האלוף אורי גורדין שסיים את תפקיד מפקד פיקוד העורף מאז מאי 2020 תמיד סחב אחריו שובל של מסתורין. בעיקר בשל העובדה שמתפקיד לוחם בסיירת מטכ"ל ועד לפיקוד על היחידה הוא פעל בצללים למרות שהשתתף במגוון רחב של מבצעים מורכבים שאת רובם לא ניתן לפרסם.
במלחמת לבנון השנייה פיקד על ענף תכנון במערך המבצעים המיוחדים באמ"ן ביניהם היה אחראי למבצעי הפשיטה על יעדים בלבנון על אחד הכוחות פיקד בעצמו בבעלבכ. לאחר שסיירת מטכ"ל בפיקודו הצטיינה וקיבלה את צל"ש הרמטכ"ל על סדרת פעולות מוצלחות הוא התמנה למפקד חטיבת המילואים 55. כשפיקד על חטיבת הנח"ל שקצרה הצלחות מבצעיות במבצע צוק איתן היה ברור שהוא יגיע לדרגת האלוף.
לפני חודשים אחדים הוא סיים את תפקיד מפקד פיקוד העורף ונערך בימים אלו לקבל את פיקוד הצפון באחת התקופות המתוחות שידעה הזירה בעשור האחרון נוכח תהליך התבססות איראנית בלתי פוסק בסוריה, התעצמות של ארגון חיזבאללה בלבנון, איומים של חסן נסראללה על ישראל ברקע הוויכוח על מיקום הגבול הימי וקידוח אסדת הגז כריש, ואם לא די בכך אז העיכובים במו"מ על הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן, וההתנגדויות בירושלים לסעיפיו רק מגבירים את רמת המתיחות מול הכוחות בשליחות איראן בגבולות ישראל: חיזבאללה בלבנון ומליציות שיעיות בסוריה. רגע לפני שהוא נכנס לפיקוד הצפון הוא סיכם כמפקד פקע"ר את אחת התקופות המורכבות שידעה מדינת ישראל ומנתח את איומי העתיד בזירה הצפונית.
"טיפה יותר משנתיים מאוד משמעותיות", פתח גורדין בתיאור את תפקידו בפיקוד העורף בשיא הקורונה, "זה היה מסע מאוד מלמד ומעצים. היו חוויות עם עשייה מאוד משמעותית, כשאני מסתכל בפרספקטיבה של שנתיים וחצי אחורה. לפני שנכנסתי לפיקוד העורף ואיך ראיתי את פיקוד העורף. ואני רואה היום משהו אחר לגמרי. אני רואה היום פיקוד סופר מרכזי בהוויה הישראלית, בעשייה הישראלית. אני כמעט לא רואה אתגר משמעותי שפוגש את מדינת ישראל בהקשר החירום שפיקוד העורף הוא לא בורג מרכזי בתוך העניין הזה. האמירה שבכל מערכה העורף תהיה זירה שנייה קיבלה משנה תוקף מאוד משמעותי בתקופה הזו. וחלק מהתקופה היתה זירה ראשונה אפרופו תקופת הקורונה בשנה וחצי הראשונה של המגפה".
פקע"ר הגיע לשיאו בקורונה.
"כשמסתכלים על הקורונה הרבה פעמים מביטים על מדינת ישראל ועל העולם כנקודת שבר מאוד מאוד גדולה. בהקשר של פיקוד העורף היא היתה הזדמנות מאוד גדולה. כשיש חירום ומצוקה פקע"ר צריך לצאת ולסייע לציבור הישראלי ולמערכות הישראליות לתפקד בצורה יותר אפקטיבית. אני חושב שניצלנו את ההזדמנות הזו בצורה מאוד משמעותית. גם באופן קונקרטי למגפה עצמה, בה סייענו למערכת הבריאות, לממשלה ולרשויות המקומיות להתמודד עם המגפה הזו. אבל גם בניצול ההזדמנות לחזק את כל הקשרים האלה ואת כל היכולות כדי לשפר את המוכנות לחירום של כל המערכת הזו למלחמה. במובן הזה כשאני מודד את התפקוד של העורף בהקשר הרחב במבצע שומר חומות הציון הוא ציון גבוה במובן של סינכרון, שיתוף הפעולה, ההנחיות המתואמות, שת"פ בשטח של הגופים והוא רחב. אנחנו נמצאים בנקודת שיא בקשר ברלוונטיות וחיבור ביננו לרשויות המקומיות. גם במישור האישי בין מפקדים בפקע"ר במחוזות וביני לראשי הרשויות ואנשים שלהם אבל גם ברמת תפקוד המערכות שהיום נמצא על אותה מערכת".
