ברסלב - אומן - קבר רבי נחמן. ShutterStock
ברסלב - אומן - קבר רבי נחמן/ShutterStock

עברו את הקורונה, יעברו גם את זה: אלפים מתכוננים להגיע לאומן למרות הלחימה באוקראינה

עודכן לאחרונה: 1.9.2022 / 18:37

למרות האזהרות מהמלחמה באוקראינה, הערכות הן שלפחות 5,000 יפקדו את קברו של רבי נחמן מברסלב באומן בראש השנה. על אף שמדובר במספר נמוך משמעותית מכל שנה רגילה, הנוסעים מספרים שהמלחמה אינה מטרידה אותם כמו המחשבה שיתקעו בגבולות: "גם בקומוניזם הגענו, ועכשיו לא?"

באוקראינה ובישראל הזהירו מהגעת ישראלים לאומן בראש השנה הקרוב בעקבות המלחמה עם רוסיה אבל ההערכות כי לפחות 5,000 יפקדו את קברו של רבי נחמן מברסלב בימי החג, מאות מהם הקדימו את הגעתם ושוהים כבר בעיירה המקומית. מדובר במספר נמוך משמעותית משנה רגילה שבה מגיעים לאומן 50-40 אלף איש, מרביתם ישראלים. מחוז אומן במרכז המדינה ספג רק חמישה אירועי תקיפה ונפילת טילים, האחרון לפני יותר משבועיים אבל לאלפי ישראלים תוכנית משלהם: חסידי ברסלב הזמינו טיסות למדינות כמו מולדובה, רומניה ופולין, הגובלות עם אוקראינה, ומשם בנסיעה של 10-8 שעות עד לאומן בטנדר הסעות או רכבת.

"זאת התוכנית כרגע", אומר חיים ויצהנדלר בשיחה לוואלה, "אני מחכה לראות כיצד יתפתחו העניינים כי אני לא רוצה להיות במצב שנגיע לשערי הגבול, ונתקע כמו שקרה לנו בבלארוס לפני שנתיים ב-2020 בגלל הקורונה". ויצהנדלר הוא חסיד ברסלב ומתכנן לטוס 10 ימים לפני ראש השנה עם שניים מילדיו דרך פולין. "אני טס בלי חששות". לדבריו, "כל הילדות ינקתי את המושג של נסיעה לאומן. אבי היה נוסע בתקופה שבה סוכני הק.ג.ב היו רודפים אחריו, הוא היה משנה שמות ומזייף דרכונים רק כדי להגיע לצדיק בראש השנה, אז ממה יש לנו לחשוש?".

חיים ויצהנדלר. באדיבות המצולם, אתר רשמי
"המלחמה מפחידה אבל מה ההבדל בין אומן לשדרות?". חיים ויצהנדלר/אתר רשמי, באדיבות המצולם

"לא מפציצים את אומן, ואנחנו נוסעים כדי להיכנס בין הכדורים, הטילים והטנקים. המלחמה באופן כללי מפחידה אבל מה ההבדל בין אומן לשדרות או שער-הנגב? זה בדיוק אותו דבר". כשהוא התבקש להסביר מה הלהט שבגללו הוא טס בכל מחיר, השיב: "משם אנחנו שואבים כוחות לכל השנה כולה. כוח גשמי, רוחני. אנחנו יונקים משם הכל. תתן לי לטוס לאנטליה, לרודוס או לחופשה מפנקת אחרת, זה לא מושך אותי. גם במהלך השנה החופשות שלי הן רק אצל רבינו באומן. זה מקום שמעניק לי שלוות נפש ואנרגיות רוחניות".

לדבריו, "כל מי שטס ורוצה לטוס, חייב להישמע להנחיות ולהוראות של כוחות הביטחון וממשלת אוקראינה. אסור להגיע למצב שאנחנו אלה שנגרום להם לסגור את הגבולות". אביו של ויצהנדלר חשש בדיוק מהאפשרות הזאת וטס כבר לפני כמה ימים ושוהה כעת באומן עד לאחר ראש השנה, יחד עם 700-400 חסידים שהספיקו להגיע דרך מדינות גובלות עם אוקראינה. "הוא הקדים כי הוא חשש שיסגרו את הגבולות כמו שהיה בתקופת הקורונה. מבחינתו אין מציאות אחרת בראש השנה. רק אצל רבי נחמן".

