שכם רעדה באותו היום. פברואר 2022. שכונת אלמח'פיה בחלק המערבי. כוח מסתערבים של הימ"מ והשב"כ הוציא לפועל מבצע סיכול ממוקד נגד חברי חולייה של הג'יהאד האסלמי שהייתה אחראית למספר פיגועי ירי - ובדרכה לעוד אחד. מודיעין מדויק על תנועת הרכב, בחירת עיתוי נכון עם הכי פחות סיכון לכוח הלוחמים ומניעת פגיעה באזרחים שלא מעורבים בטרור - הם שהובילו לפקודת ה"פעל".
רכב החולייה כותר לאור יום ברחוב הומה אדם, ונורו לעבר המחבלים עשרות כדורים. היקף הקליעים שחוררו את פח המכונית והשמשות העביר מסר עוצמתי לאזור: אנשי השב"כ ערים לחוליות הטרור שפועלות מתחת לקסבה ובמחנות הפליטים בשכם.
חיסולם של אדהם אל-שישאני, מוחמד אבו אל-ראא'ד ואשרף אל-מבסלט, סימן בצורה ברורה את המגמה החדשה: מאמץ גדול מאוד של הג'יהאד האסלאמי להעתיק את מודל החמושים מג'נין לשכם. במילים אחרות נראה כי יותר ויותר חוליות טרור נבנות באזור, לפי מודל בו ארבעה פעילים מקבלים רובים מאיראן, וכסף עבור כל פיגוע.
איברהים אל נבלוסי, שריד מחוליית הטרור של הג'יהאד האסלאמי שלא נכח ברכב לגמרי במקרה וניצל, עדיין מסתובב חמוש בקסבה של שכם. "הוא ממש לא הדמות הכריזמטית הסוחפת ולא חכמה במיוחד", אמר גורם ביטחוני בכיר. "אנשי הפתח' מסתלבטים עליו שהוא מסתובב עם פתק הנחיות כיצד נכון להתפלל". לכן, הג'יהאד האסלאמי מפעיל מאמצים נוספים כדי לחדור שוב לתוך שכם על מנת להרכיב מחדש חוליות טרור.
לאחרונה הגיע אל שכם ח'דר עדנאן, בכיר הג'יהאד האסלאמי בג'נין, כדי לנחם משפחה אבלה. פעילי תנזים-פתח' שמעו על הביקור, ומיהרו לאסוף עשרות חמושים שהעבירו לו מסר ישיר כי הוא לא רצוי בשכם. כשהיה נדמה שהמסר לא שקע הם עברו לנשק חם וירו לעבר המלווים שלו. עדנאן נמלט משכם וחזר לג'נין שהפכה לבירת טרור חדשה ישנה.
נראה כי צה"ל נמנע מסיבות לא ברורות לצאת למבצע רחב היקף נגד מאות החמושים במחנה הפליטים ומעדיף לטפל בה בצורה כירורגית ואיטית תוך ניהול סיכונים בו יכול לחמוק מתחת לאפו פיגוע קטלני. כך, למעשה סביב שכם התלכדו מספר כוחות, מערכת הביטחון הישראלית, מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית והתנזים-פתח', למנוע את נפילת מחנות הפליטים בשכם לידי הג'יהאד האסלאמי.
מאבקי הכוחות
זרם עומק נוסף שמעסיק את הרשות הפלסטינית אך גם את מערכת הביטחון בישראל שעסוקה בלצמצם את השפעת חמאס הן הבחירות לאגודות הסטודנטים ביהודה ושומרון שמהווים אינדיקציה למאזני הכוחות בין הפתח' לחמאס ושאר הארגונים.
בבחירות שהתקיימו לפני כשלושה חודשים באוניברסיטת ביר זית, צפונית לרמאללה, ניצחו הכותלה אסלאמיה (חמאס) והתוצאות גרמו למתח משמעותי עד כדי פסים אלימים בין סטודנטים מה"שביבה" (פתח') לכותלה אסלאמיה בשאר האוניברסיטאות ביהודה ושומרון ובראשן אוניברסיטת א-נג'אח בשכם.
סטודנטים מ"השביבה", לא הסתפקו במאבק פיזי בפעילי החמאס ומתחו ביקורת קשה על בכירי הרשות הפלסטינית שמפקירים אותם ולא מסייעים להם להתמודד עם תקציבי הענק שמזרים החמאס לכותלה אסלאמיה. זאת, בצורת מלגות לימודים, סבסוד מגורים, כלי כתיבה, שיעורי עזר, מזון, מפגשים חברתיים, טיולים, טיפולים רפואיים ועוד.
שיא העימות יגיע בחודש נובמבר במהלכו אמורות להתקיים הבחירות בין האגודות באוניברסיטת א- נג'אח. המתיחות בין הצדדים כבר הובילה לאלימות בתוך הקמפוס ומחוצה לו. גורמים במערכת הביטחון מעריכים שככל שיתקרב מועד הבחירות בשכם, החיכוך יתגבר והוא אף עשוי להגיע לשימוש בנשק חם. זאת משום שמדובר במאבק על השליטה בשטח ואהדת הציבור ולא רק על המתרחש בין ספסלי הלימודים - אלא על הנעשה בלב השכונות בשכם.
