בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
בית ספר למפעילי כטמ"ם/ראובן קסטרו

בעזה, במדינות אויב ובמבצעים מיוחדים: מפעילי כלי הטיס הבלתי מאויישים נערכים למלחמה של מחר

עודכן לאחרונה: 25.9.2022 / 7:59

אם עד היום כולם רצו להיות טייסים, עתה הפוקוס עובר לדור הבא - המטיסים מרחוק, שיושבים בתא ההפעלה ואחראים לשלל משימות - מאיסוף מודיעין, סיוע לכוחות ועד לתקיפה - אותן הם מוציאים לפועל בלחיצת ג'ויסטיק. לראשונה מספר מפקד בי"ס לכטמ"מים בצה"ל על התפקיד המורכב

מפקד בית הספר לכלי טיס מוטסים מרחוק, הכטמ"מים, סא"ל ר', בן 42, סיים את תפקידו לפני מספר שבועות ויפרוש לאזרחות. בחיל האוויר מגדירים אותו כאחד מעמודי התווך שהיה שותף להתפתחות המערך הסודי של צה"ל, וראה כמעט הכול ב-20 השנים האחרונות, מפעולות חשאיות הרחק מגבולות המדינה ועד שותפות במלחמה ובמבצעים מיוחדים.

הוא החל את השירות בקורס הטיס אך נשר אחרי שנה וחצי, והתקבל למערך הכטמ"מ. אחרי חצי שנה שובץ בטייסת כמפעיל מבצעי של כטמ"מ ולקח חלק במבצע חומת מגן ב-2002. במבצע ימי תשובה ב-2004 ברצועת עזה הוא ומפעילים אחרים הביאו לשינוי תפיסתי בסיוע לכוחות הקרקע וההתמודדות עם פעילי טרור מסתתרים עד כדי שינוי בתורת הלחימה של צה"ל.

במלחמת לבנון ה-2 הוא היה סגן מפקד טייסת כטמ"מים, במבצע צוק איתן שנמשך 52 יום, היה אחראי במטה המבצעי של חיל האוויר על כל הפעלת הכטמ"מים, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על טייסת 161 שמפעילה את ה"זיק" (הרמס 450) תוצרת "אלביט" למשימות: תקיפה, סיור ואיסוף מודיעין, ובשלוש השנים האחרונות הוא פיקד על ביה"ס להפעלת כטמ"מים בהן חלו שינויים משמעותיים במערך שגדל באנשים והגיע להיקף הכטמ"מים הגדול ביותר מאז היווסדו.

הרמס 900 תוצרת חברת אלביט. דובר צה"ל
הרמס 900 תוצרת חברת אלביט/דובר צה"ל

כבר בשנה הראשונה התקבלה החלטה שכלל מפעילי הכטמ"מ יוכשרו על כטמ"מ ה"זיק" ולאחר מכן יעברו הסבה בטייסות השונות לכטמ"מים האחרים. זאת, בניגוד לעבר, כשהמטרה היא להוריד את העומס על הטייסות המבצעיות, לייצר די.אנ.איי אחוד, ולדייק את תהליך ההכשרה באמצעות תוכן רלוונטי למשימות המתפתחות מסיור ותקיפה בעזה, דרך משימות במב"מ בסוריה ועד למוכנות לפעולות נוספות.

ההכשרה הפכה להיות ארוכה יותר, חצי שנה, כולל ההסבה בטייסת שהינה שלושה שבועות, אך היא שידרגה את מעמד המערך ומושכת אליה כיום את מיטב הנוער שמרביתו מגיע מקורס טיס, חלק קטן יותר מחיל התותחנים, וחלקו המזערי מגיע ממסלול מצטיינים של חיל האוויר - קצינים ממגדל פיקוח, לוחמה אלקטרונית ועוד, שעברו בדיקות ומבחנים והתקבלו למסלול המפעיל היוקרתי.