חסידי ברסלב בגבול בלארוס-אוקראינה לא מורשים להיכנס לאוקראינה 15 בספטמבר 2020. AP
החשש העיקרי - להיתקע בגבולות. חסידי ברסלב בגבול בלארוס-אוקראינה, ספטמבר 2020/AP

הרב פנחס זלצמן, רבה של מולדובה, סיפר כי למעלה מ-1,000 חסידים עברו במולדובה בחודש האחרון, בדרכם לאומן. לדבריו מלבד ההגעה לראש השנה, רבים ניצלו את תקופת בין הזמנים כדי להגיע לציונו של רבי נחמן מברסלב. "חלק מאות מאות חסידים, כבר חזרו ארצה וחלקם מתכננים להישאר עד לאחר ראש השנה באומן. ככל שמתקרבים לראש השנה, אנחנו רואים עליה איטית אך עקבית במספר החסידים, חלקם מגיעים גם עם ילדים".

הרב המשיך והוסיף כי הקהילה היהודית בקישינב, ירת מולדובה ערוכה להעניק סיוע במגוון דרכים למתפללים הרבים שצפויים לחצות את מולדובה בדרכם לראש השנה באומן. יחד עם זאת, הרב זלצמן קורא לחסידים ולמי ששוקל להגיע, להישמע להוראות השלטונות ולהעדיף להימנע מהגעה לאוקראינה בעת הזאת. "מההיכרות שלנו עם המצב באוקראינה ומהמידע השוטף שאנחנו מקבלים מכוחות הבטחון באוקראינה ובמולדובה, אנחנו יודעים שהחשש לשלומם של המתפללים הוא חשש אמיתי וקיימת סכנה לבטיחותם. יחד עם זאת, מי שיחליט משיקוליו להגיע, אנחנו נסייע לו בזמן השהות במולדובה".

השבוע פרסם שירות הביטחון האוקראיני הודעה חריגה בה שוב המליצו לישראלים לא להגיע למדינה, מחשש למתקפות מכוונות של הרוסים נגד העולים לרגל. בדף הפייסבוק של ה-SBU נכתב בין היתר כי "תשומת לב מיוחדת מוקדשת לפעולות ביטחון נגד מתקפות טרור באתרי העלייה לרגל ובצירי הגישה של המאמינים. למרות זאת, רוסיה עלולה לנצל את ההתאספות ההמונית של עולי הרגל כדי לביים פרובוקציות". מההודעה עולה כי לא תיאסר כניסתם של העולים לרגל אך ההמלצה היא לא להגיע: "ההמלצה נובעת מהסבירות הגבוהה למתקפות טילים רוסיות, כמו גם לפעולות נוספות מהצד הרוסי שמטרתן תהיה לערער את היחסים הבינלאומיים ולפגוע בתדמיתה הבינלאומית של אוקראינה".

דוקי גרינוולד הוא דמות ידועה בחסידות ברסלב וטס לקברו של רבי נחמן מידי שנה. הפעם הוא יימנע מכך ולא בגלל המלחמה באוקראינה אלא מסיבות רפואיות. "כרגע אנשים ממתינים", הוא מעיד. "בדרך כלל בתקופה הזאת בכל שנה, 80%, בערך 30 אלף איש מחזיקים ברשותם כרטיסי טיסה סגורים. השנה, יש רק 3,000-2,000 למדינות סמוכות וכולם מחכים לראות מה האוקראינים, הרוסים והישראלים יחליטו. מספיק חס וחלילה טיל אחד בסביבת אומן, ורבים ממי שמתכנן לטוס יבטלו את הטיסות. אני מעריך שגם אם הגבולות יישארו פתוחים, יגיעו רק 10,000-5,000 איש השנה. רבים לא יטוסו".

