לכבוד יום הולדתו ה-50, ב-8 במאי 1972, הצטרפה אשתו של הקברניט רג'ינאלד לוי לטיסה שלו מבריסל ללוד. אלא שהיום החגיגי שתכננו השתבש והחגיגה שבני הזוג תכננו נדחתה ביממה. את התאריך החגיגי העביר הקברניט לוי בתא הטייס כשחלק מהזמן אקדח מוצמד לצווארו על ידי אחד מארבעה מחבלים שחטפו את המטוס בדרכו לישראל.
בתום יממה מורטת עצבים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל להשתלט על המטוס ולשחרר את בני הערובה. נוסעת ישראלית, מרים הולצברג-אנדרסון, נהרגה במהלך המבצע.
היום, לציון 50 שנה לחטיפת המטוס ומבצע ההשתלטות עליו - ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף לראשונה את יומן האירועים, שמתאר את הדרמה מרגע נחיתת המטוס החטוף בישראל ועד למבצע לשחרור החטופים - במילותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ובכירים נוספים.
המטוס, בואינג 707, של חברת "סבנה" הבלגית יצא מבריסל ללוד בטיסה מספר 571 ב-8 במאי 1972. על המטוס היו 90 נוסעים ועשרה אנשי צוות. בין הנוסעים היו שתי נשים וגבר, מחבלים חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור". בנחיתת ביניים בווינה עלה על המטוס מחבל נוסף והתיישב באחד המושבים הקרובים לתא הטייסים. מעל האי רודוס הוא התרומם מכסאו, נכנס לתא הטייסים ובאיומי אקדח שהוצמד לצווארו של לוי הודיע כי המטוס נחטף. המטוס הונחת באחד ממסלולי נמל התעופה לוד וראש חוליית החוטפים, כאמל ריפעת, הודיע למגדל הפיקוח כי המטוס נמצא בידי החוליה שלו.
למגדל הפיקוח הגיעו שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד דדו אלעזר, שר התחבורה שמעון פרס והאלופים: אהרון יריב ראש אמ"ן, ישראל טל ראש אג"ם ומוטי הוד מפקד חיל האוויר ונוספים.
"משה (דיין - א"א) היה בטיסה במסוק מסיור בסיני בדרכו לישיבת הממשלה בירושלים. נתקבלה הודעה על חטיפת 'סבנה' והנחתתה בלוד, משה הורה לנחות בלוד", נכתב ביומן המבצעים.
יריב ניהל את השיחה עם ריפעת וביומן נכתב כי ב-19:40 הוא דיווח: "הם מקריאים שמות של עצורי פח"ע ממשיכים להקריא עד עכשיו, עד עכשיו הקריאו 130 שמות". לבסוף מדובר היה ברשימה של 317 מחבלים שהיו כלואים בבתי סוהר בישראל, שהחוטפים דרשו את שחרורם תמורת שחרור נוסעי המטוס וצוותו.
באותה שעה גם מופיע איזכור ראשון לפעולת שיבוש שתמנע מהמטוס להמריא. תא"ל בני פלד, ראש מחלקת אוויר (היום- להק אוויר) ושנה אחר כך מפקד חיל אויר מודיע: "את העבודה יעשה טכנאי אחזקה של אל על ויחתוך את הצינור". מדובר היה בחיתוך צינור שמן שניטרל את המערכת ההידראולית של כן הנחיתה. במקביל גם הוצא אויר מגלגלי המטוס.
ב-20:15 שואל הרמטכ"ל דדו: "מה אנו רוצים - להשתלט או להחליף אסירים בשבויים?" ואומר את דעתו: "אני נגד חליפין".
שר הביטחון, דיין, מסכים איתו ואומר: "אהיה מוכן לתת להם יציאה חופשית בלבד! (כלומר- להבטיח לארבעת המחבלים כי רק הם יוכלו ללכת לחופשי, א.א.) לא לתת להם אף מחבל, לא לתת לפגוע ביהודים, הם אחרת יטוסו לסוריה".
מיד אחר כך מעדכנים את ראש הממשלה, גולדה מאיר ואת המזכיר הצבאי שלה, ישראל ליאור, על מצב העניינים.
בהמשך הלילה נערכות שיחות עם הטייס ועם המחבל ריפעת. ב- 22:30 מודיע הטייס כי המחבלים איימו שתוך שעה יפוצצו מטען במטוס. ריפעת דורש שישלחו מכונאי ושהוא יגיע "בלי ווקי-טוקי". כשהוא נענה כי צריך להביא את המכונאי מתל אביב הוא מתעצבן: "אני מבין שאתם עושים סחבת", הוא מצוטט ביומן.
ואכן נראה שעצבי המחבלים מתחילים להתרופף. ב- 23:20 - מודיע הטייס באלחוט: "הזדרזו, יש זקנים וילדים במטוס", וכעבור עשר דקות אומר: "אל תהיו חכמים לייעץ לנו, כשאתם יושבים במגדל הפיקוח ואני בתא הטייס עם אקדחים ורימונים שמאיימים עלי".
קצת לפני חצות ואחרי חצות שוב מעביר הטייס לחפ"ק מסרים שמבהירים עד כמה קשה המצב במטוס: "אתם חרצתם דין מוות על כולנו", הוא אומר ואחר כך מוסיף: "אין לנו ברירה, אלא לשוב ולנסות להמריא. יש לנו שעה בלבד. פנו את יחידות הכוח שקרובות למטוס. שלחו דלק. הנוסעים מאוד מודאגים. 4 החוטפים מזוינים, ומתכוונים לביזנס". ב-24:10 מבהיר הטייס: "לא אוכל לשכנע אותם להמתין ולהיות סבלנים יותר. מה עם הדלק?".
ב- 01:25 שואל ויקטור כהן, איש השב"כ, את ריפעת: "האם הובהר לכם שהמטוס מקולקל?", וכעבור חמש דקות אומר לו: "אתם חופשיים לטוס. תעשו כרצונכם".
ב- 01:50 לפנות בוקר מופיע ביומן הדיון הראשון אפשרות להשתלטות: "צריך להכין צוות שיהיה מוכן להיכנס פנימה להשתלט על המטוס", נכתב ביומן, ובהמשך, ב-02:10 "סיכום: לתכנן פעולה של כיבוש והשתלטות בכוח. צריך להודיע להם שאנחנו עושים הכנות לביצוע התיקונים".
אלו ניצני הפעולה שתצא בהמשך לדרך במסווה של צוות שנשלח לתקן את התקלות במטוס.
ב-02:20 מציג דדו לדיין תוכנית פריצה לתוך המטוס וכעבור חמש דקות פונה למזכירה הצבאי של גולדה ועל פי היומן "מבקש אישור לפרוץ בכוח".
כעבור עשר דקות שר הביטחון, דיין, מעדכן את ראש הממשלה, מאיר: "דדו הציע פעולה של חדירה בכוח. התנאים האופרטיביים בסך הכל טובים. יבואו למקום 5 מכונאים להחליף גלגלים. הקפטן של המטוס הודיע לנו שהשאיר את דלת הטייס פתוחה. אני לא יכול להבטיח שזה ייגמר בלי נפגעים. אם לא נעשו זאת - ייתכן שזו הזדמנות שתוחמץ. דדו בעד פריצה בכוח".
שר התחבורה פרס מביע את התנגדותו בשיחה עם דיין: "אני אינני רואה מקום לפעולה בתנאים האלה, אף על פי שאני בטוח שהשרים האחרים עמם בודקים כעת ההצעות יאשרו אותן, אבל לא אשים על כך וטו", בהמשך גם אומר דעתו ישירות לראש הממשלה וביחד עם זאת מחמיא לדיין: "אני נגד הפעולה, משה מנהל את הדברים כאן באופן יוצא מן הכלל טוב".
כשהאור מתחיל לעלות מחליטים לפזר את הכוחות שהוצבו מסביב ולחכות יום שלם ללילה שיבוא ובינתיים למרוט את עצביהם של המחבלים. "בשלב זה אני מציע להמשיך לסחוב אותם בעצבים", אומר דיין ב-7:30 בבוקר. "רק כשיהיה איום ממשי על חיי הנוסעים נבטיח להם גם טיפול בשחרור אסירים ואז ניגש לפעולה, ביום או בלילה. לכן עלינו להיות מוכנים כבר בשעה הקרובה לפעולה להשתלטות בכוח על המטוס", הוסיף שר הביטחון.
זהות היחידה שתבצע את פעולת ההשתלטות עולה לראשונה ב-8:10. רחבעם זאבי עונה לשאלת נציג הצלב האדום מי יבצע את הפעולה כי "זה הוטל על 269. הם חברים מצוינים".
לקראת צהריים מתחדש המשא ומתן עם המחבלים נוכח דרישתם לשחרור מחבלים אסירים. ביומן נכתב כי ב-12:05 "שמעון פרס חוזר מדיון הממשלה ומודיע: "הממשלה מסכימה לשחרר 4 החוטפים. קבלו החלטה לא לשחרר אסירים אם יהיה צורך בפעולה - יש היתר לפעול".
כעבור עשר דקות מתועד ביומן דיווח על כך שהקברניט לוי צפוי לרדת מהמטוס. אחרי עשר דקות נכתב ביומן: "הקברניט מיוזע ומרושל, בלתי מגולח ונרגש, נכנס לחדר בלווית אנשי הצלב האדום ולוחץ ידי שהב"ט שיצא לקראתו, לדלת, ומגיש לשהב"ט חופן גרגירי חמרי נפץ בצבע ורוד, שזוהה כ-ט.נ.ט. מאיכות טובה".
בין הקברניט לוי לשר הביטחון דיין מתפתח דו-שיח קשה:
12:25 - שר הביטחון: "אני רוצה להגיד לך... ".
12:25 - הטייס: (מתפרץ) "אני רוצה לומר לך שהמצב חמור".
12:25 - שר הביטחון: "תן לי לדבר, אני כאן הגנרל ואתה בסך הכל קפטן".
12:25 - הטייס: "אני מוכן מיד להחליף אתך תפקידים, תהיה אתה הקפטן במטוס, ואני גנרל כאן... תודה לך, מצטער שאנחנו נפגשים בנסיבות כאלה. המצב מיואש, ישנם שני גברים בין החוטפים. ישנן שם שתי צעירות, מאוד פאנאטיות, מאוד עצבניות. יש להם שתי חבילות עם חומר נפץ. הרושם שלי הוא, שהם נורא "דדיקייטד" למטרתם. לא ילכו הביתה בלי לבצע את המשימה. לדאבוני וזה החלק הטראגי ביותר שעלי לספר לכם: גם אשתי נמצאת במטוס היות במקרה יום הולדתי ה-50, ולקחתי את אישתי אתי לעשות טיול בתל אביב. החוטפים אינם יודעים על כך. אסור שידעו על כך, בל ינצלו אותה כבת ערובה.
השיחה מסתיימת וביומן נכתב: "מוטי (הוד) מדווח: לפני שהקפטן לוי יצא חזרה למטוס הוא אמר לי - אם יקרה לי ולאשתי משהו - קח את האפוטרופוסות על ביתי בת ה-16, וחנכו אותה בישראל".
עוד לפני שהוא חוזר מדווח לוי לחוטפים: "יש לי הבטחה גדולה. הם מסכימים לדרישותיכם ולשחרור האסירים. תאמר להם שמכינים מטוס שייקח את האסירים לקהיר ואני חוזר מיד למטוס".
13:00 - ריפעת: "מה עם תיקון המטוס?".
13:00 - לוי: "הבטיחו לי לשלוח מזון וטכנאים לתקן את המטוס".
13:00 - ריפעת: "טוב, תודה".
לוי שב למטוס וב-13:10 מתחיל דיון על הפעולה הצפויה. ב- 13:40 מדווח ביומן שויקטור (לוי, מהשב"כ) מעדכן כי "לאהוד (מפקד המבצע) (אהוד ברק, א.א.) מיחידה 269 ולעוזי דיין (בנו של זוהר) יש תכנית להתנפל על הבחורות ולתפוס אותן בידיים שלא תוכלנה להפעיל את המטענים." עוזי דיין אז מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל וכותב היומן מצא חשיבות לציין כי הוא "בנו של זוהר". זוהר (זוריק) דיין נהרג בקרב על רמת יוחנן ב-1948 כשבנו, עוזי, היה בן 3.
ב-15:30 מודיעים למחבלים: "המכונאים יצאו לדרך. ישנם 17 איש".
"המכונאים", הלוא הם לוחמי סיירת מטכ"ל, נערכים למבצע והיומן מדווח בלקוניות הנדרשת:
16:20 - דיווח מהתצפית- כל המכונאים והכלים שלהם נמצאים מתחת למטוס.
16:23 - דיווח מהתצפית- גנדי: הנוער על הכנפיים של המטוס.
16:23 - שומעים יריות מן המטוס. הוראה לאמבולנסים ולמכוניות כיבוי האש לצאת מיד למטוס.
16:24 - רואים אנשים קופצים מהמטוס מהדלת האחורית. משה (דיין), שמעון (פרס), שלמה הילל (שר המשטרה) ואריק דוהרים במכונית למטוס. הרמטכ"ל ומפקדים אחרים כנ"ל במכונית שנייה. שתי דקות ארך מבצע ההשתלטות שבו נהרגה אזרחית ישראלית. שני המחבלים נורו למוות, מחבלת אחת נפצעה קשה.
המבצע זכה להדים ברחבי העולם ותמונת לוחמי סיירת מטכ"ל בסרבלים לבנים על כנף המטוס הפכה תמונה אייקונית המסמלת את המאבק של ישראל בטרור.
במלון "דן" בתל אביב חגגו באיחור של יום אחד בני הזוג לוי את יום הולדתו ה-50 של הקברניט. חייל צה"ל בדרגת סמל הגיע ללובי המלון ובידיו מתנה מהרמטכ"ל דדו - זר ורדים אדומות ובקבוק וויסקי. כשנכנסו בני הזוג לוי לאולם הקבלה קיבלו אותם אורחי המלון בתשואות.