מה השתנה עם מערכות ההתראה מפני האיומים השונים?
"חיזקנו מאוד את מערכות ההתראה. הגברנו את כמות היכולות ההפצה שלנו, את הדיוק של סימון האיום, התראה מפני רקטות, טילים, וכלי טיס. התאמנו מבצעית את המערכת לרעידת אדמה. יש אפליקציה שיש לה כיום כמעט מיליון מנויים. אנחנו נמצאים במקומות אחרים לגמרי בהתראה ובהפצת ההתראה במדינת ישראל. אוטובוסים, שלטי חוצות, טלוויזיות חכמות - הכול יכול לקבל את ההתראה באופן ישיר כעוד גורם הפצה של ההתראה".
יש עדיין בתים לא ממוגנים בצפון.
"הצלחנו להוציא לדרך את תוכנית מגן הצפון. 5 מיליארד שקל בעשר שנים. ממגן את כל קו הבתים הפרטיים בקו המגע של 0-7 ק"מ , מסדר את הפערים בדרום ומוסדות ציבוריים. אנחנו בשנה השנייה של הפרויקט. זה לא פותר את כל הבעיות אבל זה מתניע תהליך של המיגון.
בזמן שהאימונים ביבשה האטו קצב בגלל הקורונה, בפיקוד העורף היתה מגמה הפוכה. עברתם לשיא של פעילות. זה מתחבר לאתגר החילוץ מהריסות במלחמה?
"איום הייחוס שלנו כולל הרבה אירועים במלחמה. ראינו בשומר חומות קצב של 400 רקטות ליממה. אז ראינו על פני עשרה ימים 272 נפילות בשטחים בנויים בשומר חומות. בממוצע קצת פחות משלושים נפילות ליממה. זה אומר שכל שעה יש לנו אירוע הרס כזה או אחר. אירוע הרס כמו ברמת גן (מלחמת מפרץ ראשונה א.ב) שיש בו כמעט 100 דירות שמושפעות מהרקטה הזו. לכן יכולים להיות לנו הרבה אירועים עם השפעות רחבות. אתה צריך לסרוק את כל הדירות האלה, לבדוק שאין לכודים. לכן המענה המבצעי צריך להיות הרבה יותר מבוזר. כשאנחנו מסתכלים על מערכה מלבנון, אנחנו מדברים על קצב אש גבוה פי 10. 4,000 ביום. ביממות הראשונות זה מה שיהיה. וביממות אחר כך יהיה קצת פחות. 2,000-1,500 רקטות ביממה. זה מספרים מאוד גדולים. הטילים המדויקים כרגע זה מספר קטן. המתקנים האסטרטגים שלנו, לא משנה אם זה מתקנים צבאיים, מתקני אנרגיה או סמלי שלטון - אליהם יכוונו החימושים המדויקים".
תחדד את האיום מצפון.
"אנחנו מסתכלים על מסת אש מאוד גדולה של חיזבאללה שמכוונת לכיוון העורף, לערים, ליישובים ולכפרים. שם נראה כמות אש מאוד גדולה. חלק ממנה יעשה פגיעות בשטח הבנוי והוא לא ייורט והיירוט לא יצלח, ותהיה כמות גדולה של נפילות. אם היה לנו פה בערך כל שעה נפילה בשטח בנוי, ואנחנו מדברים על פי 10, אז אנחנו מדברים עכשיו על עשר נפילות בשטח בנויים בשעה ברחבי הצפון. מחיפה וטבריה צפונה. זו כמות גדולה של אירועים שאנחנו צריכים להיות ערוכים להם. כמות סדר כוחות שייתן מענה למרחב ואנחנו צריכים שהאזרח יתנהג בצורה מאוד נכונה".