בנו וחתנו של גרינוולד כבר רכשו כרטיסים לפולין, ומשם יקחו הסעה מיוחדת לאומן - כאמור, 10 שעות נסיעה. "אני כחסיד ברסלב לא יכול למנוע מהם לטוס. זה היסוד של החסידות שלנו - לטוס לאומן בראש השנה. אני זוכר את התקופות של הקומוניסטים שטסנו עם דרכונים מזויפים, אז מה כעת? יש עוד חודש בערך עד לחג, אם זה ייראה כמו עכשיו, לא תהיה לרבים בעיה לטוס כי הכל שקט. אנשים ששוהים באומן אומרים שהשוק פתוח, החנויות עובדות, הכנסת אורחים החלה להכין אוכל עבור אלפים. מקווים שלא תהיה התפתחות והמצב יישאר כפי שהוא".

דוקי גרינוולד. באדיבות המצולם, אתר רשמי
"בתקופה של הקומוניסטים טסנו עם דרכונים מזויפים, אז מה כעת?". דוקי גרינוולד/אתר רשמי, באדיבות המצולם

ההיערכות באומן שונה. מגנמוטרים יוצבו בכניסה לאזור ולמבנים ציבוריים, הנוכחות של הצבא והמשטרה האוקראינית תהיה גדולה יותר מבכל שנה, והאוקראינים יקפידו על הנחיות הסגר הלילי. רק לאחרונה, שני ישראלים ששהו באומן והסתובבו ברחוב בשעות הסגר קיבלו "חותמת שחורה" שבמסגרתה נאסר עליהם להיכנס למדינה למשך לפחות שנתיים. גם ההיערכות של ארגוני החסד שונה לחלוטין, ואם בכל שנה היו מתארגנים על טונות של ירקות, עופות ושאר המאכלים עבור הימים העמוסים באומן, הפעם ההתארגנות היא ל-10,000 איש בלבד.

חיים שפירא הוא אחד מהעסקנים המוכרים באומן. גם השנה הוא נערך לטיסה דרך רומניה או פולין כדי לשהות בקרבת קברו של רבי נחמן בראש השנה הקרוב. "כל ההיערכות נעשית מול השלטון הצבאי, והכל נעשה בתיאום מלא מולם. יהיו מגנומטרים בכניסה למבנים ציבוריים ולאזור כולו, כמות המחסומים תוכפל ותהיה נוכחות גבוהה של חיילים, חבלנים וכוחות הצלה". שפירא הוא חלק מהפעלת המרפאה המקומית שכוללת רופאים ישראלים ואמריקנים, ולדבריו, הפעם "המרפאה הקבועה תהפוך למעין בית חולים שדה לכל מקרה או אסון חלילה".

מתפללים לפני ערב ראש השנה, אומן, 5 בספטמבר 2021. חיים גולדברג, כיכר השבת, אתר רשמי
מתפללים לפני ערב ראש השנה באומן, שנה שעברה/אתר רשמי, חיים גולדברג, כיכר השבת

לדבריו, "הכנסת האורחים האחראית על האוכל החלה לעבוד במלוא המרץ אבל לכמות קטנה יותר של אנשים", כלשונו. השבוע, כך הוא אומר, "החלו לשלוח סחורות של אוכל מישראל דרך מדינות שלישיות" ולטענתו, העלויות יהיו גבוהות יותר מבכל שנה. "גם הטיסות, הנסיעות הפנימיות והוצאות שוטפות יהיו יקרות יותר בגלל הלחימה אבל אני חושב שהלינה והשהייה עצמה במקום תהיה זולה יותר בגלל שלא יהיה ביקוש גבוה מידי כמו בכל שנה".

הפעם האחרונה ששפירא ביקר באומן הייתה 10 ימים לפני תחילת הלחימה במדינה. "יש חשש קל מהנסיעה אבל לא כמו שעושים את זה בתקשורת. זה חשש בעיקר מכך שנגיע למחסומים בגבולות ולא יבינו אותנו או לא יאפשרו לנו לעבור, אין חשש מהמלחמה עצמה. זה לא אזור הלחימה בכלל וכל הדרכים לשם בטוחות. יש לי חברים שעשו את הדרך הזאת בתקופות מתוחות בהרבה ויש מאות אנשים שטסו מישראל לאומן בכל שבוע. רק בשבת האחרונה היו שם 100 איש שכבר חזרו לארץ".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully