לפני כמה שנים הגיעו לקהילת המודיעין בישראל שבבי מידע על האפשרות שנשיא סוריה בשאר אסד, החליט להעביר את טיל "יחונט" לידי ארגון חיזבאללה, טיל על קולי שטס במהירות של 2.6 מאך (750 מטר בשנייה) ומוגדר כאימת ציי המערב. ספק כדי לשמר ארסנל הנשק האיכותי ביותר שלו מפני התקפות של המורדים וארגוני הג'יהאד העולמי שתקפו את בסיסי הצבא הסורי, ספק רצון להעביר לבן בריתו נשק שובר שיוויון כדי לחזק את יכולת ההרתעה של חיזבאללה נגד ישראל.
כל גורמי האיסוף בהובלה של אמ"ן והמוסד נרתמו לחשוף את המהלך המסוכן. התמונה המודיעינית המלאה נבנתה שלב אחרי שלב. מאותו הרגע החל הדרג המדיני להפעיל מנופי לחץ על רוסיה וגורמים דיפלומטיים נוספים במערב עד שחזרו רכיבי הטיל למחסני צבא סוריה בפיקוח צבא רוסיה.
"זה רק נראה ככה שרוסיה מוכרת את אמצעי הלחימה האיכותיים שלה למדינות לא יציבות ופותרת את עצמה מאחריות. במקרה הזה? היה לה מאוד אכפת מי אוחז בנשק ומה הוא מתכוון לעשות איתו", אמר גורם ביטחוני לשעבר שבקיא בפרשה ההיא. הגורם הוסיף בצניעות: "אני לא יודע אם הם ניסו שוב להבריח את הטילים בשנים האחרונות, אבל דבר אחד היה ברור אז. נסראללה החליט להשקיע משמעותית בכוח הימי של הארגון למלחמה עתידית מול ישראל ונותן לזה את מירב תשומת לב".
גורמים בחיל הים טוענים כי היו שתי נקודות מפנה מבחינת חיזבאללה בשני העשורים האחרונים, שבעקבותיהן האיץ נסראללה את תהליכי בניין הכוח הימי. הראשון, והבולט הוא שיגור טיל במהלך מלחמת לבנון השנייה לעבר ספינת הטילים הישראלית אח"י חנית, שעד אז נחשבה לספינת הדגל של צה"ל, והרג ארבעה חיילים. האירוע השני התרחש במבצע צוק איתן, בקיץ 2014, במהלכו חמישה צוללנים מכוח "נוח'בה" של חמאס פשטו על חוף זיקים וניהלו קרב יריות עם לוחמי צה"ל. התהודה התקשורתית שקיבלה הפשיטה על חוף בישראל, על אף שהסתיים בהרג המחבלים, העצים בקרב בכירי חיזבאללה את התובנה שנדרש להשקיע משאבים גדולים יותר בכוח הימי של הארגון.
"חיזבאללה פיתח בזירה הימית שלוש יכולות: לפגוע באסדה המוגדרת כמטרה סטטית גדולה מאוד, פגיעה בכלי שיט, ופשיטה על חופי ישראל", סיפר השבוע טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא למחקר האתגרים הביטחוניים של ישראל בזירה הצפונית. "היחידה הימית של חיזבאללה מונה מקצה לקצה מאות חיילים מתוך צבא של עשרות אלפים בסדיר. בתוך היחידה הימית יש כוח מובחר מאוד, חוד החנית, נבחרי 'כוח רדואן', שמוגדרים כלוחמי קומנדו ימי. הערכה היא שמדובר בעשרות לוחמים".
לדברי בארי, "המטרה של היחידה הימית היא לאפשר לחיזבאללה לפעול בעזרת כוחות קומנדו ואמצעי לחימה ייעודיים. לצוללנים הם קוראים 'הצפרדעים האנושיים'. זה די ברור שהיחידה הזו הוקמה בסיוע והדרכה של האיראנים באמצעות אמצעי לחימה, ידע מקצועי וטכני איראניים, ולאחר אימונים באיראן ולבנון".
בארי הצביע על מגמה מדאיגה נוספת שהתפתחה בעשור האחרון ביתר שאת: כ-45% מכוח האדם של צבא לבנון הוא שיעי ומהווה בסיס לשיתוף פעולה בין חיזבאללה לצבא הלבנוני. לכן, מעריכים גורמים בכירים בפיקוד הצפון, כי בעימות הרחב הבא בין ישראל לחיזבאללה, צבא לבנון לא יעמוד מנגד או לפחות לא הלוחמים השיעים בשירותו והם יצטרפו למלחמה. תהליך מדאיג נוסף היא התמיכה האמריקנית והאירופית בצבא לבנון באמצעי לחימה, תחמושת, כלי שיט, ידע והדרכות. "ברור שיש זליגת ידע וציוד מצבא לבנון לחיזבאללה על בסיס האחווה השיעית", הסביר.
גורמים בחיל הים אמרו השבוע כי חיזבאללה פועל מסביב לשעון לאסוף מודיעין על הגבול הימי וכוחות צה"ל כולל על אסדת הגז באתר "כריש". ברוב המקרים מדובר בפעילי הארגון שפועלים על גבי סירות דיג באמצעות ציוד מתקדם וגם משקפות פשוטות ומתעדים פעילות.
בשנת 2016 נרשם אירוע חריג ביומני המבצעים של חיל הים. לאחר תחקור מעמיק ובחינה של נתונים ומודיעין, התברר כי צוללנים מהכוח המובחר של חיזבאללה, הגיעו לפחות במקרה אחד, למרחב הגבול הימי וחצו לצד הישראלי כדי לבחון את הטכנולוגיה הישראלית מתחת למים. במקרה אחר באותה שנה, נפל לידיהם מצוף שהציב חיל הים בגבול ונסחף לצד הלבנוני. ראש אמ"ן דאז וכיום סגן הרמטכ"ל האלוף הרצי הלוי עסק בעצמו בשאלה אם החיכוך הנועז של חיזבאללה לאורך קו הגבול נעשה במסגרת איסוף מודיעין קבוע או כמל"מ (מודיעין לפני מבצע).
לדברי גורם ביטחוני לשעבר, שמצוי בבניין הכוח של חיזבאללה, ההפרדה בין כוחות הקומנדו, מפעילי כלי השיט השונים, ומפעילי מערך הגילוי להתראה והטילאות של היחידה הימית היא ברורה. "בעשור האחרון האיצו בחיזבאללה לא מעט תהליכים במערך הימי. מבחינתם, ללהרוג חיילים על גבי ספינת דבורה יש יותר תהודה והטלת אימה מלהרוג חיילים באמצעות רקטה ביבשה. יש לחיזבאללה עשרות סירות מהירות, הם עושים שימוש גם בסירות דיג כהסוואה לאיסוף מודיעין, יש להם לפי הערכה ישראלית 'צוללות ננס' להעברת מספר בודד של לוחמי קומנדו ורכבי תובלה קטנים, כדי לבצע פשיטה על חיפה או אזור בצת".
"בשונה מחמאס הם יכולים לייבא כמעט מה שהם רוצים כדי ליישם תוכניות מבצעיות כמו פגיעה בכלי שיט במפרץ חיפה, מיקוש האזור ופיזור פצצות מצרר כדי להטיל סגר ימי על ישראל", המשיך הגורם. "ניסיון השתלטות על דבורה ופגיעה באסדת כריש הן גם אפשרויות שנמצאות בתוך המשוואה. חשוב להבין כי חיזבאללה, בשונה מחמאס, לא ממהרים לבצע פעולות התאבדות. נסראללה מאוד רגיש בסוגיה הזו (לוחמי היחידות המיוחדות הם בני הצמרת השיעית בלבנון א.ב)".
חיל האוויר הישראלי סיכל בשנים האחרונות, לפי פרסומים זרים רבים, הברחות אמצעי לחימה עבור חיזבאללה מסוריה ללבנון, ייתכן שגם עבור "היחידה הימית". עם זאת, ניתן להעריך שבלא מעט מקרים ומסיבות שונות הצליח הארגון השיעי להערים על קהילת המודיעין הישראלית, ולהחדיר לביירות טכנולוגיה מתקדמת.
בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז "עלמא", שעוקב אחר בניין הכוח של חיזבאללה, טוען כי מאז שיגור הטיל לעבר אח"י חנית בקיץ 2006, שדרג הארגון השיעי את ארסנל טילי החוף-ים שלו בהיקף של עשרות פריטים שנמצאים בבסיסי חיזבאללה לאורך החוף. "אנחנו מעריכים שמדרום לעיר צור, יש נקודת שיגור טילי חוף-ים של חיזבאללה שהוברחו מאיראן", אמר בארי. "יש להם מגוון יכולות שמאפשרות להם לנסות ולהגיע לחופי ישראל. אנחנו מעריכים בסבירות גבוהה שיש להם צוללות קטנות מתוצרת איראנית להעברת לוחמים. הם גם מאומנים באמצעות ציוד מתקדם לצלילות לטווחים רחוקים מחופי לבנון בעומקים שונים. הם יודעים לבצע פשיטות ולהשתלט על מטרות ימיות, להשתמש במטעני חבלה ולהניח מוקשים. בשנים האחרונות הם מעל לרדאר בגלל הגודל, הם מתרחבים".
על פי הערכות, חיזבאללה לא ימהר לשלח לוחמים לקרבות מול צה"ל, אמר בארי כי לחיזבאללה יש רובוטים תת מימיים נשלטים מרחוק באופן שיכול לאיים על כלי שיט ואסדת גז. לדבריו, "אם חמאס הצליח להפעיל כלי תת מימי מייצור מקומי במבצע שומר חומות תעריך מה יש לחיזבאללה".
מה שהעלה את רמת המתיחות לאחרונה עם חיזבאללה הייתה ההחלטה לחשוף בתרגיל המלחמה האחרון את היכולת של צה"ל להנחית מאות חיילים על חופי לבנון. הדעות על המהלך בתוך צה"ל חלוקות - יש קצינים שטענו כי מספר המקומות שניתן לנחות עליהם מהים לאורך קו החוף הלבנוני הוא מוגבל וידוע מראש, ולכן חיזבאללה יכול להיערך לזה. מנגד, קצינים אחרים טענו שבמסגרת מלחמות התודעה בין הצדדים, יידרש נסראללה להשקיע משאבים גדולים בהגנה על החופים, בניגוד לעבר וחרף המצוקה הכלכלית של הארגון. עם זאת, זו לא הסיבה היחידה להעלאת המתיחות בין חיזבאללה לצה"ל.
כניסת האסדה לשאיבת הגז מאתר "כריש" בחודש יוני, 80 מייל מחופי ישראל, גררה שובל של תגובות בצמרת לבנון שמתחו ביקורת חריפה על הפעולה החד צדדית של ישראל בזמן שמתנהל משא ומתן בתיווך ארצות הברית. שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד פרסמו הודעה משותפת, לפיה אין כוונה לשאוב גז מהצד שנמצא במחלוקת עד לתום השיחות. ההודעה של השרים לא הרגיעה את מנהיג חיזבאללה, שהשווה את המאבק על קביעת הגבול הימי ושאיבת הגז ל"שחרור" רצועת הביטחון בדרום לבנון ונסיגת ישראל בשנת 2000.
"לאור הסיטואציה שנוצרה בגבול ודבריו של נסראללה אנחנו מעריכים שהיחידה הימית הוכנסה למצב כוננות", אמר בארי. "הוא אמר במפורש שלא מקובל עליו שישראל תשאוב גז כל עוד לא נסגר המשא ומתן. זה היה נאום מאוד לוחמני. עכשיו נשאלת השאלה איך נסראללה ירד מהעץ אם לא יקבל את מה שרצה? יש בלמים חזקים מאוד שימנעו מנסראללה לדרדר את המצב, אבל זה חיזבאללה. ומה שמעניין את חיזבאללה זה חיזבאללה. צריך לחבר את האמירות של נסראללה שרוצה לחזק את מעמדו בעיני השיעים, בעיני 'הבייס' שלו, אחרי הבחירות בלבנון. גם לא הייתי מתעלם מאינטרסים איראנים שאוהבים לזרוק רימון ולסדר דברים מחדש. במזרח התיכון עוברים תמיד מאפס למאה".