האלוף אורי גורדין נכנס לפיקוד העורף בימים שהקורונה דועכת לנקודה לנמוכה ביותר של נדבקים בישראל, טרום הקמת מפקדת אלון ותחושה שהמדינה ניצחה את הקורונה. אך מהר מאוד התרוממו גלי קורונה נוספים וטלטלו את ישראל. פיקוד העורף נתפס כנטול פניות בציבור והמשימות עליו נערמו בזו אחר זו לצד פעילות עם משרד הביטחון, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות, מד"א, כיבוי אש, משטרת ישראל והציבור בכלל. אין עוררין על כך שאלוף גורדין צמצם את תחושת הכאוס למגפה מנוהלת.
חרשת את כל הארץ.
"לא הספקתי לבקר בערך 15 רשויות קטנות מתוך 258".
היו מגזרים ואוכלוסיות שיתפו פחות פעולה בקורונה?
"שתי אוכלוסיות שהן לא נחשבות ככאלה שמשתפות פעולה עם הצבא באופן גורף - האוכלוסייה החרדית והערבית - שתיהן שיתפו אתנו פעולה. אנחנו שיתפנו איתם פעולה. באופן מאוד רחב. באופן חסר תקדים. גם היום, במזרח ירושלים, הקמנו שישה צוותי סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). זה חסר תקדים. עשינו הכשרה לג'סר אזרקא. כמות גדולה מאוד של שת"פ ברשויות המקומיות הערביות. בבני ברק עשינו מיפוי של כל החסידויות שלא היה לעירייה. ראש העיר אז לא היה בטוח שאפשר להשיג את זה. אנשינו, הגדוד, הנפה, זה ספר "מודיעין" מדהים על בני ברק, על כל קהילה, כל חסידות, מי הקמב"ץ, מוסדות חינוך, כמה תלמידים".
לא היו מקומות שלא יכולתם להיכנס?
"כשהייתי בעיריית טייבה אחרי ההתפרצות של הווריאנט הדרום אפריקני, הכניס אותי ראש העיר אליו למשרד ואמר - זה היה רגע לפני שומר חומות - והוא אומר לי: תדע שני דברים, אחד, בפינת הרחוב בטייבה, זו תקופה של אלימות, ירי ברחוב הערבי, היחידי שיכול לעמוד פה בפינת הרחוב בטייבה ולא לחטוף כדור זה מישהו עם כומתה כתומה או עם אפודה כתומה שמייצג את פיקוד העורף. כשתיגמר הקורונה, זה לא יגמר. ואני מבקש ממך, תישארו אתנו. אני חושב שהוא מייצג באמירה את כולם. כולם שמחו ורוצים לשתף אתנו פעולה. גם לפני שומר חומות וגם אחרי שומר חומות. בוודאי בסכנין. אין דילמה. בכל מקום".
לא היה מקום שבו היית צריך להוריד סמלים. מדים?
"מה פתאום, אף פעם. דרך אגב, גם בתוך שומר חומות כשרצינו להכניס מיגוניות לתוך רהט זה נעשה בתיאום עם ראש העיר והקב"ט. הכנסנו משאיות שלנו עם המשטרה לתוך רהט. משאיות צבאיות".
לא היה דיווח אחד כל הכהונה שלך על אלימות נגד חייל לובש מדים? כלי רכב צבאי?
"היו אירועים. הם בקצוות בעיניי. היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. פעילות פיקוד העורף היתה נרחבת ברמה שקשה לתאר אותה. היו רגעים בשנתיים הללו שבו כל היקל"רים (יחידות קישור לרשות), גויסו ופעלו במקביל. אין לזה תקדים. הם פעלו ברשויות עם ראשי הרשויות. נכון, היו פה ושם אזרח שזרק מילה או אפילו צעק על חייל או חיילת בבני ברק".
ובמגזר הערבי על רקע לאומני?
"יש כל מיני פולקלור שאני לא יודע אם אני רוצה שנדבר עליו. לא ברמה של אלימות. והיו רגעים שבהם ביקשו מאתנו להיפגש כאן או כאן, ביקשו שנגיע לרשות מסויימת. לא היה שום מקום שבו הורדנו מדים. להפך. היקל"ר שעבד בברטעא וריכז את הצוות של החקירות ברשות בברטעא היה על מדים כל הזמן, ועבד עם עובדות הרווחה במקום. לא רק שאני לא מצליח להיזכר באירועים על רקע לאומני נגדנו, אלא שהתמונה היתה הפוכה. שיתוף הפעולה היה גורף".
איך אתה כאלוף במטכ"ל מסתכל על מה שקרה בערים המעורבות בשומר חומות ?
"כשאנחנו מסתכלים בצורה נקייה על מה קרה בערים המעורבות וגם בערים הערביות שאינן מעורבות, אנחנו רואים שעיקר ההתפרעויות הובלו על ידי גורמי פשע, גורמים פליליים, שמצאו הזדמנות באתגר שקרה - ולא שזה לא ישב על כר שיכול היה לגדול או לקבל את זה. אבל זה היה עיקר העניין ואיתם אנחנו לא משתפים פעולה גם ביום יום בפיקוד העורף. ואני מניח שהמערכה הבאה תיפתח מאיפה שהקודמת הסתיימה ולכן אני מניח שגם שם יהיו הפרות סדר. נצטרך לתת לזה מענה".
עוד מעט אתה אלוף פיקוד צפון. ירצו להעביר שיירות של טנקים ונגמ"שים מדרום לצפון, ולדעת האם יעברו או לא בוואדי ערה. מה דעתך? אתה עזרת להם עד לא מזמן נגד הקורונה. אתה מתכוון להרים טלפון לראש העיר אום אל פאחם ולהגיד לו 'תדאג שהשיירות עוברות'?
"בוא נתאם ציפיות. אני מעריך את ראש עיריית אום אל פאחם. ככל שאני מעריך אותו וגם את ראש עיריית פורדיס, וטובים ככל שיהיו, הם לא יודעים להתנגד לפורעים ומפרי סדר מתוך היישובים שלהם. לכן במובן הזה אני מצפה שהם יגידו אמירה מנהיגותית ואני לא מצפה שהם יפתחו את הציר הסגור. בשביל זה בנינו יכולות. זה תהליך שייקח שנה או שנתיים. בפיקוד העורף הכשרנו שמונה גדודים שיידעו לתת לזה מענה לחופש התנועה של צה"ל בצירים. יש ארבעה גדודים בצפון וארבעה גדודים בדרום שקיבלו הכשרה ביחד עם מג"ב כדי לתת מענה להפרות סדר בצירים בדיוק למתאר הזה. לא כל האמל"ח נמצא אבל מחר בבוקר אם צריך זה יודע לעבוד. אני לא חושב שזה אתגר שלא נדע להתמודד איתו".
מה עם אמון הציבור בפיקוד העורף?
"אחרי כל עימות אנחנו עושים סקר על אמון הציבור בפיקוד העורף, שעלה בקצת. אבל זה מספרים עדיין גבוהים. 86%-87%. כולל צה"ל במקומות האלה. הנתון שאני גאה בו שהאמון של הציבור ברשויות המקומיות עלה מ-40% וקצת ל-60%. כי זה קשור לשת"פ ולאפקטיביות הפעולה שלהם. אני עוסק בהכשרה ובאימון שלהם לקראת חירום".
כיצד תראה לחימה מול חיזבאללה?
"אתרי הרס קטנים? כמעט 10,000 בשלושה שבועות. אתרי הרס בינוניים - מאות רבות יהיו של בניינים שלא קרסו אבל תהיה בהם פגיעה מבנית, ולכן אי אפשר להשתמש בו כי הוא עומד לקרוס. אתרי הרס כבדים זה כשהבניין קרס ונדרש לחלץ מבין ההריסות. יהיו בודדים כאלה".
מה האיום הממשי על קו יישובי קו המגע?
"כשאנחנו מסתכלים על כוח האש של חיזבאללה, כמעט 50% מארסנל הנשק שלהם מכוון ויודע להגיע ל-15 ק"מ צפוניים (נהריה, כרמיאל, עכו, צפת, קרית שמונה וכו'). עוד 40% מהחימוש שלהם עד קו חיפה. רק 5% לחלק הרחוק. זה לא שיש מקום במדינת ישראל שאין בו איום. אבל הוא יותר נמוך. לכן צריך לנהל את זה נכון ומושכל. 5 ק"מ קרובים למרחב לבנון. כמות האש שיכולה להגיע לשם היא גדולה בעשרות מונים מכל המרחבים במדינת ישראל. לכן אותם נתעדף".
אתה מגיע לפיקוד צפון כשברקע מתח על קביעת גבול הימי, שאיבת גז במחלוקת עם לבנון ואיומים של חיזבאללה; מלחמת רחפנים וכלי טיס לא מאוישים, ומעגל שלישי ובו איראן מתחמם.
"תחושת האחריות והדחיפות קיימת אצלי תמיד כשאני נכנס לתפקיד חדש. ההבנה שזה הולך לקרות במשמרת שלי לגמרי מגיעה איתה. אין מחשבה כזו שאולי זה יעבור מעליי. במובן הזה הזירה הצפונית היא זירה עם אחריות אדירה. מורכבות מאוד גדולה. עם שתי חזיתות מורכבות וכל אחת מאוד שונה. דיברנו לא מעט על ארסנל הנשק של חיזבאללה ועל הרצון שלו, השאיפות שלו לעשות פשיטות לגליל. ובוודאי שכל זה מושפע באופן גם ישיר מנוכחות של איראן והמליציות השיעיות של הציר בסוריה, וברמת הגולן וגם בהקשר של ההשפעה של האיראני עצמו. עם שלוחיו במרחב הזה. שטח הפנים הכי גדול שיש לישראל מול איראן נמצא בגזרה של פיקוד צפון. לכן התחושה של האחריות והדחיפות להיות ערוך ומוכן לאתגר שיתרחש, ושוב הגישה שאני בא איתה היא לא 'אם', אלא מתי זה יתרחש. עם האחריות הכבדה הזו אני בא לתפקיד. וההבנה שאם נגיע לאיזושהי הסלמה, במרחב, גם במעגל שלישי, הדבר הזה ישליך מיד על הזירה הצפונית".
מה התרחיש שאליו אתה נערך?
"יש היום סדר כוח גדול של חיזבאללה שנמצא בדרום לבנון, וערוך ומוכן לפעולה. יש סדר כוח אש מוכן ומכוון לעבר ישראל בכל רגע נתון. ויש סדר כוח שיודע גם לצאת מהמחסנים ומהמצבורים שלו ולהיות מכוון לכיוון ישראל. והדבר הזה הוא בפירוש הרבה יותר ממוצב קדמי, זה צבא קדמי, צבא טרור.
קיימת הערכה שחיזבאללה יפתח את המערכה הבאה בהפתעה. מה יהיה המענה של צה"ל ביום הראשון?
"מערכה היא אוסף של ימים קריטיים. אנחנו צריכים להשתדל לא להיות מופתעים, וללמוד ולהכיר ולהיות בעליונות מול הצד השני. אבל גם להיות ערוכים להפתעה כשהצד השני יפתיע. ואנחנו למול ההפתעה נצטרך להכריע ולתת מענה שהוא מענה חזק בהרבה. השאלה היא איך זה יראה בסוף המערכה. אם המערכה תיקח שבועיים או שלושה. או ארבעה. ובסופו של דבר יהיה נזק למדינת ישראל. ואני מקווה פחות נפגעים אבל יהיו נפגעים בעורף מדינת ישראל. יהיו לנו חללים או חיילים שייפצעו וייהרגו בלחימה. אבל הצד השני יחווה הרס דרמטי בדרום לבנון של כל הנכסים של חיזבאללה שנמצאים בתוך הכפרים ולכן גם הכפרים יפגעו בצורה משמעותית מאוד. היכולת והנכסים של חיזבאללה ישחקו בצורה מאוד משמעותית. כמות הפעילים שלו, הנפגעים הרוגים או פצועים שלו יהיו גדולים בהרבה משלנו".
בשנת 2006 עמדת מאחורי התכנון של הפעולות המיוחדות במלחמת לבנון השנייה. בפרספקטיבה של 18 שנה לאחור. ההרתעה מחזיקה? נסראללה אומר דברי רהב? או שיש פה באמת כוונה להסלמה - כי התקופה היא נפיצה, המצב הכלכלי ירוד, איראן לוחצת אותו או שהבעיות הפנימיות מובילות אותו?
"גם וגם. אני חושב שחיזבאללה מבין היטב את מאזן הכוחות, זה לא ארגון של חובבנים. מאזן הכוחות הוא הרבה לטובתנו, ולכן אני חושב שהוא מורתע. מצד שני. דווקא בגלל פחות אחריות שלו כלפי המדינה המארחת, והיתר מוכנות שלו לקחת סיכונים, אנחנו נמצאים במצב נפיץ. כשהאילוצים האחרים יהיו גדולים יותר מההרתעה שהוא סופג מפנינו, הוא יהיה מוכן לשלם מחירים כדי לשפר את מצבו במדינת לבנון, במצב הכלכלי, במניותיו מול האיראנים, וכן הלאה. ויכולים להיות הרבה אילוצים שיגרמו לו להעדיף את זה מאשר העדפה של הרתעה. אבל אני לא חושב שיש איזו מציאות שבה הסיפור שהוא מספר בתקשורת נכון. זה דברי רהב. אני חושב שהוא מבין את מאזן העוצמה בצורה מאוד משמעותית".
למה אתה מתכוון שאתה אומר תקיפה בלבנון?
"תקיפה זה אומר שכמות החימושים המדויקים שייפגעו בנכסים של חיזבאללה ובנכסים של מדינת לבנון במערכה הבאה יהיו באופן דרמטי גבוהים יותר ממה שקורה פה. והיחס יהיה הרבה לטובתינו מאשר שמישהו יכול לדמיין לרעתנו. זה לא אומר שלא יהיו פגיעות. זה לא עבודה בחלל ריק. זו לא עבודה בוואקום, ואם הוא יעשה את הטעות ויפתח בהתקפה או ייפתח בהפתעה כפי שאמרת הוא ישלם מחירים מאוד כבדים. גם הארגון וגם המדינה שמארחת אותו ישלמו אותם.
אתה תומך בתקיפה של מתקנים לאומיים בלבנון?
"אני לא רוצה להתייחס לשיטות ולכלים. אני חושב שבוודאי שהיום קשה להפריד בין חיזבאללה לבין מדינת לבנון והרבה מאוד מהנכסים של חיזבאללה. נכסי הלחימה של חיזבאללה נמצאים עמוק בתוך תשתיות לבנוניות. ושם יהיה לנו קשה להפריד. לכן הפגיעה שתספוג מדינת לבנון יהיה מאוד מאוד גדול אם ימשכו אותנו למלחמה שם. יהיה קשה מאוד כשצבא נלחם במלחמה קשה להפריד בין חיזבאללה למי שמתגורר ונמצא בתוך הערים והכפרים".
ממה שאתה רואה ומבין, אנחנו מתקרבים למלחמה או מתרחקים ממנה?
"אני חושב שבתשובה הפשוטה יש גם וגם. כל יום שעובר אנחנו מתקרבים יותר למלחמה הבאה. ההנחה שלנו שהמלחמה תגיע, כי ארסנל של נשק כזה לא בונים אותו כדי לא להשתמש בו. ולכן זה יגיע. הנפיצות היא נפיצות שכל הזמן מתגברת, למול כל הזירות והאתגרים שדיברת עליהם. אנחנו נחושים לוודא שלא תהיה התבססות של גורמים מערערי שלטון או מערערי יציבות וביטחון למול גבול ברמת הגולן. לכן צה"ל ימשיך בכל הפעולות הנדרשות כדי לדחוק את הציר האיראני - חיזבאללאי - מליציות שיעיות מהמרחב של רמת הגולן וסוריה רבתי. אנחנו נחושים להאט, לעצור ככל שאנחנו יכולים את בניית היכולות של הנשק ההמוני ושל הנשק המדויק בלבנון. אני חושב שבהקשר של מעגל שלישי עם איראן זה אתגר שתמיד קיים, ולכן אנחנו רוצים ככל שאנחנו יכולים לקטוע את הציר הזה, ובוודאי לא לאפשר לו להתבסס על גבולנו".
כולם מדברים בתקופה האחרונה על אופציה צבאית אמינה לתקיפה באיראן. אתה כמפקד פיקוד הצפון החל מיום ראשון שרואה את האיום האיראני בלבנון ובסוריה שותף לתוכניות? חלק מההכנות?
"כן. אני לא רוצה להתייחס לתוכניות מבצעיות כאלה ואחרות. אני כן יכול לומר שאנחנו נערכים. כמו שאתה יודע, הצבא אחרי תרגיל גדול מאוד של חודש מלחמה שתרגל את כל התרחישים האפשריים, רב זירתיים, כשהזירה הצפונית במרכז. אנחנו ערוכים, והיכולות שלנו הן החזקות ביותר בסביבה, ואם נצטרך נעשה מה שצריך".
התוכנית יכולה לכלול אפשרות למתקפת מנע נגד יעדים איראנים בסוריה ונגד יעדי חיזבאללה בלבנון?
"אני לא רוצה להיכנס לתוכניות מבצעיות. לא מה הן ולא על מה הן יכולות להיות. כל מי שחורש את רעתנו יודע שהוא נמצא על הכוונת. ושאנחנו יודעים לעשות כל מה שנדרש כדי להגיע אליו אם ינסה וגם אם יתכנן. לכן אנחנו ערוכים ונערכים".
איך אתה נערך לכניסתך הקרובה לפיקוד הצפון?
"שתי המשימות העיקריות שלי: הראשונה להיות מוכן למלחמה מול חיזבאללה בזירה הצפונית. עם זה אני הולך לישון בלילה, עם זה אני אקום בבוקר. זו המשימה שלי. אם תפתח מלחמה בצפון אני צריך להוביל את המערכה ואני אצטרך לראות שאנחנו מנצחים במלחמה הזו. המשימה השנייה היא הגנה על יישובי הצפון. היא שנייה בחומרה של העניין אבל היא משימה סופר קריטית וחשובה, והיא דורשת פעולה סופר קריטית וחשובה. היא דורשת פעולה מאוד שיטתית, מאוד רציפה ומאוד טקטית, כדי לוודא שתושבי הצפון ותושבי ישראל לא תפתח עליהם הרעה מצפון".
אביך, הלל גורדין, שהלך לעולמו לפני חודשיים, ממובילי חקר הימים והחקלאות הימית בישראל ובעולם, לא יהיה איתך בטקס ביום ראשון הקרוב עם כניסתך לפיקוד הצפון.
"לשמחתי הוא כן הספיק לשמוע שמוניתי לתפקיד. הוא התרגש ושמח מאוד בשמחתי. כן, הוא יהיה חסר לי שם. אבל אבא תמיד ידע להסתכל על האתגרים לא משנה כמה הם גבוהים ורחוקים, ולקחת אותם ולהתמודד איתם. גם את התחום שלו, שהיה בזמנו חדש בעולם, הוא הפך למשמעותי. הוא ידע להשיג אתגרים עם כל ההשקעה הנדרשת".