הכלכלה בעיר
במערכת הביטחון הישראלית עושים מאמץ גדול לאפשר כלכלה חופשית במגבלות ביטחוניות בשכם. זאת, כדי להכניס למעגל העבודה יותר פלסטינים מהעיר ומ-55 הכפרים שעוטפים אותה.
למרות המתיחות הביטחונית-מדינית, מדובר בשילוב של אינטרסים בין הרחוב הפלסטיני, הרשות הפלסטינית וישראל. "סוג של מכסה על הסיר המבעבע", אמר אחד מגורמי הביטחון שניסה לתאר את המאמץ של מערכת הביטחון להרגיע את השטח ולייצב אותו.
העיר שכם מחולקת לשני חלקים : המזרחי בעל מצב סוציו אקונומי נמוך, ובהתאמה המצב הביטחוני, והחלק המערבי בו מתגוררים בעלי המעמד הגבוה. בנפת שכם, יש מספר מוקדים אלימים רווי אמצעי לחימה שאין בהם באמת משילות, ביניהם מחנות הפליטים עסכר, בלאטה והכפר קליל. עם זאת, גם בציר אל קודס הראשי בשכם יש מי שגובה פרוטקשן מאנשי העסקים.
הלקוחות העיקריים של העסקים בעיר הם בעיקר ערביי ישראל, שבמרחק נסיעה קצרה וחציית המחסומים נהנים משפע של מוצרים ושירותים בעלות זולה משמעותית מישראל. תושבי אל אמריה, שכונת הווילות הכי יקרה בשכם, נבלעים בקהל הערבי הישראלי שמהווה כוח קנייה משמעותי ומכריע בכלכלה המקומית.
השכלה ולימודים
ככלל, נושא הלימודים ביהודה ושומרון הוא נפיץ. הורים תולים תקווה בילדים שילמדו, יעברו את מבחני הבגרות בהצלחה ובהמשך ילמדו תואר ראשון ויפרצו עבור עצמם בפרט והמשפחה בכלל את מעגל העוני. לכן, ההורים משקיעים בהם את מיטב כספם ואז במקרים לא מועטים חווים אכזבה גדולה מכישלונות. זעם ההורים גוררים את הילדים לברוח מהבית או במקרים חריגים לבצע פיגוע כדי לקבל מעט אהדה.
ומה עוד יש שם?
בין הר גריזים (הר ברכה) והר עיבל התפתחו בשנים האחרונות 60 מפעלים לייצור רהיטים שחלק גדול מהם מייצא לרשתות גדולות בישראל וכמו כן הם משווקים תוצרת טורקית באיכות גבוהה, המיובאת מירדן דרך מעבר אלנבי.
עוד בולטים בעיר מפעלי טקטסיל ומחצבות האבן, 23 מפעלי טחינה עם ריחות מעוררי השראה שחלקם קיבל כשרות מרבנים כדי לייצא לישראל, מפעל מזרנים 'חירבאווי', מוסכים, חברות הסעה, מפעלי תרופות, חנויות סחר חלקי חילוף לכלי רכב, מסעדות, בתי מלון, צימרים, ואטרקציות מים.
כפר עין בידאן הפך בשנים האחרונות לאטרקציה באזור בעיקר בזכות המעיינות והמים שזורמים במרחב עד גשר אדם. עשירי שכם שזיהו את הפוטנציאל החלו לרכוש קרקעות לאורך הנחל ולבנות בתים המכונים עיז'בה (בעברית: התבודדות). שכירות בית שכזה ללילה יכול להגיע ל- 1,500 שקלים בשיא העונה.
בין המפלים הקטנים מעשי ידי אדם וערוצי הנחל, נבנו מקומות ישיבה לנרגילות, מתקני מים ומסעדות באיכות נמוכה מאוד אך עדיין מהווה מוקד תיירות למשפחות. "בתקופות רגועות יותר היו מגיעים לכאן גם יהודים מיהודה ושומרון. נהנים מהמעיינות באזור", סיפר פלסטיני מהאזור. "הם היו מגיעים עם אוטובוסים לכמה שעות ובערב חוזרים הביתה. היו זמנים".
ביציאה מהמעיינות מסודרים היטב למכירה צעצועים, כדים, וסלים מקש. במעלה הדרך ניתן לפי השלטים לזהות את הדרך לאזור הכפרים תיאסיר, טמון וטובאס שמוכרים היטב כ"קן צרעות" ומוקד טרור לכל מי שביצע תעסוקה מבצעית בשנות התשעים והאינתפאדיה השנייה. לא רחוק מהכביש הראשי נמצא אזור התעשייה דיר שרף שכולל מפעלי ריהוט, ייצור עגלות, מוצרי פלסטיק, חלווה ומחסנים לוגיסטיים עבור הסופרמרקטים הגדולים בגדה ביניהם גם יבואן בשר.
יש גם חברת היי טק אחת בשכם : חברת itg שבעליה מתגורר בארצות הברית והיא מונה 120 עובדים. מרביתם מהנדסי תוכנה או תוכניתנים שמרווחים משכורות ממוצעות שנעות בין 6,000-8,000 שקלים לחודש. הבניין בו ממוקמים המשרדים מזכיר חברות היי טייק ישראליות עם חדר פנאי מצועצע, חללים גדולים ומטבח מעוצב. עשרות פלסטינים החלו לעבוד בחברות היי טק ישראליות אך מדובר במעטים משום מגבלות ביטחוניות ומוטיבציה של המקומיים.