בראשית חודש מאי 2004 התרחשו סדרת פיגועים קשים ברצועת עזה. מחבל ריסס את רכבם של משפחת חטואל בציר כיסופים והרג את טלי וארבע בנותיה, שני נגמ"שים התפוצצו ובהם נהרגו 11 חיילים, שני חיילים נוספים נהרגו במבצע החילוץ של הגופות מהנגמ"שים, וכמה ימים לאחר מכן טיל נ"ט שוגר לעבר נגמ"ש נוסף וחמישה לוחמים נהרגו במקום. לקראת סוף חודש מאי 2004 יצא צה"ל למבצע "קשת בענן" בדרום רצועת עזה. באחד ממהלכי המבצע במרחב רפיח, דרש מח"ט גולני דאז תא"ל במיל' ארז צוקרמן לתקוף חוליית מחבלים שניסתה לגרור לעבר מחסה את המחבלים שנפצעו מאש לוחמי צה"ל. צוותי אוויר במסוקי הקרב התמהמהו במכת האש, ובלהט הקרב דרש צוקרמן מהטייסים לעזוב את האזור.
ראש להק אוויר דאז האלוף במיל' אמיר אשל (לימים מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון), החליט בהתייעצות עם מפקד האוגדה תא"ל במיל' שמואל זכאי, לצאת מ"הבור" בקריה ולנסוע בבהילות עד דרום הרצועה לחפ"ק של גולני. זאת, בכדי ליישר את ההדורים עם הפיקוד בשטח ולשלב בין הכוחות האוויריים לכוחות היבשה. מספר חודשים לאחר מכן זה היה נראה אחרת לגמרי.
בספטמבר 2004, שוב הסלמה לאחר שנפלה רקטה בגן בשדרות והרגה שני ילדים. תא"ל זכאי, דחף בכל הכוח וקיבל "אור ירוק" לצאת למבצע "ימי תשובה" בצפון רצועת עזה כדי לפגוע בחוליות משגרי הרקטות. אך הפעם, בשונה מהעבר, הוקם סמוך לחפ"ק של החטיבה הצפונית בפיקוד אל"ם במיל' אבי לוי, חפ"ק נוסף בו ישבו גורמי מודיעין וחיל האוויר. זאת, בכדי "לסגור מעגלי אש מהירים", לאתר את האויב, להעביר את המיקום שלו לכוחות האוויר והיבשה ולתקוף אותו במהרה לפני שהוא נעלם בחסות המבנים. יותר משמונים מחבלים נהרגו מאש צה"ל מהקרקע ומהאוויר.
חודש לאחר מכן, נובמבר 2004, כשהישגי ימי תשובה באוויר אך אבק הקרב כבר שקע, מונה רא"ל אביב כוכבי למפקד אוגדת עזה. עם כניסתו לתפקיד הוא הבין שנדרש כלי חדש וממוקצע יותר כדי לטפל בטרור הפלסטיני המתהווה ברצועת עזה ולשם כך המציא את חדר המבצעים "חופת אש" ובו חיילים וקצינים מהיבשה - חי"ר, תותחנים ושריון שידברו בשפה אחידה עם חיל האוויר והמודיעין. עוד בחדר המבצעים: מסכים ומערכות תקשוב שאז נחשבו למתקדמות במטרה לסגור את מעגלי אש, לחשוף מחבלים בתנועה ולתקוף בזמן אמת. כיאה לצנחן קלאסי, אחרי הרבה מלחמה בבירוקרטיה הצבאית, הצליח כוכבי להביא לאישורו של הרעיון שזכה לגיבוי של האלוף במיל' יואב גלנט. נקבעו תקנים והוחלט על הקמת מבנה קבע.
ברקע היו לא מעט ציניקנים שהספידו את הרעיון, היו כאלה שטענו שאביב כוכבי מנסה להקדים את זמנו עם הטכנולוגיה והניסיונות לחבר בין "פלדה לפלסטיק" סופן לגווע באיטיות בגלל הבדלי התרבויות של חיל האוויר והיבשה וההפרדה במערכות התקשוב. אך הרעיון המהפכני קרם עור וגידים והפך להיות "נכס טכנולוגי" שהתפתח במעלה הדרך, ושילב בתוכו את המודיעין המדויק והזמינות של כלי הטיס המאוישים מרחוק לתקוף מטרות שעד לאחרונה הוגדרו כ"סודיות ביותר". על הכוונות היו מבוקשים שנמלטו באמצעות כלי רכב בסמטאות עזה, אופנוענים מהירים שנעו בלב מחנות הפליטים, ומחבלים שהבליחו בין המטעים לבתי האזרחים כדי להפעיל משגרי רקטות.
במעלה הדרך דחף כוכבי עם אחרים להגביר את קצב זרימת המודיעין מהמטה לשטח, לחבר את חיל האוויר לרעיון המבצעי של חופת אש ולבצע ארגון מחדש במרכזי האש הפיקודיים המרחביים. כדי לגשר על פערי ה"שפה" והתרבות שהתגלו בשיאם במלחמת לבנון השנייה, התעקש לשבץ קציני חיל אוויר בחופת אש ומרכזי האש ובכדי להשלים את המהפכה - הוא הקים את מנהלת המטרות: מכונת ענק לייצור מטרות בזמן אמת שכבר עברה טבילות אש רבות כולל שימוש בבינה מלאכותית.
חלפו כמעט 18 שנה מאז הבליח במוחו הקודח של כוכבי הרעיון של "חופת אש" ו-15 חודשים מאז מבצע שומר חומות (מאי 2021) עד לרגע בו דחף לצאת למבצע שבתחילה קיבל את השם "אבנט שחור" ורק לאחר מכן: "עלות השחר". 55 שעות של מבצע מהמדויקים שידע צה"ל מאז הקמתו ששילב את כלל היכולות: אמ"ן, שב"כ, חופת אש, מרכז האש, מנהלת המטרות, כלי טיס לא מאוישים אוספים מודיעין ותוקפים, טנקים ואחרים. כלל היכולות ושילוב היחידות והארגונים (שב"כ וצה"ל), אפשרו מכת פתיחה קשה מבחינת הג'יהאד האסלאמי.
51 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה, ביניהם שני המפקדים המבצעיים הבכירים ביותר של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה (מפקד הגזרה הצפונית ומפקד הגזרה הדרומית), וכן בכירים נוספים בזרוע הצבאית של הארגון. לאחר הסיכול הממוקד הראשון ועד להפסקת האש שוגרו לעבר ישראל 1,175 רקטות. 990 מהן נחתו בשטח ישראל וכמאתיים נחתו בשטח פלסטיני - והרגו אזרחים פלסטינים. לוחמי כיפת ברזל יירטו כ-450 יירוטים שהוגדרו כ-97% הצלחה. בסך הכול צה"ל ביצע יותר מ-170 תקיפות נגד יעדי טרור של הג'יהאד האסלאמי. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח על כך שבין ההרוגים הפלסטינים היו גם שלוש נשים, יותר מעשרה ילדים וכן מאות פצועים. גורמי צבא טענו כי חלק מההרוגים הם תוצר ישיר של שיגורים כושלים.
"מבצע עלות השחר היה מבצע מוצלח", אמר קצין בכיר בצה"ל. "פגעו במי שרצו, לא פגעו במי שלא רצו, פתחו מבצע בהפתעה. בעיניי ההפתעה התרחשה פעמיים: הלכנו למהלך שלך נקיטת יוזמה, מתוך מציאות (ביטחונית א.ב) מתוחה. שללנו יכולת של הג'יהאד להוציא פיגועים (בכוונת הג'יהאד היה לשגר טיל נ"ט לעבר חיילים או אוטובוס עם אזרחים א.ב) ולהוציא אותו מאיזון בהיבט הצבאי שלו על ידי התקפה בהפתעה על מערכות הפו"ש (פיקוד ושליטה) שלו. פגענו ביכולות שלו, בכוחות ובחוליות בשטח. זאת, תוך תזמון מטכ"לי בדקות ספורות והתארגנות בזמן אפס. התוצאה? עשרות הרוגים, פגיעה בפיקוד הכי בכיר שלהם - על זה ריכזנו מאמץ והצלחנו. ביצענו הערכת מצב נכונה ודייקנו יכולות. אגלה עוד משהו, נערכנו גם לאפשרות שחמאס נכנס למערכה יחד עם הג'יהאד שזה סיפור אחר לגמרי".
"הציבור צריך לדעת כמה דברים חשובים על מבצע עלות השחר", המשיך הקצין הבכיר. "למה פעילי הג'יהאד הסתתרו ולא עשו כלום בקו הגדר של אוגדת עזה? הם היו חוסרי תוחלת כי רדפו אחריהם, פגענו בהם, ובפו"ש שלהם. למה ירי הרקטות של הג'יהאד לא היה איכותי? כי פגענו ביכולת שלהם הרבה לפני המבצע, בצורה משולבת. הפעם הם יצאו מהמנהרות והלכו לדירות מסתור. מה יהיה בעימות הבא? צריך לומר שאנחנו במרוץ למידה. למבצע הזה הגענו בחלקים ניכרים כשידנו על העליונה. צריך להגדיל ולשכלל את היכולות. האתגר משמעותי הרבה יותר נגד חמאס ובטח נגד חיזבאללה. זה יהיה סיפור אחר".
אחד מההישגים של שב"כ ואמ"ן שבלט מאוד היה המודיעין המדויק שנאסף על הג'יהאד לאורך תקופה ארוכה ובחירת העיתוי המתאים לביצוע הסיכול הממוקד הראשון של מפקד הגזרה הצפונית תייסיר אל ג'עברי, שנעשה בזמן שרוב הארגון "נמנם" והתכונן לתפילות סוף השבוע ולא בהכרח אייש עמדות צבאיות. "זה היה חלק עמוק מהתחבולה שלנו", אמר קצין בפיקוד הדרום. "לכן גם לקח להם זמן להתניע את שיגורי הרקטות, הם היו בשוק מההתקפה ולא ציפו לה. בזמן שהם ניסו לעכל את ההתקפה אנחנו עברנו מהר מאוד לצייד (באמצעות חופת אש א.ב). ופעלנו להגברת ההישגים כולל פגיעה במטרות תשתית (אתרי ייצור רקטות, מחסני רקטות, עמדות צבאיות ואתרי פיקוד ושליטה)".
"כמעט כל מה שהם הצליחו לשקם בשנה שחלפה מאז מבצע "שומר חומות" הושמד, בדגש על אתרי הייצור", המשיך הקצין. "פעלנו תחת מגבלות, לא תקפנו הרבה מבנים בגלל נזק אגבי וחשש לפגיעה בבלתי מעורבים בטרור. חשוב להגיד שלא מהכול צריך ללמוד ויש מה לשפר, לא כולם בצבא מרוצים, אבל יש הרבה דברים טובים מאוד. הנוכחות המוגברת בשמיים של כלי טיס מאוישים האטה את קצב הלחימה של הג'יהאד. כשאתה מרים את הראש לשמיים אי אפשר לטעות ואתה לא ממהר לצאת החוצה להילחם".
הרמטכ"ל כוכבי אמר בשיחות סגורות כי ניתן לראות במבצע עלות השחר כ"מבצע שומר חומות 2.0". נוצרה "הרתעה חזקה" ברצועה בעקבות המבצע ופעולה נוספת של צה"ל שהתרחשה מייד לאחר מכן: הטלת 12 טון פצצות על מטרות חמאס בתגובה להפרחת בלוני תבערה לעבר הנגב המערבי. קצינים בכירים בצה"ל אמרו בשבוע שעבר כי "בישראל מתייחסים בטבעיות לעובדה שחמאס לא הצטרף ללחימה של הג'יהאד במבצע עלות השחר. ערב מבצע "חגורה שחורה" (נובמבר 2019) היו ויכוחים לגיטימיים בקהילת המודיעין האם חמאס יצטרף לג'יהאד או לא - אך פתאום זה נראה טבעי ונראה שחמאס לא מחפש עימותים אתנו".
בצמרת המערכת הביטחונית יש תמימות דעות לגבי הפגיעה בזרוע הצבאית של ארגון הטרור במבצע "עלות השחר". בפועל, אף פעולה מיוחדת למעט שיגורי הרקטות לא הצליחה לצאת אל הפועל, וזאת למרות ארסנל היכולות, בניין הכוח, והאימונים לאורך השנים של הג'יהאד. כתוצאה מכך, המורל של הארגון נפגע - כולל ההנהגה שיושבת בלבנון, והרחוב הפלסטיני בעזה נע בין מי שלועג להם לבין אלו שמתחו עליהם ביקורת בעקבות הרג הילדים והנשים משיגוריהם הכושלים. לפי הערכות של גורמי ביטחון, הזרוע הצבאית של הג'יהאד מנסה להשיב את כבודם באמצעות העברת כספים ליהודה ושומרון, הרכבת חוליות טרור ותגמול על פיגועים נגד צה"ל ואזרחי ישראל.
לפי הערכת גורם ביטחוני בכיר: "הג'יהאד אומר לעצמו אחרי המבצע 'אסור לי יותר לצאת למערכה ללא חמאס', ואם זו המסקנה? זו הוכחה שזה שומר חומות 2.0 כי זה משלים את ההידוק של הארגון הזה ואולי נותן לנו זמן רב של יציבות". עוד העריך הגורם, כי בשיתוף ההקלות לאזרחים הפלסטינים בעזה, הכנסת הפועלים לישראל ואפשור של מעבר סחורות יכול לסייע בבניית מערכת יציבה לאורך זמן.
בצה"ל מרוצים מההישגים של מבצע "עלות השחר" אך באותה נשימה מבהירים כי ארגון חמאס קטלני ומתוחכם הרבה יותר מהג'יהאד וגם חיזבאללה, שמכוון יותר ממאה אלף רקטות וטילים לעבר ישראל, הוא הרבה יותר עוצמתי. חופת אש הפכה לדבר טבעי, כך גם תאי התקיפה המשולבים באוגדת עזה, בפיקוד הדרום, ובקריה בתל אביב - שללא השכלולים שהוטמעו בהם ספק אם היו מסייעים בייצור עשרות מטרות ביום. אילו לא היה השב"כ מצליח להשיג את המודיעין המדויק על נוכחות הבכירים במבצע - ספק אם היה מסתיים אחרי 55 שעות. טעות בתקיפה והרג בלתי מעורבים בטרור יכול היה לטרוף את הקלפים, לגרור את חמאס למערכה ולהוביל אף לשיגור טיל נ"ט של הג'יהאד לעבר אוטובוס אזרחי, שהיה משנה את כללי המשחק.
"במבצע הזה לא נלחמנו בחיזבאללה", אמר אחד הקצינים. "אבל בכל זאת הוא משקף את התמצית של המשולש שאנחנו מדברים עליו כל הזמן - הישג גבוה, בזמן קצר ובמחיר נמוך. זה כל הסיפור וזה גם מה שקרה פה".
עם זאת חשוב להדגיש כי לצד ההישגים, בלט הפער בהתמודדות עם ירי תלול מסלול (רקטות ופצצות מרגמה מסוגים שונים). אומנם לוחמי כיפת ברזל שיכללו את המענה בתחום ההגנה באמצעות 97% יירוטים מוצלחים, פגיעה ביכולות הייצור של רקטות איכותיות וסיכול הברחות אמצעי לחימה בשנים האחרונות - אך במענה ההתקפי של אתרי שיגור נותר פער מהותי. זאת, כתוצאה מאתגר מודיעיני גדול, חשש לתקוף אתרי שיגורי רקטות בסמיכות לאתרים רגישים (גני ילדים, בתי חולים, מסגדים ואזורים הומי אדם) ושכלול טכנולוגי של האויב הכולל: טיימרים לשיגורי הרקטות שלא מחייבים עמידה בסמוך לרקטה או אמצעי שליטה אחרים מרחוק.
ניתן להעריך כי במתאר של מלחמה נגד חיזבאללה, כשאלפי רקטות ינחתו על עורף מדינת ישראל לאורך ימים אחדים, מבלי שצה"ל יצליח לפגוע באתגרי השיגורים הרבים - ייאלצו כוחות היבשה, לתמרן לעומק שטח האויב כדי להשמיד את אתרי השיגור בזה אחר זה, בניגוד למבצע "שומר חומות" ו"עלות השחר". חופת אש, מרכז אש, מנהלת מטרות, ריבוי מל"טים באוויר, ודיוק מודיעיני כנראה לא יספיקו כדי לעצור את מטחי הרקטות של הארגון השיעי.