כטמ"ם. דובר צה"ל
"למרות שאנחנו לא מסכנים את החיים, יש חיבור והשפעה על שדה הקרב". כטמ"מ/דובר צה"ל

"מבחינתי הדבר הכי משמעותי בהכשרה זו דמות המפעיל. אנחנו הגדרנו שלוש אבני יסוד בדמותו: לפקד על כלי טיס, איש צוות, ולהילחם מהאוויר", סיפר סא"ל ר', והוסיף, "תפקידו הראשון יהיה מפעיל זוטר. אחר כך הוא יפקד על משימה, יפקד על מטוס, יקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות, יפקד על צוות גדול של אנשים. לפעמים זה שני מטוסים יחד ויותר, שצריכים להילחם מהאוויר. למרות שאנחנו לא מסכנים את החיים שלנו יש לנו חיבור והשפעה על שדה הקרב, וגם נטילת החיים בשדה הקרב. אנחנו צריכים אופי של לוחמים, המונח שאנחנו משתמשים בו הוא: נלחם מהאוויר . בן אדם שיודע לחיות במרחב האווירי, בזמן לחימה בשדה הקרב, יודע לנתח את שדה הקרב ולהשפיע עליו".

בשונה ממפעילי כטמ"מ בצבא האמריקני, בחיל האוויר הישראלי המפעיל עוסק בעיקר במשימות כמו איסוף ותקיפה ופחות בפרטי ההטסה של המטוס שמרביתה אוטונומית. "העומס הקוגניטיבי גדל בגלל ריבוי המשימות. זה שאנחנו יושבים על הקרקע מאפשר לנו לקבל לתוך קרון ההפעלה הרבה מהמידע מכל המערכות של צבא היבשה, ושל חיל האוויר באמצעות מערכות הפיקוד והשליטה. למשל המפעיל צריך להתמודד עם מערכת קשר של יותר מ-20 ערוצי קשר. לדעת למי להאזין בכל זמן נתון. לפעמים אנחנו יכולים לעבוד עם ארבעה מטוסים ביחד…זה יילך ויתגבר וגם כשהמערכות יהיו עוד יותר אוטונומיות תמיד יהיה אדם בקצה. אנחנו מתאימים את עצמנו לפיתוחים החדשים בדרכם אלינו".

בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
מפעיל כטמ"מ/ראובן קסטרו
הרמס 900 תוצרת חברת אלביט. דובר צה"ל
הרמס 900 תוצרת חברת אלביט/דובר צה"ל

מול מי עיקר העבודה של המפעיל?

"כל גופי המודיעין, כי רוב העבודה שלנו היא בשגרה. בתוך הצבא וביתר זרועות הביטחון. מטה חיל האוויר ואגף המבצעים מפעילים אותנו. מקצים אותנו למשימות השונות. ובעתות חירום? המח"ט, המג"ד, או המ"פ".

באיזה שלב אתם מכשירים את המפעילים למשימת תקיפה?

"גם אחרי שהם כבר בטייסות המבצעיות הם חוזרים אל ביה"ס אחרי חצי שנה, ושנה, ואח"כ אחרי ארבע שנים להכשרה מתקדמת: זה אומר שהם הולכים להיות מוכשרים למפעיל שמבצע משימות תקיפה בלחימה או משתתף במשימות תקיפה בלחימה. הם עוברים הכשרה קרקעית ולאחר מכן עושים הכשרה אווירית בטייסות. שם מעמיקים להם את הידע וחושפים בפניהם את התוכניות המבצעיות המתקדמות של צה"ל".

מה עם האתגר המנטאלי?

"אנחנו גם מלמדים אותם להתמודד עם מה שייפגשו… עם התמונה שכולם רואים. יש הבדל בין חבר קבינט שרואה את זה במסך בחדר דיונים בזמן אמת למפעיל שרואה את זה בקרון, והוא חלק מהתהליך, אם כגורם תקיפה או גורם שתומך את התקיפה, ו'מנקה את השטח', כדי לוודא שאין בלתי מעורבים באזור. אחד הדברים המשמעותיים בתהליך ההכשרה זה ללמד אותם בכלל איך להתמודד עם האתגר הזה, עם האתגר המנטאלי, החוסן האישי והחוסן הארגוני שלהם, ואת זה אנחנו עושים גם בהכשרת הליבה, דרך התמודדות עם לחץ, כישלון ועומס, וגם לאחר מכן, בסדנאות כשהם פוגשים מפעילים ותיקים שחוו אירועים יותר משבריים".

איך זה בזווית הראייה שלך?

"לי יש הרצאה קבועה שאני מעביר על מבצע 'פירות טרופיים' (המבצע בו נחשף כוח מיוחד בחאן יונס בשנת 2018, במהלכו נהרג קצין המבצעים של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל, א.ב). זו היתה הסתבכות של יחידה מיוחדת בדרום, שיצא לי לקחת בה חלק כמפקד משימה. אני מדבר איתם על התחושות, מה עובר לך בראש, איך תהליך ההכנה וההכשרה שלך. מה הכין אותך לדבר הזה ומה אתה מגלה בזמן אמת. ואיך אתה מתמודד עם זה גם אחר כך. אנחנו גם מדברים עם המפקדים מה הם צריכים לעשות עם האנשים שלהם בטייסות. כדי שיבנו את אותו חוסן ארגוני כדי שיאפשר לאנשים להתמודד עם זה".


עד לאחרונה לא היה אפשר לדבר על מפעיל הכטמ"מ ומשימת התקיפה, ופתאום הוא נמצא במרכז. מיהו מפעיל הכטמ"מ?

"הרמת המסך עוזרת לנו קצת. זה אחד האתגרים הגדולים מאוד. לפני מלחמת לבנון ה-2, ישבנו כל המפעילים של הטייסת בחדר התדריכים, אחרי משימה שלא הצליחה, ומי שביצע את המשימה דיבר על המשימה אבל לא מהצד הטכני אלא מצד התחושות של מה זה עשה לו, כי באותה משימה שלא הצליחה הוא גם לא הצליח לבצע את אותה וגם יצר תקלה אחרת. הוא בא ודיבר על זה ואז בעצם פתאום חדר תדריכים שלם, 90 איש, התחיל לדבר על ההרגשות שלהם, ואומרים שאין להם יכולת לפרוק את זה כי הכול שמור, זה סוד גדול, והם לא יכולים לדבר עם אף אחד, עד כדי שבן אדם אומר: 'אני חוזר הביתה ואני לא יכול לדבר עם אישתי, היא רואה שמשהו עובר עליי ואני לא יכול לשתף אותה בכלום'. אני זוכר אחרי 'פירות טרופיים', שאני חוזר הביתה, אישתי ישנה, היא מתעוררת וכועסת עליי למה חזרתי יותר מאוחר…".

בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
"העומס עלינו ביממת קרב הוא גדול. אתה לא מרגיש את הבדל בין ימים ללילות"/ראובן קסטרו

ואתה היית מעל המלחמה שהתחוללה באותן שעות על הקרקע. עם הרוג ופצועים, אי וודאות וחילוץ.

"כן. ואתה לא יכול להסביר לה את זה. עדיין אסור לי לדבר על מה עשיתי, ואיפה הייתי, וספציפית מה קרה, אבל יש הבנה יותר טובה בצד השני של מה קורה, מה עובר עלינו. ועדיין, חלק גדול ממה שעובר עלינו הוא להתמודד, זה נקרא חוסן ארגוני. היכולת שלנו כמפעילים היא לדבר אחד עם השני. מפקד המשימה עם המפעיל שלו, מפקד הטייסת עם האנשים שתחתיו. זה תהליך מאוד משמעותי שקורה בשגרה ובלחימה כדי לאפשר לאנשים להתמודד. אני מכיר את מערך הכטמ"מ בצורה מעולה. אני מסביר לאנשים שגם ההצלחה במשימה יש לה משקל, כי כשאתה הולך למשימת תקיפה, ואתה הורג מחבל, לא משנה שהוא מחבל - אתה הרגת בן אדם. אז גם ההצלחה יש לה בסוף משהו שיכול להשאיר בך משקעים.

"אנחנו מלמדים את המפעילים לזהות את הדברים האלה אצלם, ומלמדים את המפקדים לתמוך במפעילים שלהם ולעזור להם להתמודד עם זה. אנחנו לא רואים אירועים אצלנו של אנשים שיוצאים עם משהו שגרם להם להגיד 'אני לא יכול יותר. אני צריך להפסיק'. לא רואים מקרים כמו בסרטים האמריקניים, של כל מיני פוסט טראומה. אין את התופעות האלה אצלנו. אני חושב שחלק מזה זה מה שאנחנו עושים בתהליך ההכשרה, ואחר כך בטייסות וחלק מזה זה החיבור המאוד משמעותי לשדה הקרב, לחשיבות המשימה ולאנשים. אתה כמפקד טייסת יושב בקורס פו"ם יחד עם מג"דים. כי אתה יודע שאתה הולך לעבוד עם גדוד בגולני. ואתה יודע מי המג"ד כי הוא ישב לידך בפו"ם ואתם מדברים את אותה שפה".


מה שלציבור קשה להבין זה שאתה יושב בקרון ההפעלה, מפעיל את הכטמ"מ אבל מתחתייך יש מלחמה של ממש. אתה לפעמים מחולל אותה ולפעמים אתה מסייע לכוחות.

"אתה לא נוכח פיזית אבל אתה נוכח מנטאלית בצורה מאוד מאוד חזקה. וגם… יש משהו במלחמות בארץ. הן בארץ. הן מאוד קרובות. אתה שומע צבע אדום בזמן שאתה במשימה. אתה יודע שאנחנו מחוברים לכל המערכות, אני יודע על כל טיל לאן הוא משוגר. עכשיו יכול להיות שאישתי נמצאת בבית וששוגר לעברה טיל. זה מחבר מאוד למשימה ולחשיבות שלך. ומעבר לזה המשימות שלנו הן ארוכות. משימה סטנדרטית היא 4 שעות. ואתה מתחבר מאוד חזק לשדה הקרב. אני זוכר שבאחד המבצעים ליוויתי את חטיבת גולני, הגדרנו אז ממש צוותים קבועים לחטיבות, במשך שבועיים בין 8-12 שעות ביום, אני ליוויתי את חטיבת גולני, ידעתי באיזה בתים הם נמצאים, איפה יש עליהם איומים, ידעתי את המרחב וכל ציר בשם שלו, ואיזה כוח נמצא בכל מקום, וככה אתה יודע לתת מענה מבצעי".

מה קורה למפעיל בעת הכניסה לקרון ההפעלה?

"כשאתה נכנס לקרון אתה מתנתק מהעולם ונמצא בתוך שדה הקרב. דווקא זה שאתה רואה אותו כל כך מוחשי לפעמים דרך המסכים - הרבה יותר משרואים אותו מבעד לאמצעים אוויריים אחרים, בהם חיילים כן מסכנים את החיים - מעצים את התהליך. כל אירוע שקרה אתה מכיר, וזה מאפשר לך חיבור הרבה יותר משמעותי לשדה הקרב. עד כדי שאחד ממפקדי הטייסות, שבהכשרתו הוא טייס מסוק קרב, אמר לנו במשך שנים כטייס שהוא לא הבין איך מפעילי הכטמ"מ יכולים לדבר על חיבור לשדה הקרב ולמשימה, ממש בזלזול. והוא אומר שבמבצע שומר חומות, שזה היה מבצע קטן ללא כניסה קרקעית, שהוא הרגיש הכי הרבה חיבור משימתי אי פעם לשדה הקרב. אתה מקבל את המידע, אתה מחובר למערכות הפיקוד והשליטה, אתה שומע את הקולות בחפ"ק וכל אירוע שקורה. אתה ישר יודע עליו. גם אם הוא לא קורה אצלך".

יש תסכול? שכוח נמצא בסכנה מתהווה, יש הרוגים או פציעה ואתה לא באמת יכול להגיש עזרה?

"אתה מגיש עזרה. זה ההבדל אם כאוסף מידע מהאוויר ואם כגורם התקפי. אתה נותן להם את העזרה שהם צריכים. הרבה פעמים הם אומרים לנו אחר כך שללא העזרה שלנו הם לא היו מצליחים להתמודד עם הדברים האלה. לא תמיד תצליח לתת מענה מלא. אבל לא לוקחים את זה למקום של תסכול אלא מתחקרים ומשתפרים כדי להיות יותר יעילים ומועילים כדי להשפיע על שדה הקרב לקראת הפעם הבאה".

בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
מפעיל כטמ"מ בקרון ההפעלה/ראובן קסטרו

לאחרונה החל שיתוף פעולה יוצא דופן בין מערך הכטמ"מ למטוסי 'האדיר' (האף-35) המוגדרים כמטוסי דור חמישי.

"מערך כטמ"מ הוא דור 5. אנחנו חשופים לכל אחד מהמטוסים, מקבלים תוצרים בזמן אמת, יודעים לנתח ולעבד אותם, ולתת ביחד את המענה השלם. מה שהיום המערך המאויש נכנס אליו כדור חמישי? אנחנו שם כבר מ-2004. אני מחובר לכל המערכות. לפעמים הדור חמש רואה משהו שהוא לא תמיד יבין מה הוא רואה - אני יכול להשלים את זה. בעצם זה שאני מקבל בצורה ישירה ומהירה את המידע אני יכול לסגור איתו מהר את המעגל. רק לפני שבועיים עשינו תרגיל משותף עם מטוסי דור 5 כדי להעמיק את השת"פ".

אתה יכול להתייחס למערך שבין המלחמות?

"זו נקודה מעניינת. אם אתה מסתכל על סיכולים ממוקדים שקורים בעזה איפשהו מתחילת שנות ה-2000, בשלב מסוים הכטמ"מ משתלב בהם ולוקח את ההובלה על המבצעים. אנחנו היינו בשגרת מב"מ כל הזמן. אני גדלתי לתוך עולם שאני כל הזמן עושה פעילות מבצעית, שחלקה הוא חשאי וחלקה מפורסם. היום, כשחיל האוויר גדל לתוך המב"מ, הוא בעצם הגיע לאותו מקום שבו אני נמצא כבר 20 שנה. אני שומע חברים שלי, מפקדי טייסות קרב, מדברים על דילמות ומתחים שאני אומר, 'אני כבר 10 שנים ככה'. אני גדלתי לתוך המציאות הזו. וזה טוב לנו שכל חיל האוויר מבין עכשיו את המתחים שבהם אנחנו נמצאים".

מה הדילמה המרכזית שמייצר המב"מ?

"הרצון לשמור על כשירות, לאמן אותם למשימות במלחמה לבין הצורך המבצעי. 80% משעות הטיסה המבצעיות מבוצעות על ידי כטמ"מ".

הכנתם את המפעילים לפעילות במעגל שלישי? תקיפה באיראן?

"לאופציה צבאית באיראן יש השלכות בכל הזירות, ואנחנו כל הזמן צריכים להבין מה המתחים שיפגשו אותנו. בהקשר הזה ספציפית למערך כטמ"מ זה מגדיל את הסבירות שמה שאנחנו מתכוננים אליו יקרה. העלייה של מעגל שלישי לא הפתיעה אותנו, הם בעצם מוכנים לעולמות האלה".


איך אתה מסביר שבנקודת הזמן הזו מדובר בהיקף הגדול ביותר של כלי טיס לא מאוישים בצה"ל?

"מה שגרם למערך הכטמ"מ לגדול זו לא הטכנולוגיה שלו אלא האנשים שידעו לקחת את הטכנולוגיה ולהיות רלוונטיים. להיות מועילים בשדה הקרב, וזה דבר שהוא נדרש וגדל. אני רואה יותר משימות שעוברות למערך הכטמ"מ ועם זאת העמקה וסינרגיה עם מטוסים מאוישים וכוחות הקרקע. מדברים על מהלומות (תקיפת האויב בו זמנית בכמה ממדים, א.ב) והגנה רב ממדית. זה דורש הרבה שת"פ, שילוביות גבוהה וחיבור ברמת המשימה. לשם המערך מתפתח. יש גאווה מאוד גדולה להיות חלק מהתהליך הזה. להגיע אליו בשנות האלפיים ולראות לאן הוא הגיע היום עד כדי לפקד עליה זה נותן פרספקטיבה מאוד יפה. הגאווה הכי גדולה זה באנשים, זה מה שעושה את השינוי".

ועדיין אתם לא מצליחים להתברג בצמרת חיל האוויר.

"כיום יש מספר אל"מים, בקרוב יהיו גם תא"לים. אין תקרת זכוכית, הכול עניין של זמן. יש מפעילות. סגניות מפקד טייסת. אתמול אישרו שלוש מפעילות מעולות שיהיו סגניות מפקד טייסת. מה שמוביל אותנו זה איכויות ולא מגדר. במטה מבצעי של החיל אחוז המפעילים גדל והם תופסים מקום של טייסים".

בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
"העובדה שרואים הכל חד על המסכים מעצים את התהליך". בית ספר למפעילי כטמ"ם/ראובן קסטרו

מתחתיו של סא"ל ר' משרת בשנה האחרונה רס"ן כ', בן 26, כמפקד אגף הכשרות בבית הספר. הוא נשר מקורס טיס, ומאז תום הכשרה הוא מפעיל משנת 2017 את כטמ"מ ה'זיק', וכיום מוגדר כמפקד תקיפה. במעלה הדרך הוא סיים קורס מפקדי פלוגות, ומוגדר כייצור כלאיים במערך. הדלת שנפתחת ונסגרת במשרדו כל כמה דקות מצביעה על חשיבותו ומעמדו בביה"ס. "אני אחראי על כל הקורסים שבסופם מזכים בסיכת מפעיל, ואני מוגדר כסגן מפקד טייסת ב' למבצעים".

מה היה האתגר שלכם בשנה האחרונה?

"בשנה האחרונה העצמנו את מעמד המדריך וביססנו את מעמד המפעיל. הכול הוסדר. המפעיל הוא ורסטילי. מתמחה בהטסה, פענוח, סריקה, מטפל בתקלות ועוד".


משנת 2017 צבר רס"ן כ' פעילות מבצעית ענפה במספר רב של גזרות, כולל במבצע עלות השחר ברצועת עזה. על העשייה הרחק מאור הזרקורים הוא סיפר, "במבצע עלות השחר יש לך משימת פענוח כמו עם הילדים, שחדלו תקיפה (חשש לפגיעה בילדים פלסטינים א.ב), היכולת שלך ככלי בודד לנהל את הכוח, להביא כלים נוספים לזירה כדי לאפיין את השטח ולקבל החלטה. זה אתגר קיים תמיד שמלווה אותנו.

"האויב למד להתמודד, ועכשיו הוא מבין שיש כטמ"מים בשמיים, ולכן העבודה שלנו עם המודיעין היא צמודה כדי לעמוד במשימה בצורה טובה. הם למדו לא להיחשף. אנחנו כל הזמן מנסים למצות את הכוח טוב יותר דרך הונאה ותחבולה. אלו הפתרונות".

ספר על מבצע שומר חומות בו לקחת חלק.

"היו כל הזמן אזעקות באזור, ואחד הרגעים שאני ממש זוכר, הוא כשאתה במערכת, אתה מזהה שיש שיגור, ואתה יודע לקפוץ אליו עם המטע"ד. טסנו, אתה שומע את האזעקה ברקע, אתה רואה את השיגור במערכת, ישר מגיע לנקודת השיגור, אתה רואה את הפעיל ואתה ישר יודע לסגור עליו מעגל בצורה מאוד זריזה מול הגורמים וגם לתקוף".


מיהו מפקד תקיפה?

"מפקדי תקיפה הם בדרך כלל בדרגות סרנים ותיקים ורס"נים. זו הכשירות הכי גבוהה. מי שטס איתי כשיר למשימת תקיפה, ומעליי יש מוביל.

בית ספר למפעילי כטמ"ם. ראובן קסטרו
הסטת הטיל מהמטרה מחשש מפגיעה בבלתי מעורבים היא חלק מההחלטות שנלקחות. מפעילי כטמ"מ/ראובן קסטרו

אפשר לשאול כמה פעמים תקפת?

"תקיפות? דו ספרתי. כמפעיל, לא כמפקד משימה. חשוב לי לציין שהמשימה היא ערכית. זה מה שמלווה אותנו. אתה שומע אזעקות, יירוטים ופיצוצים ויכול להגיב באותו זמן על הנחיצות. העיסוק כל הזמן קיים".

איך אתה מרגיש בשדה הקרב על מידת הסיוע לכוחות היבשה?

"אני רואה תמונה שהם לא יראו בחיים. הצוות מדבר עם המ"פ בשטח, ואומר לו: 'תקשיב צפונית-מערבית לך, 300 מ' יש מארב של מחבלים, יש מסתור, בוא תאגף אותם מכאן...'. אני לא תוקף בעצמי אבל משפיע".

רס"ן כ' התעכב בהסבר על האופן בו מאושרות מטרות וכיצד הם משקפים את תהליך ההכשרה למפעילים החדשים, "מראים להם שזה אושר פעם ראשונה ושנייה, ולמי המטרה עוברת לבדיקה נוספת. הולכים לקריה ולפיקוד ולאוגדת עזה ושומעים מהחבר'ה עצמם איך זה קורה. פוגשים גורמים בדין בינלאומי ומקבלים הסבר איך מטרה מאושרת מבחינה משפטית. מדברים על הסרת איום. מדיניות, מדרגות וכל מה שאומר לנו איך לעבוד. הם מדברים עם אנשים שעברו את זה, רואים סרטונים".

מה זו טעות בהפעלת כטמ"מ?

"יש תקיפות שנפגעים בהם בלתי מעורבים. מנסים להימנע מזה כמה שאפשר. לפעמים זה נתון להחלטת הצוות האם להסיט להב, כדי שאף אחד לא ייפגע. עכשיו השאלה איך הצוות רואה את זה: האם הסטתי את הטיל אחרי שיגור או לא, האם אני עומד במשימה או לא עומד במשימה, ואם מישהו נפגע. יכול להיות שזה יגיע כהנחיה מתא התקיפה, ואם לא - זה לגמרי ביכולותיו של מפקד המשימה לקבל החלטה כזו, להסיט את הטיל ולא לפגוע במטרה בגלל החשש מפגיעה בבלתי מעורבים.

זוכר מקרה חריג?

"מטוס שעשה סיוע לחטיבת גבעתי - אני כמעט בטוח שזה היה בעופרת יצוקה - מזהה על הגג פריסה של המון מחבלים. הוא יודע שהוא בטווח לתקיפה, ועכשיו צריך לטפל באיום, ומשהו לא מסתדר לקראת. ביקשו מהכוחות שלנו להיכנס לתוך המבנים, ואיך שיצאה ההודעה בקשר אתה רואה את 'המחבלים' מתקפלים גם. חצי דקה לאחר מכן אתה מבין כשאתה שומע בקשר: 'חדל, זה כוחותינו'".

איך נראה יום לחימה?

"העומס עלינו ביממת קרב הוא גדול. אתה לא מרגיש את הבדל בין ימים ללילות".

מילה על סיכול ממוקד?

"אלו הצוותים המנוסים ביותר בגלל רגישות המשימה".

בקרוב מאוד יסתיים האימון המתקדם בבית הספר ואז תתחיל החלוקה של המפעילים לטייסות השונות. יש קרבות על מי הולך לאן?

"יש חבר'ה שמעדיפים להיות בטייסת לא תוקפת כי המאפיינים מושכים אותם. יש טייסות לא תוקפות שעושות דברים הרבה יותר מעניינים מהתוקפות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully