נראה השיח על איראן עם שותפים זרים?
"כשאתה מדבר על איראן כל הזמן אתה צריך לראות שאתה טוען את הצד השני במודיעין אמין הנדרש, כדי שזה לא ישמע כסיסמאות נטולות הקשר. הייתה שיחה בין ראש אמ"ן לאחד המקבילים שלו, והשיחה היתה די מונולוג של ראש אמ"ן וכל מה שהיה לצד השני להגיד זה 'אני מסכים עם כל מה שאמרת'. שנה קודם לכן הבכיר המקביל לא הפסיק להקשות על ראש אמ"ן, כי הם לא הבינו אחד את השני".
דובר בעבר על שותפות ישראלית-אמריקנית בסיכול הממוקד של מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני.
"לגבי סיכולים ממוקדים, התפקיד שלי זה לראות שהמודיעין הרלוונטי עובר. אני לא מתכנן סיכול ממוקד עם אף אחד. אבל אחרי שסולימאני מת, אז הייתה נערכנו לראות מאיפה הנקמה יכולה להגיע, כדי שהכוחות האמריקנית יוכלו להיערך לכך".